עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

סמינריון פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תוך השוואה לדין זר (עבודה אקדמית מס. 9003)


‏290.00 ₪

22 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 9003
סמינריון פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תוך השוואה לדין זר

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תוך השוואה לדין זר?

תוכן עניינים

א. הגדרת "תאונת דרכים"

 

1. הפרשנות של הגדרת "תאונת דרכים" בפסיקה החדשה של בית-המשפט העליון

 

2. בעיית חוסר הלכידות בתיקון 8

 

3. בעיית הקזואיסטיות שבהגדרת "'שימוש"

 

4. פרשנות הסייג לחלופה בדבר ניצול הכוח המכני של הרכב

 

ב. זכות החזרה של חייב על-פי החוק על מזיק נוסף שאינו חב לניזוק על-פי החוק

 

עבודה זו עוסקת בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לאור תיקונים בו ולאור תיקון מס' 8 לחוק.2 תיקון 8 לחוק זכה אומנם בעבר בבחינה עיונית מדוקדקת, 3אלא שניתנו בבית-המשפט העליון פסקי-דין מנחים אחדים בדבר פרשנות הוראות שונות בחוק זה, ונראה שהדבר מצדיק בחינה מחודשת של התיקון לאורם. רוב פסקי-הדין הללו התמקדו בהגדרת "תאונת דרכים" שבסעיף 1 לחוק ובנפקות השינויים שחלו בה בעקבות תיקון 8. פסק-דין נוסף עסק ביחס בין סעיף 8 לחוק, הקובע את כלל ייחוד העילה, לבין זכות החזרה של נתבע, החב על-פי החוק, על מזיק נוסף, שאינו חב על-פי החוק. בדיון שלהלן בכוונתי להציג את קביעות בית-המשפט בפסקי-הדין הללו, ולבחון אותן באופן ביקורתי על רקע תכליתו של החוק ובהתחשב בשיקולים של הרתעה ושל צדק.

 

בעקבות תיקון 8, חלו שינויים בהגדרת "תאונת דרכים" שבסעיף 1 לחוק, וכן נוספה לסעיף זה הגדרה של "שימוש ברכב מנועי", הנוסחים העדכניים של הגדרות אלה בחוק הינם:

"'תאונת דרכים' - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על-ידי המעשה עצמו ולא על-ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב מנועי;

'שימוש ברכב מנועי' - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה, וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד."

 

שתי ההגדרות הללו סבוכות ומורכבות, הגדרת "תאונת דרכים" כוללת הגדרה בסיסית, כמה חלופות מרבות4, המרחיבות את היקף ההגדרה, ולבסוף סייג, המצמצם את היקף ההגדרה. גם ההגדרה של "שימוש ברכב מנועי" בנויה מרכיבים שונים - חלקם מרחיבים את קשת המקרים הנופלים בגדרה ואחד מצמצם אותה. היחס בין הרכיבים השונים של הגדרות אלה לבין עצמם והיחס בין שתי ההגדרות לא נקבעו בחוק עצמו. לא ייפלא איפוא שבתי-המשפט המחוזיים נחלקו בדעותיהם לגבי הפרשנות הנכונה של הגדרות אלה.5

1. הפרשנות של הגדרת "תאונת דרכים" בפסיקה החדשה

של בית-המשפט העליון

 

ניתנו בבית-המשפט העליון שלושה פסקי-דין, במסגרתם דן בית המשפט בפרשנות ההגדרות הנ"ל וביחס ביניהן, והתווה קווים מנחים לבחינת תחולתו של החוק. פסקי-הדין הללו הם פסק-דין עוזר,6 פסק-דין אושה 7 פסק-דין קואסמה,8 והראשון הוא המרכזי שבהם. שלושת פסקי-הדין נידונו לפני הרכב מורחב של שבעה שופטים, וכולם ניתנו מפיו של הנשיא ברק, כששאר השופטים מסתפקים בהצטרפות לדעתו9.

השאלה המרכזית שהתעוררה בשלושת פסקי-הדין נגעה ביחס שבין המרכיבים השונים של הגדרת "תאונת דרכים" לבין עצמם, וכן ליחס שבין הגדרת "תאונת דרכים" לבין הגדרת "שימוש ברכב מנועי". שאלה זו צפה ועלתה בכל אחד משלושת פסקי-הדין. כך למשל, בעניין עוזר, נדרש בית-המשפט להכריע אם אירוע בו נוצל הכוח המכני של הרכב (שלא שינה את ייעודו המקורי) הוא בגדר "תאונת דרכים", אף-על-פי שלא נעשה שם "שימוש ברכב מנועי" (משום שבאותו מקרה הוטען מטען על רכב עומד). שאלה דומה עלתה גם בעניין קואסמה, אלא ששם נוספה שאלה בדבר מהות הקשר הסיבתי הנדרש בין ניצול הכוח המכני של הרכב לבין הנזק שנגרם עקב כך.

לשם פתרון שאלה זו פתח בית-המשפט, בעניין עוזר, בסקירה של ההיסטוריה החקיקתית של תיקון 8, ובסופה הגיע למסקנה כי "התכלית המרכזית של תיקון מס' 8 היתה לאמץ את המבחן התעבורתי כמרכיב עיקרי של 'תאונת דרכים', ולהחליף בכך את המבחן הייעודי שנקבע בפרשנות שנתן בית-המשפט העליון לחוק הפיצויים המקורי. עם זאת, תיקון מס' 8 אינו מאמץ את המבחן התעבורתי 'לאורך כל הדרך'. ...אכן, תיקון מס' 8 אינו משקף מדיניות משפטית קוהרנטית ועקבית. אין בו תפיסה מגובשת, לא לעניין קבלת המבחן התעבורתי ולא לעניין דחיית המבחן הייעודי"10.

בעקבות מסקנה זו, התווה בית-המשפט תהליך פרשני רב-שלבי לצורך בחינת התחולה של החוק על אירועים ה"חשודים" כתאונת דרכים, תהליך פרשני זה לא נועד לצמצם את האחריות על-פי החוק או להרחיבה,11 ונראה שהקו המרכזי שהנחה את בית-המשפט במהלך התווייתו היה הרצון ליתן משמעות ותוכן מעשי לכל אחת מן ההגדרות ולכל אחד מרכיביהן, מבלי לרוקן את תוכנו של אף לא אחד מהם. ניתן לתאר את שלביו של תהליך פרשני זה, כפי שהותווה בעניין עוזר,12 באופן הבא:

בשלב הראשון יש לבדוק אם האירוע ה"חשוד" נכלל במסגרת ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים", דהיינו, אם הוא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". במסגרת זו יש לבחון את שאלת התקיימותו של כל אחד מרכיבי ההגדרה הבסיסית, אף אם רכיב זה מוגדר בהגדרה נפרדת בהמשך סעיף 1 לחוק. לפיכך יש לקרוא את ההגדרה הנפרדת של "שימוש ברכב מנועי" אל תוך ההגדרה הבסיסית.

תוצאות הבחינה של התאמת האירוע להגדרה של "שימוש ברכב מנועי" ישפיעו על מידת התאמתו להגדרה הבסיסית, אך לא תהא להן כל נפקות לשאלת ההתאמה של האירוע לחלופות המרבות הנבחנות בשלב הפרשני השני.

אם האירוע ה"חשוד" אינו נופל בגדרה של ההגדרה הבסיסית, יש לפנות לשלב השני, בו בוחנים אם האירוע נכלל באחת משלוש החלופות המרבות, החלופות הללו הינן:

(1) "מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על ידי גורם שמחוץ לרכב";

(2) "מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו";

(3) "מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את יעודו המקורי".

כפי שצוין לעיל, לתוצאות הבחינה של ההגדרה הבסיסית אין כל נפקות בשלב זה, ייתכן שבמסגרת בחינת ההגדרה הבסיסית יגיע בית-המשפט למסקנה שהאירוע אינו נופל בגדרה. ברם, מסקנה זו לא תמנע את בית-המשפט מלקבוע, אם נסיבות האירוע יצביעו על כך, שהאירוע נכלל בגדר אחת החלופות המרבות. במילים אחרות, החלופות המרבות גוברות על רכיביה של ההגדרה הבסיסית, לרבות על רכיב ה"שימוש ברכב מנועי"13. כך, לדוגמה, ייתכן שלא נעשה "שימוש ברכב מנועי", או שלא התקיים קשר סיבתי בין השימוש לבין הנזק, או שהשימוש ברכב לא היה למטרות תחבורה (ולכן לא התקיימה ההגדרה הבסיסית), ובכל זאת מדובר, למשל, במאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, שלא שינה את ייעודו המקורי14.

אם בסופו של שלב זה נקבע שהאירוע ה"חשוד" אינו נכלל בגדרן של החלופות המרבות (לאחר שבשלב הראשון נקבע שאין הוא נופל בגדרה של ההגדרה הבסיסית), אין האירוע "תאונת דרכים", ועל-כן לא יחול עליו החוק. ברם, אם האירוע נפל בגדרה של ההגדרה הבסיסית או בגדרה של אחת החלופות המרבות, יש לבדוק אם הסייג חל. זה השלב השלישי בו יש לבדוק אם האירוע, הנחשב בשלב זה לכאורה לתאונת דרכים, "ארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב מנועי". אם הסייג חל, אזי לא ייחשב האירוע ל"תאונת דרכים", והחוק לא יחול. לעומת זאת, אם הסייג אינו חל, הרי שהאירוע הוא "תאונת דרכים", והחוק יחול15.

לאחר שהותווה התהליך הפרשני הכללי, ומרגע שנקבע כי החלופות המרבות שבהגדרת "תאונת דרכים" חיצוניות ביחס להגדרה הבסיסית (על רכיביה השונים), ושמן הראוי שיתפרשו במנותק ממנה, היה בית-המשפט יכול לפנות להכריע במחלוקות המסוימות שהובאו לפניו בשלושת פסקי-הדין.

בעניין עוזר דובר באדם שסייע בטעינת מטען על משאית עומדת, המטען הוטען על המשאית באמצעות מנוף, שהיווה חלק בלתי-נפרד מן המשאית והופעל על-ידי הכוח המכני שלה. במהלך פעולת ההטענה נפגע אותו אדם מן המטען המורם.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

א' פורת "צמצום תחולתו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" ספר השנה של המשפט בישראל (א' רוזן-צבי עורך) 222.

רע"א עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532, 558 

 

ע"א דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 475

 

ע"א  עזבון המנוח פואז קואסמה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 661

 

ע"א אשטרום - חברה להנדסה בע"מ נ' רשלין, פ"ד נ(3) 697

א' ברק פרשנות במשפט - תורת הפרשנות הכללית (תשנ"ב, כרך א) 438.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)