‏99.00 ₪

הדילמות שעמדו בפני היודנראטים בשנים 1939 –1941

• כיצד למצוא איזון בין חובת הציות לגרמנים לבין הרצון לעזור ליהודי הגטו ? - מצד אחד רצו היודנראט לעזור ליהודי הגטו, לייצג אותם ולשמור על האינטרסים שלהם. מצד שני נאלצו לבצע את ההוראות של הנאצים שפגעו מאד ביהודים. לדוגמה: הנאצים חייבו את היודנראט לספק להם אנשים לעבודת כפיה. היודנראט נאלצו לבצע את הפקודה תוך ידיעה ברורה שהאנשים שישלחו עלולים למות ובני משפחותיהם הנותרים בגטו יתקשו להתמודד עם המציאות הקשה.
• איך לנהל את הגטו? – היודנראטים היו אמורים לנהל את הגטו ולדאוג ליהודי הגטו למקומות מגורים, למזון, לתנאי תברואה ובריאות , אך הדבר היה מורכב ובעייתי. חלוקת הדירות אומנם נעשתה לפי קריטריונים כמו : גודל המשפחה, ומעמד חברתי- כלכלי, אך פעמים רבות הם התקשו לעמוד בקריטריונים שקבעו לעצמם בשל לחצים שונים. כמות האוכל שעמדה לרשותם הייתה מאד מצומצמת והיה עליהם להחליט כיצד לחלקה. היודנראטים יזמו הקמת מפעלים ובתי מלאכה כדי שהגטו יהיה יצרני ויספק את צורכי הגטו. במפעלים אלו לא היה מקום עבודה לכל תושבי הגטו ועל היודנראט היה להחליט מי יעבוד ומי לא. מי שעבד קיבל תלושי אוכל, דבר שקבע למעשה מי יחיה ומי ימות. הייתה ליודנראט גם דילמה כיצד לחלק את הנטל בין תושבי הגטו, כשהיה צריך למלא הוראות שוטפות או מזדמנות של הנאצים. כמו למשל החרמות רכוש- ממי לקחת קודם
• איך להתייחס למוסדות, ארגונים וגופים נוספים שפעלו בגטו? – בגטו קמו ארגוני עזרה שונים כמו : "ועדי בתים", תנועות נוער וצנטוס. ליודנראטים היו התלבטויות האם לשתף פעולה עם ארגונים אלה או להתנגד להם. שכן ארגונים אלה במידה מסוימת התחרו ביודנראט על הנהגת הגטו. היו יודנראט שנלחמו בגופים אלה ולא שיתפו עימם פעולה כמו יו"ר היודנראט בגטו לודג' חיים רומקובסקי.