‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

באיזו מידה תוכנית תגלית תורמת לקיום יצירת הזיקה ולחיזוק הקשר בין צעירים יהודיים באמריקה לבין החברה הישראלית?

תוכן עניינים

מבוא. 

רקע תיאורטי 

נישואי תערובת. 

נישואי תערובת- פצצת הזמן של יהודי ארה"ב. 

נישואי תערובת והקונפליקט אשר הם מהווים בין המסורת היהודית לערכי הדמוקרטיה האמריקאית. 

פרוייקט תגלית Birthright Israel –. 

מאפייני הפרויקט. 

הטיול. 

מימון 

מטרות המיזם. 

השפעה. 

פרויקט מסע. 

מטרות וקהל היעד.

מקורות מימון 

ממצאים בקשר לתוכניות הסיור בישראל של נוער מהתפוצות. 

תוכניות סיור חינוכיות לצעירים במסגרת ״מסע״, ״תגלית״ ו״לפיד״. 

גורמים השותפים בהפעלת התוכניות. 

תקציב. 

מדינות המוצא של המשתתפים בתוכניות. 

השפעת הביקור בישראל על עמדות המשתתפים. 

הקשר בין צעירים יהודים באמריקה לבין החברה הישראלית. 

צעירים יהודים בישראל: בחזרה לשבט. 

רנסאנס א', רנסאנס ב' 

אתגר א, אתגר ב. 

מטוטלת הכוח והפעולה. 

שותפות לא מוגדרת. 

שינוי באמצעות שוני 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

תוכניות סיור חינוכיות שבמסגרתן מגיעים לישראל מדי שנה עשרות אלפי צעירים יהודים מן התפוצות מופעלות זה שנים על-ידי גופים רבים. במכון לתכנון מדיניות העם היהודי מציינים כי ״הבאה לישראל של צעירים בגילים שונים ולתקופות שונות היא גורם השפעה אפקטיבי לחיזוק זהות יהודית בתפוצות ולהעמקת הקשר עם ישראל״, וכן כי ״הפוטנציאל של צעירים ששהו בישראל להיות מעורבים בחיים היהודיים בקהילות האם ולשמור קשר עם ישראל גבוה בשיעור ניכר לעומת עמיתיהם שלא ביקרו בישראל״.(קראוס, מירסקי, קרסנטי ומימון)

במסגרת החלטת הממשלה מס' 4135, נקבע כי ממשלת ישראל תפעל לגיבוש מדיניות שמטרתה חיזוק הזהות היהודית בתפוצות והעצמת הקשר בין יהודי העולם לבין ישראל. כותבי הצעת המדיניות לממשלת ישראל בדבר ״חיזוק הזהות היהודית והעצמת הקשר עם ישראל בקרב צעירים יהודים ברחבי העולם״, שהוכנה במסגרת המכון לתכנון מדיניות העם היהודי בהמשך להחלטת הממשלה האמורה, מציינים כי בהחלטה זו הביעה ממשלת ישראל את תפיסתה כי היא, בשיתוף הקהילות ברחבי העולם, נושאת באחריות לעתידו של העם היהודי, וכי למדינת ישראל יש תפקיד מרכזי במאמץ להבטחת עתיד זה. עוד נכתב במסמך כי מימוש אחריות זו משמעו השקעה עקבית ומתמשכת, בשותפות עם הקהילות, בפעולות שיש בהן כדי להשפיע על חיזוק הזהות היהודית ולהעצמת הקשר בין היהודים לישראל. (קראוס, מירסקי, קרסנטי ומימון)

בתוכנית חמש-שנתית לחיזוק הקשרים בין ישראל ובין יהדות התפוצות, שנדונה במסגרת הצעת המדיניות האמורה, נכללו גם המלצות בדבר תוכניות הסיור החינוכיות בישראל. כותבי ההצעה המליצו כי ממשלת ישראל תפעל לאפשר לכל צעיר וצעירה יהודים בני 35-15 לבקר בישראל לפחות פעם אחת בקביעת יעד של ביקור 100,000 צעירים בישראל מדי שנה. לשם השגת מטרה זאת המליצו כותבי ההצעה לנקוט את הצעדים האלה: הבאת 15,000 משתתפים בגיל תיכון לתקופות לימודים או למחנות קיץ בארץ; פיתוח תוכניות ללימודי חוץ באוניברסיטאות ובמכללות בארץ והבאת 16,000 סטודנטים בשנה ללימודים אקדמיים במשך סמסטר עד שנה; הגדלת מספר המשתתפים בפרויקט ״תגלית״ ל-50,000 בשנה; הגדלת מספר המשתתפים בפרויקט ״מסע״ בתוכניות טרום וסיום הלימודים בקולג׳ (College) ל-11,000 בשנה; פיתוח תוכניות קצרות לשהות של 8-4 שבועות בישראל שישתתפו בהן 8,000 צעירים בשנה. נוסף על כך המליצו החוקרים להגדיל את השתתפות המדינה במימון התוכניות האמורות ל-133 מיליון דולר בשנה בתוך חמש שנים.

כפי שיפורט בהמשך המסמך, הסוכנות היהודית וממשלת ישראל הן בין הגורמים השותפים לתקצוב התוכניות ״תגלית״ ו״מסע״. בהחלטת הממשלה מסי 2050, ונושאה:הגדלת מספר המשתתפים בפרויקט ״תגלית - זכות מלידה״,נקבע כי יש לפעול להגדלת מספר המשתתפים ב״תגלית״ לכ-50,000 בשנה  (יצוין כי בעשור האחרון היה מספר המשתתפים הממוצע בתוכנית זו כ-25,000 בשנה). על-פי החלטה זו הוגדל חלקה של ממשלת ישראל בתקצוב הפרויקט ב-88 מיליון ש״ח וב-120 מיליון ש״ח בהתאמה,וצפוי כי בשנה הבאה הוא יתוקצב ב-142 מיליון ש״ח. (פרנק)

בהקשר זה יצוין כי כיום ממשלת ישראל והסוכנות היהודית אינן שותפות למימון תוכניות ״לפיד״. (שביט)

מחקר על תוכניות סיור חינוכיות בעבור בני נוער בגיל התיכון שנעשה בשיתוף עם ארגון ״לפיד״ והוגש בשנת 2010 לסוכנות היהודית (Ezrachi) מצביע על כך שעד תחילת שנות ה-2000 פנו רוב תוכניות הסיור החינוכיות בישראל לבני נוער בגיל זה והופעלו במסגרת תנועות נוער, יוזמות קהילתיות, בתי-ספר יהודיים וארגונים נוספים. (גדיש וייס)

נוסף על כך מצביעים ממצאי המחקר האמור על שינוי תפיסה (שלא היה בהכרח מתוכנן, לדברי החוקרים) בתחום הסיורים החינוכיים בישראל, שהגורמים לו הם בין היתר אלה: אירועי תחילת שנות ה-2000, ובהם פרוץ האינתיפאדה (״האינתיפאדה השנייה״) בישראל והמשבר הכלכלי באמריקה הלטינית, שהביאו לירידה משמעותית בתחילת שנות ה-2000 במספר המשתתפים בתוכניות השונות; הקמת הארגונים ״תגלית״ (Taglit Birthright Israel) ו״מסע״ (Masa Israel Journey); מעורבות גוברת של ממשלת ישראל בתחום. שינוי התפיסה האמור בא לידי ביטוי בין היתר בהיבטים האלה:

• דחיית ההשתתפות בתוכניות לתקופה שלאחר סיום הלימודים בתיכון או בקולג׳;
• הפעלת תוכניות סיור בעבור בני 18 ומעלה שאינן כרוכות בתשלום(למשל במסגרת ״תגלית״);

בעבודה יוצגו נתונים על התוכניות שהגופים האמורים מיישמים-תקציב; תכנים; היקף הפעילות ואוכלוסיית היעד בהתאם לארצות המוצא. כמוכן תוצג בקצרה מידת ההשפעה שיש לביקור בישראל על התנהגותם ועמדותיהם של המשתתפים בתוכניות על-פי ממצאי מחקרים בתחום.

דור היהודים הצעיר האמריקאי הוא דור שנולד לחברת שפע גם במובן האתני-תרבותי: רמת המעורבות של יהודים בכל מגזרי התעסוקה ובכל מעגלי ההשפעה בארה"ב גבוהה מאוד, ולעומת אלה האנטישמיות איננה לגיטימית בחברה האמריקאית ואינה מהווה גורם מעכב או מפריע להתערות הצעיר היהודי בסביבתו. היהדות איננה נתפסת היום כמכשול עבור יהודי אמריקאי צעיר, ובמידה מסוימת עשויה להיחשב אפילו כיתרון. היהודים מצליחים מאוד כלכלית, משכילים מאוד, מצטיינים בתחומים רבים (Pew) והדת היהודית היא הדת "הפופולארית ביותר באמריקה". (Campbell) האתגרים הגדולים והטראומות הקשות של דורות קודמים – אנטישמיות גלויה וסמויה, חוסר אונים מול השמדת יהודי אירופה, חרדה לגורל הקיבוץ היהודי החדש בישראל, ממלחמת העצמאות ועד לאחר מלחמת יום כיפור – נעלמו ממציאות החיים של היהודי-אמריקאי הצעיר.

ככל שנשחקה השפעתם של המכשולים שבסיסם דתי-אתני, כך החלו יהודים רבים להפנים תחושה מובנת אי-נוחות עם ההנחה שלהיות יהודי "פירושו להיות מוגבל על ידי שייכות לעם אתני". (המכון למדיניות העם היהודי) היחסים בין צעירים יהודים אמריקאים לבין ה"יהודיות" שלהם ובינם לבין הקהילה הלא-יהודית הסובבת השתנו. מכלול של תהליכים המשפיעים על עיצוב התודעה והזהות של צעירים אמריקאים, ובכללם התנתקות מזהות קבועה, מוצאים את ביטויים גם בקרב הצעירים היהודים. "הצבת 'יהודי' כגרעין הזהות" של הצעיר היהודי-אמריקאי, והזדהות "מעין משפחתית עם יהודים אחרים" – אלה הפכו לפחות מובנים מאליהם ויותר נתונים לבחירה אישית של כל צעיר וצעירה. (Fishman& Fischer) בהתאם, צעירים יהודים-אמריקאים מאמצים לעיתים גרעין תרבותי של יהדות אך דוחים תבניות אתניות המחלקות את העולם למחנות של "אנחנו והם" שאפיינו דורות יהודיים קודמים – דחייה מובנת לאורה של רמת ההתערות הגבוהה שהם נהנים ממנה לתוך הסביבה הלא-יהודית. צעירים כאלה מגדירים כביטויים העיקריים של האתניות שלהם מוסיקה יהודית, אוכל יהודי, ספרים יהודיים, קומדיה יהודית, סגנון חיי משפחה יהודי, טקסים יהודיים של מעגל השנה ומעגל החיים וכדומה. עם זאת, הם מתקשים להתמודד עם עקרונות המציבים גבולות אתניים סביב הקהילה היהודית, ומתקשים להתחבר לזהות יהודית המקיפה את עצמה בגדרות מסוגים שונים. (פרנק)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יוסי טרנר וארי אקרמן, ציון והתפוצות דיאספורה– עבר, הווה ועתיד. הוצאת כרמל, ירושלים (2023)

בינס, ע'. מעורבות ארגונים חוץ ממשלתיים בקביעת מדיניות ציבורית ותפקידם ברשת המדיניות ומדיניות קליטת העלייה בישראל בין הממשלה לסוכנות היהודית.

מאיר קראוס, יהודה מירסקי, דב מימון ויוגב קרסנטי, ערבות, אחריות ושותפות - הצעת מדיניות לממשלת ישראל בעניין חיזוק הזהות היהודית והעצמת הקשר עם ישראל בקרב צעירים יהודים ברחבי העולם,נובמבר 2009, המכון לתכנון מדיניות העם היהודי.

 דו"ח "תכניות סיור חינוכיות בישראל עבור בני נוער וסטודנטים מהתפוצות" של מרכז המחקר והמידע של הכנסת