‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

הצדקותיה של זכות השתיקה. 5

הצורך במתן הודאות באופן חופשי ומרצון 7

האוטונומיה של הרצון הפרטי 7

חתירה לאיזון בין חולשתו של החשוד לבין עוצמתו של המשטר. 7

הגורמים המובילים להודאה כוזבת. 9

וועדת גולדברג 10

ועדת גולדברג- 3 גורמים עיקריים להודאת שווא. 10

האזהרה ומקורותיה. 12

נוסח האזהרה – זכות שתיקה מוחלטת או חסיון מהפללה עצמית. 17

נוסח האזהרה - התוצאה הראייתית של השתיקה. 20

הדילמה של פסילת הוראות בהעדר אזהרה. 23

הרציונאלים – ההצדקות לחיסיון מפני הפללה עצמית. 26

החיסיון מפני הפללה עצמית וזכות השתיקה. 30

המקור החוקי לחיסיון במשפט הישראלי 30

היקף והגדרת החיסיון וזכות השתיקה. 30

מהו חיסיון? 31

הבחנה בין חיסיון שהוא אישי לבין חיסיון שהוא תוכני: 31

הבחנה בין החיסיון מפני הפללה עצמית ובין זכות השתיקה. 32

זכות השתיקה – " Right To Silence ". 33

נפקות המשפטית בשימוש הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית וזכות השתיקה. 33

סוג הראיה והיקף חסינותה. 34

החיסיון מהפללה עצמית במשפט המשווה. 36

ביטוי החיסיון מפני הפללה עצמית וזכות השתיקה במשפט משווה. 38

ארצות-הברית. 38

קנדה. 39

דרום אפריקה. 40

משפט משווה לדין בישראל. 41

סיכום. 43

ביבליוגרפיה. 44

(1) מהו העיתוי המצוי והרצוי של השמעת האזהרה?

(2) נוסח האזהרה - הודעה על זכות שתיקה מוחלטת או על חסיון מפני הפללה עצמית?

(3) נוסח האזהרה - האם היא צריכה להתייחס לתוצאות השליליות של השתיקה מבחינתו של החשוד?
(4) מהי התוצאה הראייתית הרצויה של גביית אמרה בהעדר אזהרה? התשובות אשר יינתנו לכל אחת מן השאלות הנזכרות לעיל ישליכו על התוקף שהמשפט הישראלי נותן לזכות השתיקה. בעקבות פסק-דין גלעד שרון,[6] שבו נשללה זכות שתיקה מוחלטת לגבי מסירת מסמכים, ניתן לטעון כי חל פיחות במעמדה של זכות השתיקה. אולם על פני הדברים אין פסק-הדין מסתייג מן המעמד החוקתי של הזכות. בארצות הברית קנתה האזהרה מקום ראשון במעלה בהליך הפלילי, בעקבות הלכת Miranda שלפיה בהעדר אזהרה לא תתקבל כל ראיה אשר הושגה מן החשוד. במדינות כגון קנדה ואנגליה, קיים, לעומת זאת, כלל פסילה יחסי, המותיר שיקול דעת לפסול הודאה בהעדר אזהרה, כאשר הדבר מוביל לפגיעה חמורה בהגינות ההליך. אולם גם במדינות אלו, כמו בארצות הברית, קיימת חובה ברורה להזהיר חשודים מייד עם מעצרם. לתפיסתי, אם-כן, השמעת האזהרה בעיתוי מאוחר היא המכשול העיקרי במשפטנו בפני מימושן של הזכויות המסורות בירי נחקרים. כדי שתהא בה תועלת צריכה האזהרה להינתן ברגע המגע הראשון עם החשוד. עליה לשקף את זכות השתיקה במובנה המלא ולכלול את כל המרכיבים הנחוצים להבהרת זכויות החשוד, לרבות הזכות לייצוג משפטי והזכות שיועמד לו סניגור ציבורי. הזכות לייעוץ משפטי מבטיחה מגוון מטרות ודיון ממצה בה חורג ממסגרתו של מאמר זה. אך בכל הנוגע לזכות השתיקה, הבטחתה היא תנאי כדי שהחשוד יבין לעומקה את הזכות שניתנת לו לשתוק. אימוץ אזהרה מפורטת כאמור אינו מחייב לאמץ גם את הגישה הגורפת, כפי שמקובל בארצות הברית, לענין פסילת הודאות בהעדר אזהרה, וניתן להסתפק במודלים מתונים יותר.

ביבליוגרפיה לדוגמא: (כ 30 מקורות באנגלית ובעברית)

מ' לנדמן "על השתיקה" הסניגור 5.

ע' קפלן "על זכות השתיקה" זכויות אדם בישראל - קובץ מאמרים לכבוד חיים ה' כהן  241, 253.

א' ברק "הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני) " מחקרי משפט יג  5, 23.

סעיף 28 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

ע"פ  מ"י נ' שרון פ"ד נ"ח (1) 748 

436. U.S 384 Arizona. v Mirand