‏0.00 ₪

במסגרת הפורמאלית, בתכניות הלימוד, ניתן למצוא הזדמנויות לסיפוח זהות יהודית במקצועות רבים כגון תנייך, ספרות, היססוריה וחגי-ישראל (שנר, ).בהתבוננות במסרות הוראת המקראה אשר נקבעו על ידי משרד החינוך מוצאים שרציונל לימוד המקראה מבוסס על כך שהמקרא "הוא מרכיב מרכזי במכנה המשותף התרבותי לכל עם ישראל לדורותיו" (החינוך, ). בדומה לכך בתכנית הלימודים בהיססוריה לא רק מדובר על היססוריה של מדינת ישראל ומדינות העולם אלא גם היססוריה של העם היהודי (יוסף, ), המעיד על הדאה שיהדות אינה רק דת אל גם לאום. בבית הספר היסודי, במקצוע השפה יש התייחסות לזהות יהודית דרך אגדת פסח בכיתות גי (החינוך, המנהל הפדגוגי האגף לחינוך יסודי), בתכנית חברתית ערכית ניתן למצוא את הנושא של "ישראל 60" (החינוך, ישראל חוגגת שישים בסימן הצלחות והישגים, ). אפילו במקצועות הריאליים כגון מתמסיקה, ניתן למצוא סיפול בנושאים יהודיים הן בספרי לימוד והן באתרים המלווים ספרי לימוד (מסייח).

סיפוח זהותו היהודית של התלמיד הינו מרכיב חיוני של חזון בית הספר מאז הקמתו בשנת 1913. "בפרוגראמה לכל שנת לימוד" שיצא לאור עם הקמתו של בית הספר, המנהל הראשון של בית הספר ארתור בירם כתב את המילים הבאות:

"מטרה אחת לנו: להקים דור של עוזרים חדשים לגאולת ארצנו ושחרור עמנו... שאיפתנו לתת לתלמידים את היםודות העיוניים שיכשירם לעבודה עצמית וחופשית, להכשירם הכשרה טכנית, שאין להקנותה, לפי דעתנו, אלא על ידי מלאכת ידיים... אנשי מעשה שיהיו מוכשרים לעבוד עבודת ארצנו. אנשים שכל מילה תהיה להם מעשה... "^[1]

בנוסף, כחלק ממסרות בית הספר, ארתור בירם אמר שבתחום הלאומי מסרת בית הספר הנה:

"... לתת לתלמידים חינוך עברי לאומי, עלינו לקשר, אפוא, את נפשות תלמידינו לעברנו הגדול, להנחיל אותם את היצירות הגדולות, שיצר עמנו במשך שנות מאות קיומו. ידיעה עמוקה ביהדות צריכה לשמש להם למקור הרגשתם הלאומית. לא אך את הםפרות התנ״כית אנו רוצים להקנותלהם, אלא גם את םפרותנו המאוחרת".