‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

מהו הדמיון והשוני בין מנהיגות חינוכית למנהיגות עסקית בנושא ניהול ומנהיגות בארגוני חינוך.

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר: מהו הדמיון והשוני בין מנהיגות חינוכית למנהיגות עסקית בנושא ניהול ומנהיגות בארגוני חינוך. 

מנהיגות בית-ספרית. 

7 הטענות על אודות הצלחת מנהיגות בית-ספרית. 

רקע מחקרי 

המשימות העיקריות של מנהיגי בית-ספר. 

חשיבות הלמידה. 

ביזור מנהיגות. 

הקושי והתגמול במנהיגות בית-ספרית. 

השינוי במנהיגות כיום.. 

פיתוח מנהיגות והעמדת דור המשך של מנהיגים..

רקע תיאורטי 

סקירת ספרות. 

מתודת המחקר. 

גישות למחקר האיכותני 

מחקר השדה - ראיונות. 

ניתוח ראיונות לפי תימות. 

תימה : יעדים המעסיקים את המנהל כמנהל בארגון 

תימה : מנהלי בתי הספר, אשר עברו הכשרה דומה זו לזו במכון "אבני ראשה". 

תימה: עמדות המנהלות של בתי הספר לעומת הגברים המנהלים.. 

תימה: מנהלי חברות : הכישורים שנדרשים על מנת לבצע את תפקידם כמנהלי עסקים אל מול הכישורים הנדרשים ממנהלי בתי הספר. 

תימה: מהות ההכשרת הנדרשת ממנהלי חברות לעומת מנהלים בחינוך. 

תימה : היחס בין המוסד אותם המנהלים מנהיגים אל מול דרישת ה"לקוחות". 

דיון 

קווי הדמיון הנגזרים מטיב עבודת מנהל בית ספר אל מול אלו הנגזרים מטיב עבודת מנהל בעולם העסקי

קווי השוני הנגזרים מטיב עבודת מנהל בית ספר אל מול אלו הנגזרים מטיב עבודת מנהל בעולם העסקי

סיכום

ביבליוגרפיה. 

נספחים: תמלילי ראיונות 

ראיון מס' 1. 

ראיון מס' 2. 

ראיון מס' 3. 

ראיון מס' 4. 

ראיון מס' 5. 

ראיון מס' 6. 

ראיון מס' 7. 

ראיון מס' 8. 

ראיון מס' 9. 

ראיון מס' 10. 

 בעולמנו מתקיימים זה לצד זה שני עולמות גדולים. יש האומרים שהם נעים בקווים מקבילים ולעולם לא יפגשו, ויש המנסים ליישם את עקרונות האחד על השני.

שני העולמות הינם עולם העסקים ועולם החינוך. מזה עשור, אנו שומעים יותר ויותר מושגים מתחום העסקים שמועברים לעולם החינוך כגון: לקוחות, תפוקה, תוכנית עבודה, יעדים מדידים, איכות אתיקה וכו. אי לכך, לא ברור האם הדובר הוא מתחום העסקים או מתחום החינוך.

מגמה זו באה לידי ביטוי בדוחות של משרד החינוך (כגון דו"ח דוברת) בפרויקטים משותפים של מפעלי יוקרה (כמו אינטל נאס"א) ועוד. בהסתכלות על ביטויים אלו, נראה שנעשה ניסיון להנחיל ערכים, נורמות והתנהגויות זהות במערכת החינוך לאלו שהונחלו במגזר העסקי.

מגמה זו של התקרבות בין שני העולמות, עודדה אותי לבדוק את העומד בראש הפירמידה את המנהל אשר הוא גם מנהיג.

בעבודה מובא ניסיון לבדוק מהם סגנונות הניהול בשני התחומים? האם יש מנהלים שהם גם מנהיגים? מהן ההגדרות למנהיגות? ומהן הדברים השווים והשונים בין מנהיגות עסקית לחינוכית.

במחקר זה אבקש לעמוד על ההבדלים, אם ישנם, בין המנהיגות הנדרשת בסביבה עסקית-כלכלית לבין מנהיגות אשר נדרשת וקיימת בעולם בתי הספר.

לכאורה, הציפיות מן המנהיגים בשני העולמות דומים מאוד כיום – משני המנהיגים נדרשים תוצאות מדידות, עבודה שיטתית, הנעת עובדים, הצגת תפוקות ומעל הכל אחריות כלפי הממונים: במקרה של חברה כלכלית: בעלי המניות או הדירקטוריון המנהל ובמקרה של בית ספר משרד החינוך או הרשות המקומית.

בכל רחבי העולם, התקופה הנוכחית של מנהיגות הבית ספרית נחשבת תקופת תור הזהב בבחינה הזו. (Mulford).

 וזה בנוסף להתעניינות הרבה אשר מכוונת לנושא המנהיגות.

ממשלות וארגונים בכל הארצות משקיעות בפיתוח ומחקר בתחום. תוכניות הכשרה למנהלי בתי-ספר הן כיום עניין נפוץ. במדינות רבות עקבו אחר האופן שבו המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL) שבאנגליה פיתח וביצע את משימתו. במדינות אחרות ניסו ללכת בדרכו והקימו מכון מנהיגות או תוכניות להכשרת מנהלים משלהן, או עדכנו שיטות ונהלי עבודה שהתקיימו זמן רב בטרם הוקם המכון. כמות הממצאים האמפיריים שהצטברה די בה לשכנע גם את גדולי הספקנים לגבי הנושא(Day & Leithwood).

החשיבות למנהיגות בית ספרית באה לידי ביטוי בטענתם של לית'ווד ואחרים כי מנהיגות בית-ספרית היא בעלת ההשפעה השנייה בחשיבותה על למידה אצל תלמידים, אחרי איכות ההוראה בכיתה (Leithwood et al). גם אחרים שותפים למסקנתו.

בסקר אשר נערך בבתי-ספר באנגליה נמצא כי: מתוך כל 100 בתי-ספר המונהגים ומנוהלים היטב, ב-93 יהיו רמות הישגים טובות. מתוך כל 100 בתי-ספר שאינם מונהגים ומנוהלים היטב, רק באחד יהיו רמות טובות של הישגי תלמידים (Whelan).

על סמך ממצא זה מצהיר הכותב, ווילן, כי "הישגי התלמידים בבית-ספר כמעט לעולם אינם עולים על איכות המנהיגות והניהול באותו בית-ספר" (Page 77:(Whelan. אשוב אל שתי הטענות הללו בהמשך. בינתיים ברצוני לדון באמירתו של לית'ווד, מאחר שהיא כלולה ברשימת "שבע הטענות המשכנעות" שהכין:

1. מנהיגות בית-ספרית היא ההשפעה השנייה בחשיבותה על למידה אצל תלמידים, אחרי איכות ההוראה בכיתה.

2. כמעט כל המנהיגים המצליחים שואבים ממאגר משותף של שיטות מנהיגות בסיסיות.

3. האופנים השונים שבהם מיישמים המנהיגים את שיטות המנהיגות הבסיסיות הללו – ולא השיטות עצמן – מעידים על כך שהם קשובים להקשרים שבהם הם פועלים, ולא על כך שההקשרים מכתיבים את פעולותיהם.

4. מנהיגים בית-ספריים משפרים את איכות ההוראה והלמידה בעקיפין ובאפקטיביות רבה במיוחד באמצעות השפעתם על המוטיבציה, המחויבות ותנאי העבודה של הסגל.

5. למנהיגות בית-ספרית השפעה רבה יותר על בית-הספר ועל תלמידים כאשר היא מבוזרת בצורה רחבה.

6. דפוסי ביזור מסוימים הם אפקטיביים יותר מאחרים.

7. רבים מהבדלי האפקטיביות בין מנהיג למנהיג נובעים מקומץ קטן של תכונות אישיות.

שבעת הטענות הללו הינם בעלות חשיבות רבה משום שהן "חזקות" - יש הוכחות איתנות התומכות בהן. כמו כן היה זה אחד המסמכים הראשונים שהתוו שיטות למנהיגות מוצלחת ומחקריות. 

ההסתמכות של המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית הייתה על רשימת שבע הטענות הזו כאשר ערך את סינתזת המחקרים בנושא מנהיגות. גם רשימת הממצאים של המכון כוללת, במקרה, 7 פריטים (NCSL):

1. ההקשר חשוב
2. משימות הליבה של מנהיגי בית-ספר הן ברורות
3. מנהיגות ממוקדת-למידה היא קריטית
4. לביזור מנהיגות יש חשיבות
5. מנהיגות בית-ספרית היא עבודה קשה וגם מתגמלת
6. המנהיגות משתנה
7. פיתוח מנהיגות והעמדת דור המשך של מנהיגים מעולם לא הייתה חשובה יותר.

שתי הרשימות הללו יחד מזקקות בצורה טובה ומשכנעת את הידע העכשווי על אודות מנהיגות בית-ספרית.

   החוקרים האלינגר והֶק (Hallinger & Heck), טענו שלמחקר בנושא מנהיגות מנהלים לא תהיה משמעות כלל אם לא תובא התייחסות נאותה להקשר הבית-ספרי." לית'ווד ואחרים (Leithwood et al) מצהירים כי מנהיגות מצוינת מתאפיינת ב"רגישות עילאית להקשרים שבהם היא מופעלת". למקום שבו אדם נמצא ולאנשים שעמם הוא עובד יש השפעה אדירה על מעשיו ועל התנהגותו כמנהיג בארגון.

ישנה חשיבות מכרעת לכך שמנהיגים יבינו את ההקשרים שבהם הם נמצאים ויישארו ערניים אליהם. רוב המנהיגים מודעים מאוד לסביבתם בתחילת דרכם המקצועית. אם התמנו למשרה חדשה בבית-ספר חדש, זרותם היחסית להקשר תורמת ליכולתם להבחין בהבדלים ובניגודים בין חוויה זו לבין התנסויותיהם הקודמות בבתי-ספר. כידוע לאנתרופולוגים, היותו של אדם זר לסיטואציה מסוימת מסייעת לו לא אחת לראות בבירור את המתרחש, בין השאר משום שהוא שואל מה מתרחש ומדוע כדי להבין אירועים, מנהגים ומסורות. בהיכנסם לראשונה לסביבה מסוימת, מנהיגים בית-ספריים מנסים להבין כיצד מתנהלים העניינים בדרך כלל. הם עורכים ניתוח תרבותי וחברתי של המבנים, הנהלים והעקרונות אשר מכתיבים את התנהגות ביה"ס.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)