עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית בתי ספר פורצי דרך, בית ספר ניסויי, ולדורף, בי"ס דמוקרטי פתוח, חינוך אלטרנטיבי (עבודה אקדמית מס. 8909)
390.00 ₪
32 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8909
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי בתי ספר פורצי דרך: בית ספר ניסויי, ולדורף, דמוקרטי, בתי"ס של
חינוך אלטרנטיבי?
תוכן עניינים
מבוא
שאלת המחקר
בתי"ס פורצי דרך
בית ספר ניסויי
תרומתם של בתי הספר הניסויים
חינוך פורץ דרך בשיטת ולדורף
המורה בביה"ס ולדורף:
הכשרת מורים ברוח חינוך ולדורף
סיכום ביניים:
ביה”ס ה"רגיל" המסורתי
בתי"ס של החינוך הדמוקרטי
העקרונות המרכזיים ודרכי הפעולה של בי”ס דמוקרטי
המורה בי"ס דמוקרטי אלטרנטיבי
תפקיד המורה בחינוך ה"רגיל" המסורתי
תפקיד המורה במאה ה -21
תפקיד המורה בחינוך הדמוקרטי
המורה כחונך
סיכום
ביבליוגרפיה
מערכת החינוך בישראל, כמו גם בעולם המערבי כולו, נמצאת בעיצומו של תהליך שינוי איטי ומתמשך. דרכי עבודה, שיטות הוראה ותוכניות לימודים מוחלפות חדשות לבקרים, לעתים מתוך שיקולים שאינם פדגוגיים טהורים, כמו שיקולי יוקרה ופופולאריות ושיקולים פוליטיים למיניהם. (טאוב, 2020)
למרות השינויים הרבים הללו, מערכת החינוך הממלכתית בישראל עדיין דומה, במובנים רבים, למערכת החינוך שהתקיימה בארץ מראשית הציונות - מרבית המורים עוסקים בעיקר בהקניית ידע לשמו, חלק גדול מהמקצועות נלמד בצורה פרונטאלית מתוך ספרים והרצאות, ועבודת התלמידים מוערכת פעמיים בשנה באמצעות תעודה המסווגת את הישגיו הכמותיים של התלמיד - ציונים העושים שימוש במספר מוגדר ומצומצם של קטגוריות מילוליות (מ”בלתי מספיק” ועד ”מצוין”). (יאיר, 2017)
במקביל למערכת החינוך הקונבנציונאלית שתוארה לעיל בקצרה, ישראל שותפה בשנים האחרונות למגמה הולכת וגוברת, שיקשה להתעלם ממנה, של פריחת בתי”ס אלטרנטיביים מסוגים שונים.
בתיה”ס הללו מנסים להציב אלטרנטיבה למערכת החינוך הממלכתית המקובלת (מתוך תחושה של אי- שביעות רצון ממערכת זו). ישנם מודלים רבים ושונים של בתי”ס אלטרנטיביים, ומרביתם מוקמים על ידי עמותות פרטיות מתוך יוזמה של קבוצות הורים ומקבלים אישור ממשרד החינוך לאחר תקופה כלשהי של פעולה ללא רישיון. (זרצקי,, 2017)
בי”ס אלטרנטיבי - כל בי”ס שמהווה אלטרנטיבה למערכת החינוך הממלכתית. כל בי”ס שהוקם על בסיס השקפת עולם מיוחדת שממנה נגזר חינוך אחר או שיטות לימוד אחרות. בקטגוריה זו נכללים בתי”ס בשיטת וולדורף, שיטת מונטסורי, בתי”ס דמוקרטיים ואחרים. (Court, 2018)
בי”ס חופשי - בי”ס אלטרנטיבי, שבמסגרתו מנסים להעניק יותר חופש לתלמידים.
בי”ס דמוקרטי - בי”ס שהוקם במטרה לשמור על זכויותיהם המלאות של כל חבריו, ללא הבדלי גיל. בי”ס בעל מבנה ארגוני דמוקרטי, שבו כל ההחלטות החשובות מתקבלות בדרכים דמוקרטיות. (שחר, 2020)
בי”ס ניסויי - כאמור, הוא בי”ס הנהנה ממעמד מיוחד במשרד החינוך לאורך פרק זמן מוגבל, במטרה לבחון את הצלחת הניסוי או את כישלונו וליישם את המסקנות לבתי”ס נוספים.
בי”ס פתוח - זהו מושג בלתי פורמאלי שאפיין בעיקר את בתיה”ס שקמו בישראל בשנות ה-70 ושהתאפיינו ביחסים פתוחים יותר בין מורים לתלמידים ובפתיחות רבה יותר ביחס לחומרי הלימוד ולאפשרויות הבחירה.
בתיה”ס נעים על ציר הפתיחות בין שני קצוות. ברצון כולם לספק לילד אווירה תומכת שבתוכה הוא יפתח את הכישורים הייחודיים לו, מוריו ישמשו כמנחים בדרך חווייתית ולרוב יתפקדו גם כחונכים אישיים לילדים שבחרו בהם לשם ליווי תהליכי הצמיחה שלהם (דרום, 2010).
חינוך פורץ דרך בשיטת ולדורף
חינוך ולדורף מתאפיין בכך שהוא מנסה לצאת תמיד מהילד עצמו. נקודת היציאה לכל תחום ותחום בביה"ס אמורה לעבור דרך הילד. אלא שעקרון זה אינו פשוט כלל ודורש התבוננות. "הילד במרכז" היווה ועדיין מהווה את העקרון כמעט לכל ניסיון חינוכי חדש ומקורי שנעשה מאז סוף המאה ה- 19. בחינוך ולדורף הכוונה היא קודם כל: העמקה של המורים בהתפתחות הילד והניסיון להבינה ולהפנימה. ובמקביל ההתכוונות להתפתחותם ואישיותם האינדיווידואלית של הילדים אתם עובדים. העמקה והתכוונות אלו הינם הבסיס לכל הנעשה בתחום ביה"ס.
העמדת הילד במרכז ברוב תנועות השינוי החינוכיות ואצל מרבית ההוגים בתחום מוצאת בדרך כלל את ביטויה בשני אופנים:
- הפניה לילד עצמו, ישירות, באופן מילולי או אחר והצבת השאלה בפניו, מה הם צרכיו, רצונותיו וכיווניו בתחומי הלימוד והמעשה בביה"ס. מכאן בתי הספר הפתוחים, הדמוקרטיים, הלימוד בבית וכו'. דרך זו מיישמת את גישת "הילד במרכז" בצורה הישירה והמובנת מאליה ביותר.
היציאה מעולם המבוגרים, מהמציאות, מההתפתחות הטכנולוגית המתרחשת סביבנו ויישום מציאות זו והשלכותיה בחינוך. זה מתוך מחשבה שרק כך אנו מגיעים באמת אל הילד עצמו, לצרכיו ולזמן האמיתי בו הוא חי.
בחינוך ולדורף מבינים כאמור את גישת "הילד במרכז" בצורה יותר פנימית ועקיפה, דרך המורה עצמו. מה משמעות גישה זו עבורי כמורה? כמלווה של ילדים? איזה עבודה פנימית אני צריך לעשות, כדי באמת ללמוד וללוות את הילד כך שהוא עצמו יהיה במרכז? איך אוכל להתעמק בילד, באישיותו, בצרכיו? כך שכל הנעשה עמו יהיה מתוך גישה זו?
זאת מתוך ההנחה, שהילד עצמו עד גיל מסוים יודע אכן מה טוב ונכון עבורו אולם רק עד עומק מסוים, ושהמחנך יכול וחייב להגיע לעומקים גדולים יותר מאשר תודעת הילד לגבי עצמו. חינוך ולדורף מנסה לצאת מעומקים אלו.
מתוך ניסיון לגעת בעומקים אלו נוצרה הפסיכולוגיה ההתפתחותית שעומדת בבסיס חינוך ולדורף.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)
חנה שחר, חינוך לחיים ערכיים בתרבות טכנולוגית, הוצ' פרדס (2020)
ענת רימון־אור, תורתו של זיגמונד פרויד ויישומיה בחינוך, הוצ' פרדס (2020)
מידז'נסקי, ש' (2020). מחוננים- מילדות לבגרות. דברים – כתב עת אקדמי, המכללה האקדמית לחינוך, אורנים.