‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

מה קורה לילד על רצף ה-PDD עם תפקוד גבוה בשילוב בגן רגיל?

תוכן עניינים

פרק ראשון:  מבוא – עמוד 3

• נושא לעבודת המחקר
• שאלת המחקר
• רציונל

פרק שני: סקר ספרות – עמודים 4-11

• חלק ראשון – התפתחות תקינה בגיל הרך – עמודים 4-5
• חלק שני -  PDD – עמודים 6-8
• חלק שלישי – שילוב – עמודים 7-11

פרק שלישי: מתודולוגית המחקר – עמודים 12-14

• א. מקום המחקר והמשתתפים בו - עמוד 12
• ב. פרדיגמת המחקר – עמוד 13
• ג. איסוף הנתונים – עמודים 13-14
• ד. ניתוח הנתונים – עמוד 14
• ה. דילמות אתיות – עמודים 14- 15

פרק רביעי: הצגת הממצאים וניתוחם – עמודים 16-20

• • • א. התנהלות אישית – עמודים 16-18
    • ב. דמויות חינוכיות – עמודים 19-20

 פרק חמישי: סכום – עמודים 21-22

ביבליוגרפיה – עמודים 23-24

נספחים – עמודים 25-46

נושא לעבודת מחקר:

שילוב ילד עם בעיות תקשורת ( PDD NOS) בגן רגיל, התמקדות בפן החברתי.

רציונל מאחורי הנושא ושאלת המחקר:

במשך שנותיי, כשהתעניינתי בנושא החינוך מיוחד, מהשרות לאומי ועד עכשיו הייתי מאוד חצוית דעות לגבי שילוב ככלל. בגדול נטיתי להרגיש ששילוב זה לא הדרך הנכונה ללכת כאשר מדובר בילדי חינוך מיוחד (מסיבות כאלה ואחרות). בשנתיים האחרונות שלי בעבודה מעשית הייתי חלק משני גנים שונים העוסקים בשילוב, ושניהם בדרך מאוד שונה. אחרי העבודה המעשית שלי בשנה שעברה הייתי בטוחה שגני שילוב זה טעות, ולעומת זאת רק התחילה השנה שלי בגן אחר ודעתי מתחילה לנטות לצד השני.

השילוב שאני חוויתי בגנים השונים היה נראה לי חיצוני מדי, ולא אמיתי מספיק. כוונתי היא שהרגשתי שהשילוב הוא כלפי חוץ, אך אינו באמת תורם לילד. אני הרגשתי שכאשר לקחו ילד מכיתת האם שלו, והכניסו אותו לגן שונה, בוא הוא אורח – היה ברובו הפסד. היות והילד הרגיש כאורח, והתנהגו אליו כך, לא היה שילוב חברתי אמיתי. לא היה השתייכות לקבוצה והפריה הדדית. לכן הרגשתי שהילד מפספס רבות במקום להתקדם ולהעצים את עצמו במקום בו הוא מרגיש הכי נוח בו- כיתת האם.

השנה אצלי בגן ישנם ארבעה ילדי שילוב ומתוכם אחד עם בעיית תקשורת. השילוב בגן הזה בעיניי הוא מדהים והילדים באמת משתלבים מכל הבחינות (שלא כמו בשנה שעברה). הילד המסוים הזה עם בעיות התקשורת, יותם, הוא ילד שמאוד התחברתי אליו מתחילת השנה ומעניין אותי  לעקוב ולבדוק את ההתפתחות שלו במהלך השנה. מעניין אותי לראות האם גן שילוב באמת יכול לתרום לילד כזה, ובעיקר מעניין אותי לראות מה קורה לו מבחינה חברתית.

לכן זה הנושא שבחרתי להתמקד בו לשאלת המחקר לעבודה הסמינריונית שלי.

חשוב לציין שכל שמות האנשים והמקומות בדויים ואין להם שום קשר למציאות.

חלק תיאורטי זה מתאים לעבודתי מפני ששאלת המחקר שלי עוסקת בילד בן 5 בגיל הרך. לכן אסקור בקצרה התפתחות תקינה בתחומים שונים של ילדים בגילאים אלה. כך בהמשך נוכל לראות האם יש  פערים בהתפתחות של הילד בו עבודה זו עוסקת לעומת התפתחות תקינה בגילאים אלה.

התפתחות מוטורית התפתחות מוטורית מתחלקת לשניים. מוטוריקה עדינה שמשמעותה יכולת התפקוד בפעולות קטנות ועדינות כמו שליטה בכף היד ומוטוריקה גסה שמשמעותה יכולת התפקוד בפעולות גדולות כמו גלגול וזחילה וכדומה. (רצון). 

התפתחות מוטוריקה גסה תקינה של ילדים בסביבות גיל 4 צריכה לכלול  מיומנויות שונות,שהן: *ישיבה מזרחית, *עלייה וירידה במדרגות רגל אחר רגל, *הליכת עקב בצד אגודל-לפחות שני צעדים קדימה וארבע אחורה, *הליכה על קורה, *הליכה וריצה על קצות האצבעות, *עמידה וקפיצה על רגל אחת, *קפיצה עם שתי רגליים למרחק של כשלושים סנטימטר, *מיומנויות במשחקי כדור כגון מסירת כדור מעל הראש, בעיטה בחופשיות, תפיסת כדור במרפקים כפופים וניסיון בהקפצת כדור.

התפתחות מוטוריקה עדינה תקינה של ילדים בסביבות גיל 4 צריכה לכלול מיומנויות שונות, שהן: *"אחיזת פינצטה", *השחלת חרוזים קטנים, *בנייה ספונטנית של מגדלים, גשרים ומדרגות, *שימוש בכוח מותאם להחזקת עיפרון, *ציור דמות אדם עם ראש, צוואר, רגליים, זרועות ואצבעות, *קיפול נייר לשלושה חלקים, * העתקה וציור של עיגול, ריבוע ומשולש, *העתקת אותיות פשוטות כגון: כ', ס, ר' וח'.  (ליפשיץ)

התפתחות עצמית - חברתית הילד בגיל זה נמצא במעגלים רחבים יותר של חברה מאשר קודם לכן ומחובר לסביבה רחבה יותר ממשפחתו המצומצמת. בנוסף, ילדים בגילאים אלה מפתחים התקשרות עם מבוגרים כמו הגננות והסייעות בדומה להתקשרות ההורית. קשר זה חשוב ומיוחד ומבסס יכולת חיובית להתקשרות רחבה יותר בהמשך. בגילאים אלה הילד מתחיל ליצור אינטראקציה חברתית ומתחיל להבין אותה. הוא מתחיל לשחק יחד עם חבר ולא רק לידו ומתחיל לפתח משחק סוציו דרמטי.  המשחק הסוציו דרמטי בגילאים אלה לא רק מגביר את יכולותיו החברתיות אלא מפתח את כישורי השפה, ביטחון העצמי ומאוחר יותר גם  משפיע על הפן הלימודי. ,Copple and Bredekamp) התפתחות המשחק בגילאים אלה הוא התפתחות טבעית ובריאה, והדרך הטובה ביותר ללמידה. (Rogers and Evans) בגילאים אלה לרוב הילדים יש חברים.לחלק מהילדים יותר קל להתקשר לחברים, תכונה  היוצרת אצל הילד וויסות עצמי והבנת מצבים חברתיים ומעבר לכך,הם ישתפו פעולה עם חבריהם יותר מאשר עם "סתם" ילדים אחרים. בגילאים אלה רוב הילדים מצליחים לפתור קונפליקטים חברתיים ללא אלימות. התפתחות השפה בגילאים אלה מאפשרת לילדים לפתח שיח המעניין אותם.

דוג' מראיון עם רינה-סייעת מיוחדת

את זוכרת איך ניר היה כשהוא הגיע לגן?מבחינה חברתית?רגשית? כלפי ילדים? מבוגרים?

מופנם ומכונס יותר משאר הילדים. יצר קשר לראשונה עם המבוגרים בגן. התחיל לסמוך ולבטוח בהם ורק לאחר מכן התחיל עם אינטראקציה עם הילדים. הוא ילד מאוד נעים כך שזה לא לקח לו הרבה זמן למצוא את החברים שלו – תמיר וניר.

בתחילה איך הוא היה נפרד מההורים?

כמו היום.

כיום איך הוא נפרד מההורים?

הוא נותן נשיקה וחיבוק להורה שמביא אותו (לרוב זה אבא שלו) ודוחף אותו החוצה. לא קושי בפרידה והסתגלות.סיגל לעצמו דרך. אין קושי. יש רוטינה.

אילו דמויות משמעותיות לו בגן? ילדים? מבוגרים?

שני חברים משמעותיים. כל המבוגרים הקבועים בגן משמעותיים לו. אני וזהבהי ושלומית הם דמויות משמעותיות.הוא מקשיב לנו. בתחילה ניסה  לבדוק גבולות, בתחילה ניסה להתנגד. היום הוא יודע שהוא לא יכול. הוא מכיר בסמכות שלנו. הוא מקשיב, הוא לפעמים גם מבקש עזרה לדוגמא: ניר היה בחצר ורצה כוס מים. הוא עלה במדרגות ושלומית הייתה למעלה. הוא ביקש ממני את כוס המים. הוא לא רצה לבקש משלומית. יכול להיות שזה בגלל שאני איתו אחד על אחד. גם על שלומית הוא סומך אבל זה בקטע אחר. אצלי זה יותר עזרה ולהקשיב. ושרה בקטע אחר. הוא אמר לי שרה היא הכי יפה בגן. לוקח אותה בדמות הרכה.

כיצד הוא בזמן מפגש?משתתף/שותק/נע ונד בכיסא?

בזמן מפגש הוא לא מרבה להשתתף. לרוב הוא יושב יפה בכיסא שלו ומקשיב. רואים שהוא מבין את המדובר במפגש וזה מעניין אותו. הוא תמיד בוחר לשבת ליד אותם חברים ולפעמים גם קורה שאם אחד מהם מתחיל קצת לעשות שטויות אז ניר נגרר אחריו. אך כמעט וניר לא מתחיל בשטויות לרוב הוא יושב יפה ומאוד קשוב למה שקורה.

כיצד הוא בפינות?עם מי הוא משחק?מה הפינה האהובה עליו?

קוביות אהוב עליו במיוחד. הוא משחק בעיקר בפינת הקוביות ועל גבול המטבח-פינת הבית. בעיקר בנייה. בבוקר אנחנו מפנים אותו שיתחיל בשולחנות עבודה. ניסה בתחילה להתנגד וזאת הרוטינה שהכנסנו אותו אליו.לעומת זאת בתחילת שנה כן ניגש לשולחנות ואולי עכשיו בגלל שהוא מצא חברים בפינות יותר קל לו שם.מעדיף פינות.משחק משחק דמיוני. תמיד הוא נמצא בשליטה. הוא מחליט על הדמויות והוא מחליט על התוכן.

מאיזה פינות או דברים הוא נמנע בגן?

מעדיף לא לעבוד עם טקסטורות – לא נעים לו. הוא מנסה להימנע מעבודה עם עיסת נייר, עם חימר דברים נוזליים ועוד כל מיני. אין אצלנו וויתורים. והוא נכנס לזה כשהוא מגלה שאין לו ברירה. ציור פחות נפגש איתו. אם לא אומרים לו ללכת הוא לא ניגש. מעדיף דברים יותר מובנים. משחקי קופסא וכאלה....

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אלפרט, ברכה, שלסקי, שמחה, דרכים בכתיבת מחקר איכותני, מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט,מכון מופ"ת,תל-אביב

חזן, חיים. "קול אחר:על הצליל האיכותני במחקר" בתוך:מסורות וזרמים במחקר האיכותני" צבר, בן יהושע (עורכת) , דביר הוצאה לאור,לוד,עמודים 9-12