עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודת סמינריון קולנוע מזרח ומערב – סרטי בורקס מקורות השראה של יוצרי הקולנוע ממוצא מזרחי (עבודה אקדמית מס. 8921)


‏290.00 ₪

18 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 8921
עבודת סמינריון  קולנוע מזרח ומערב –  סרטי בורקס מקורות השראה של יוצרי הקולנוע ממוצא מזרחי

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי קולנוע מזרח ומערב –  סרטי בורקס מקורות השראה של יוצרי הקולנוע ממוצא מזרחי?


מבוא 

החוקרים והמבקרים של הקולנוע הישראלי מתייחסים אליו בעיקר מתוך הקשרים של תרבות המערב. הסרטים הישראלים נקראים בהשוואה לסרטי הגל החדש הצרפתי, הקולנוע האמריקאי, או "סרטי האיכות" המוצגים בפסטיבלים באירופה. בתוך הקשרים אלה, הקולנוע הישראלי העממי תויג כ"בורקס", ונתפס כ"תרבות נמוכה" וכקולנוע גרוע. לעומתו "סרטי איכות" הישראלים נתפסו כ"אירופים", וכ"תרבות גבוהה".

אני רוצה לאתגר את ההגדרות האלה, ולקרוא את הקולנוע הישראלי מתוך הקשרים מזרח תיכוניים. לבדוק האם קיים קשר בינו ובין תעשיות שכנות במזרח התיכון? ואם כן, מה המשמעות של קשר זה? איך הוא השפיע על האופן בו התקבלו הסרטים אצל הקהל והמבקרים?  והאם פרספקטיבה "מזרח תיכונית" יכולה להציע הסתכלות שונה על הקולנוע הישראלי?

ההקשר התרבותי מתבקש כיוון שסרטים ערביים, הודים, פרסיים ותורכיים  היו פופולאריים מאוד בקרב הצופים בבתי הקולנוע השכונתיים בישראל. רבים מאותם צופים הגרו מארצות ערב, ותרבותם הייתה מזרח תיכונית.  לעומתם מבקרי וחוקרי הקולנוע שרובם היו ממוצא אירופי, הסתכלו על הסרטים במבט אירופוצנטרי, ולא התייחסו לקולנוע המזרח תיכוני כ"תרבות" אלא כ"תת תרבות" או אפילו "חוסר תרבות". עבורם המונח "סרט ערבי" שימש רק ככינוי גנאי.

 

הוכחת "מזרח תיכוניותם" של יוצרים אלה מהווה מעין "מהותנות אסטרגית" כלשון הומי ק. באבא וגיאטרי ספיבק,  (שנהב 2003, 20) שמקבלת באופן זמני את ההגדרה ההגמונית, אך מציבה מולה אופוזיציה ביקורתית. בתוך פוליטיקת הזהויות, הייתי רוצה לסמן את האוריינטציה הקולנועית של יוצרי ה"בורקס" המזרחיים כ"מזרח תיכונית", על מנת להראות כי סרטים אלה מהווים אלטרנטיבה לקאנון ה"רשמי" שרצתה התרבות הישראלית לייצר לעצמה, וחותרים תחת הטעם האירופי של יוצרי ומבקרי סרטי ה"איכות". אשתמש בקטגוריות כדי לבחון תהליכים של דינאמיים של הכלאה וטיהור, הכלה והדרה, הטמעה והיבדלות בין התרבות הישראלית לתרבות המזרח תיכונית הסובבת אותה.

 

 

מצב המחקר

ספרה פורץ הדרך של אלה שוחט, הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידיאולוגיה, (1986) הניח את היסודות למבט הביקורתי המחודש אותו אני רוצה להציע. בספרה טוענת שוחט כי: "החברה הישראלית והקולנוע הישראלי מאופיינים מעל לכל על-ידי ניגודים ואמביוולנטיות. למרות המיקום הגיאוגרפי במזרח, האימאג'ינרי הישראלי הדומיננטי  נוטה כל העת כלפי המערב". (שוחט 1986, 7). במחקרה שוחט מנתחת את הקולנוע הישראלי על פי המתודה של אדוארד סעיד בספרו אוריינטליזם (1978). סעיד ניתח טכסטים ספרותיים שנכתבו במערב על  ה"אוריינט", ה"מזרח", והראה כיצד באמצעותם התרבות האירופית ייצרה את עליונותה ושליטתה.  שוחט סוקרת את ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי, ובודקת את ייצוג המזרחים והערבים. כמו סעיד, גם היא מנסה לפרק את השיח ולחשוף את מנגנוני הכוח המניעים אותו.שוחט מראה את הניסיון לייצר עליונות מערבית-אשכנזית, מול נחיתות ערבית-מזרחית. עם זאת, כמו סעיד, שעסק בתרבות המערב, גם שוחט נשארת בסופו של דבר בגבולות הדיון בתרבות המערבית. היא אמנם מצהירה:

 

מפיקי סרטים ומבקרי קולנוע ישראליים מתבטאים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, כאילו נקודת ההתייחסות הטבעית שלהם היא ארצות כדוגמת צרפת וארה"ב. רק לעיתים רחוקות הם מתייחסים לבימאים מן העולם השלישי או לדיונים  המעשיים, התיאורטיים הפוליטיים האסטטיים-האינטנסיביים המתנהלים בעולם השלישי ומעשירים את השיח הקולנועי שלו. (שם 11)

 

אך למרות זאת גם שוחט עצמה אינה מתייחסת במחקרה לסרטים מהמזרח התיכון ומהעולם השלישי כמו הקולנוע המצרי, התורכי או ההודי.  [1]

בעקבות הניתוח הדה-קונסטרוקטיבי של שוחט החושף את האירופוצנטריות של התרבות הישראלית, ברצוני להציע מהלך שיקרא את הקולנוע הישראלי מתוך ההקשרים של הקולנוע והתרבות המזרח תיכוניים. לייצר מעין נקודת הסתכלות "מזרח-תיכונוצנטרית", ולבדוק האם היא יכולה להאיר באור אחר את הקריאה של הסרטים אותם אבדוק? זאת לא על מנת לחזק את הקטגוריות הבינאריות המהותניות של "מזרח" מול "מערב", אלא כדי להתחקות אחרי נזילותם של מושגים אלה, שיכולים להפוך לקטגוריות אפיסטמולוגיות.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 


באבא, הומי ק. "שאלת האחר: הבדל, אפליה ושיח פוסט-קולוניאלי", תיאוריה וביקורת 5. ירושלים: מכון ון ליר / הוצאת הקיבוץ המאוחד. 144-158.

 

בורדייה, פייר. שאלות בסוציולוגיה   תרגום: אבנר להב. תל אביב: רסלינג. ..

 

בנאי, סיגלית "בעקבות אלה שוחט – האם יתכן שיח מזרח תיכוני" מצד שני 8  ירושלים: המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית. 4-5.

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)