‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תרומתה של העליה החמישית בתחומים חינוך, מדע, תרבות ואמנות וכו' לאור קשיי העליה והקליטה ?

תוכן עניינים

מבוא.. 3

פרק 1 : הסיבות והגורמים שהביאו לעלייה החמישית.. 3

1.1 אישורי עלייה ומאפייני העולים.. 4

פרק 2: הישגי העליה החמישית.. 5

2.1 הישגיים כלכלים, בטחוניים , תרבותיים:. 7

פרק 3: השפעת העליה על החיים בארץ ישראל. 8

3.1 הפעילות בתחום ההתיישבות.. 8

3.2 התמודדות העולים בא"י עם משבר : פרוץ המרד הערבי 8

3.2 השפעה על החיים בא"י דרך העלייה הבלתי ליגליתו אופיו החברתי של הישוב. 9

3.3 העלייה מגרמניה. 10

פרק 4 : עליית הנוער והשפעת העולים הצעירים על החיים בא"י 12

4.1 עקרונות הארגון 13

4.2 מסוף מלחמת העולם השנייה ועד להקמת המדינה. 17

4.3 קליטת העולים בארץ והסבה מקצועית.. 18

פרק 5: העלייה החמישית : הישגיה והשפעתה על החיים בארץ במבט רטרוספקטיבי 20

5.1 התפתחות הכלכלה בא"י בעקבות העליה החמישית.. 20

5.2 התיישבות חקלאית בא"י 21

סיכום.. 22

ביבליוגרפיה. 25

נספח : ציר זמן 27

הסיבות לעליה:

• עליית הנאצים לשלטון + הסכם הטרנפר.
• נישול היהודים מהחיים המדיניים והכלכליים בארצות מזרח אירופה, התחלפות השלטון משלטון דמוקרטי לשלטון ריכוזי.
• סגירת מרבית שערי הארצות בפני מהגרים יהודים.
• התאוששות כלכלית בארץ-ישראל.
• החלפת הנציב הבריטי - בשנת 1932 מונה ארתור ווקופ, שהיה פרו-ציוני לנציב העליון.

מאפייני העולים:

• "עליית הייקים" - רבע מהעולים באו מגרמניה מחצית מפולין.
• מעמד בינוני - בעלי מקצועות חופשיים, משכילים.
• עליית בעלי הון. 45% מבעלי ההון היו מגרמניה, בעקבות הסכם הטרנספר.
• עליה חלוצית, בעיקר של בני נוער וצעירים.
• עליית הנוער - בסיוע הסוכנות היהודית הוקם בגרמניה אירגון "עלית הנוער" במטרה לעלות נוער יהודי שחיפש *עבודה וישובו בישובים חקלאיים.
• במסגרת זו עלו כ5000- נערים.

הפעילות בתחום ההתיישבות:

• גידול דמוגרפי בערים הגדולות, השפיע על החקלאות, פיתוח עסקי הפנאי והבידור.

תל-אביב גדלה בתקופה זו פי 3 ומנתה 130,000 נפש, היתה העיר הגדולה ביותר בארץ-ישראל.

• גידול משמעותי ברכישת קרקעות ע"י יהודים בא"י: נרכשו למעלה מ250,000- דונם קרקע והוקמו כ75- יישובים יהודים חדשים.

העלייה החמישית הביאה להישגים רבים בתחום האמנות, התרבות, הפנאי והחינוך ושינתה את פניו של היישוב. עולים החיו מחדש את תיאטרון "הבימה" והיו בין מקימי התזמורת הפילהרמונית. כמו כן, רמת המחקר וההוראה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובטכניון בחיפה עלתה בשל הגעתם של בעלי מקצועות חופשיים רבים, ובהם פרופסורים. נוסף לכך עלתה רמת הרפואה בארץ עם קליטתם של רופאים רבים. גם תרבות הפנאי ביישוב השתנתה. בתל אביב נפתחומסעדות ובתי קפה רבים בסגנון אירופאי, בהיקף שלא היה נהוג עד אז. 

• בעלי הון שעלו מארצות מזרח אירופה ומגרמניה הביאו ידע רב בנוסף למימון הכרחי. על ידי פתיחת מפעלים חדשים וקידום ההשקעה בעיר, התעצם כוחה התעשייתי של ארץ ישראל. נפתחו מפעלי תעשייה רבים בתל אביב ובחיפה בעיקר. הכלכלה שגשגה עד כדי מצב שבו היהודים הפיקו יותר מ50 אחוזים מהתוצרת בארץ ישראל למרות שהיוו רק שליש מתושביה. שכבת בעלי ההון גדלה גם היא, והגיעה לכרבע מכלל האוכלוסייה היהודית.
• נפתח נמל תל אביב. בעקבות המרד הערבי הגדול שאירע באותן שנים כתגובה לעלייה היהודית הגוברת ולהתעצמות הציונות בארץ, נסגר נמל יפו. הבריטים אישרו ליהודים לפתוח את נמל תל אביב, שהפך לנמל חשוב והועסקו בו פועלים יהודים רבים.
• הונח צינור הנפט כירכוכחיפה , ונבנו בתי הזיקוק, על ידי הבריטים  בחיפה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Yoav Gelber, "The Historical Role of Central European Immigration to Israel," Leo Baeck Institute Year Book 38  p. 327.

פרופ' יחזקאל דרור, אמת ממדינת היהודים, הוצאת ספרי חמד (2022)

ארי שביט, בית שלישי, הוצאת ספרי חמד ידיעות אחרונות (2021)

יואב גלבר, התגבשות היישוב היהודי בארץ-ישראל, בתוך: משה ליסק עורך כללי,תולדות היישוב היהודי בארץישראל מאז העלייה הראשונה, תקופת המנדט הבריטי, חלק שני, עורכים: משה ליסק, אניטה שפירא וגבריאל כהן, ירושלים: הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מוסד ביאליק, תשנ"ה