‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הערכת הישגים בחינוך?

תוכן עניינים

מבוא

הערכת הישגים

מתן ציונים והערכה

שאלות העבודה

סקירת ספרות

מתודולוגיה / שיטה איכותנית

בסיס הנתונים

ניתוח הראיונות

ממצאים ודיון

ביבליוגרפיה

הערכת הישגים לימודיים היא מרכיב בלתי נפרד מתהליך ההוראה והלמידה. המושגים המתקשרים בדרך כלל להערכת הישגים לימודיים הם מבחנים שונים, שינון וזכירה, ציונים, תעודות ושפיטה לגבי ערכו של התלמיד. מטרת ההערכה היא לבחון באיזו מידה התלמידים רכשו ידע ומיומנויות שנלמדו בכיתה, ומהי רמת ההישגים של כל תלמיד ביחס לאחרים. המעריך הוא בדרך כלל המורה ותוצאות ההערכה מסייעות לו להחליט מהם המהלכים המתבקשים לשיפור ההישגים הלימודיים.

גישות שונות להערכה מבחינות בין הערכה מסכמת (summative evaluation) לבין הערכה מעצבת (formative evaluation). ההערכה המסורתית, השכיחה גם כיום, מתבססת על מרכיבים כמותיים ומושא ההערכה בה הוא בדרך כלל התוצר . הערכה זו נעשית בתום לימוד יחידה/פרק, ומהווה נקודת סיום לצורך קבלת מידע על הישגי התלמיד או לצורך שפיטה והחלטה על מיקומו בכיתה/בקבוצה. לעומתה, ההערכה המעצבת מתייחסת הן לתהליך הלמידה והן לתוצרי הלמידה, ומתבצעת בכל שלב משלבי הלמידה, והיא מיועדת לתת למורה ולתלמיד משוב על ההתקדמות בחומר הנלמד ועל קשיים ספציפיים. הערכה מעצבת היא בדרך כלל תיאורית, מפורטת ומאפשרת להתייחס להיבטים שאינם ניתנים לכימות, כמו מקוריות, ספונטניות, יצירתיות, יכולת עבודה בצוות ויכולת העמקה.

ההערכה המעצבת נהוגה בד"כ בכיתות בהן הלמידה מתבססת על ביצוע פרוייקטים קבוצתיים, מורכבים וארוכי טווח, המעודדים בחירה, קבלת אחריות, והמתבססים על למידת חקר ועבודה עם מקורות מידע מגוונים, תוך אינטראקציה עם עמיתים ועם מורה. בכיתות אלה מרבית המורים מעדיפים להתבסס על הערכה חלופית (alternative assessment), שבבסיסה הינה הערכה מעצבת.

בספרות המחקר (Hanckock, ; Sweet & Zimmermann, ; Wiggins, , בירנבוים, ) מתוארות מספר גישות להערכה "אחרת" מזו המסורתית. השגרות אליהן תלמידים מורגלים, על פי גישות מסורתיות להערכה מרמזות כי רצוי להגיע לתשובה נכונה/רצויה, והם בד"כ ואינם מודעים לשיקולים המעורבים בדרכי ההערכה ובתפקידיה (Kulieke, Baker, Collins, Fennimore, Fine, Herman, Jones, & Raack, , Sweet & Zimmermann, ). עבודה בסביבות עתירות טכנולוגיה נותנת עדיפות לגישות הממוקדות בהערכת תהליכי למידה וביצוע תוצרים מגוונים, ביניהן הערכה חלופית (Alternative Assessment), הערכת ביצוע (Performance Assessment), הערכה אותנטית (Authentic Assessment) והערכת תלקיט (Portfolio Assessment), המשמשות בדרך כלל להערכת פרוייקטים מורכבים, ארוכי-טווח, כאשר ללומדים ניתנת הזדמנות להדגים את יכולותיהם, נטיותיהם וכישוריהם, בדרך כלל בתהליך אינטגרטיבי לו שותפים העמיתים והמורה. גישות אלה מציגות את ההערכה כאמצעי להשגת מטרות ויעדים רחבים, הוליסטיים, בעיקר כתהליך מעצב ורפלקטיבי, ולא כמטרה בפני עצמה או כתהליך מסכם, ממיין ושופט.

בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש גובר והולך בשילוב המחשוב והתקשוב בתהליכי למידה, כולל הפקת תוצרים המתבססים על שימוש בסביבות טכנולוגיות מתקדמות, ביניהם מצגות מולטימדיה.

מציאות זו הובילה להחלטה לקיים ראיונות אישיים עם מנחים, מורים, פרחי הוראה ותלמידים על מנת לבדוק מה הם אומרים, מה לדעתם חשוב להעריך בתהליך הפקת מצגות מולטימדיה ומה הם חושבים על תבחיני ההערכה, על המעריך הרצוי ועל דרכי ההערכה של מצגות מולטימדיה המופקות על-ידי תלמידים כחלק מהתהליך הלימודי. זאת בעיקר כדי לעמוד על השוני בתפישת ההערכה ותפקידיה בעיני המרואיינים מהקבוצות השונות.

שאלות העבודה הן:

1) מהם תבחיני הערכה המוצעים ע"י תלמידים, מורים, מנחים ופרחי הוראה? האם קיימים הבדלים בדימויי ההערכה ובניסוח התבחינים בין קבוצות המרואיינים השונות, ומהם?

2) האם לדעתם עדיפה הערכה של מורה או הערכה משותפת של מורה ולומדים?

 האם יש לדעתם חשיבות לידיעת תבחיני ההערכה טרם תחילת תהליך ההפקה?

בסיס הנתונים

ראיונות עומק אינדיבידואליים, בוצעו במהלך מחקר בבי"ס בו הופעל תהליך הפקת מצגת מולטימדיה בנושא לימודי (ברקאי, בהכנה). המרואיינים השתייכו לקבוצות הבאות:

• תלמידים שהפיקו מצגות מולטימדיה במהלך למידת חקר בנושא לימודי.
• מורים ממספר בתי ספר. המורים משלבים תהליכי חקר והפקת מצגות בכיתותיהם.
• 7 מנחי-מורים וכן 3 חוקרים (להלן מנחים) אשר השתתפו בשיעור התנסותי משותף במחלקה לחינוך באוניברסיטה, חלקם מלמדים גם במכללה לחינוך.
• פרחי-הוראה ממכללה לחינוך, אשר התנסו בהפקת מצגות מולטימדיה במסגרת לימודיהם. 

מן הראיונות עולה כי 85% מהמורים, המנחים ופרחי ההוראה מעוניינים בשיתוף התלמידים בקביעת תבחיני ההערכה ובדרכי ההערכה, ו – 84% מהתלמידים רוצים להיות שותפים לתהליך זה. זאת מכיוון שהמרואיינים מעדיפים הערכה שיתופית (תלמיד X תלמיד X מורה), הערכה מעצבת, הן במהלך הלמידה וההפקה, כחלק אינטגרלי מהתהליך כולו, והן בהערכת התוצר המסכם - המצגת. השיתופיות בהערכה נמצאת בהלימה לתפישות חינוכיות הרואות את הלומד כאחראי ללמידתו, כמסוגל לתכנן ולכוון את מהלך הלמידה שלו, לקבל החלטות, לעבד מידע ולהפעיל חשיבה רפלקטיבית על תהליך הלמידה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בירנבוים, מ'. חלופות בהערכת הישגים, הוצאת רמות – אוניברסיטת ת"א

ברקאי, א. מאפייניו של השיח הדבור הילווה להפקה שיתופית של מצגות מולטימדיה בתהליכי למידה

גבעון, י' . אפיון הכלים הפתוחים, בתוך נ. חטיבה, ז. מברך (עורכות) המחשב בבית הספר , הוצאת שוקן, 39-59.

סלומון, ג'. סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה: הצעת מסגרת מושגית, בתוך נ. חטיבה, ז. מברך, (עורכות), המחשב בבית-הספר, הוצאת שוקן, 17-38.

*יש ניתוח הראיונות ללא תימלול