תוכן עניינים

מבוא

שאלת מחקר:

סקירה ספרותית

פמיניזם

אמנות פמיניסטית

פמניזם ישראלי

חוסר שוויון מגדרי

דמות האישה עוברת תמורות

כתיבה נשית

פרק א' תמורות בחיי האישה

הזהות הנשית בשירה

סליחות/ לאה גולדברג

יונתן/ יונה וולך

אתה חברה שלי/ יונה וולך

סינדרלה במטבח/ דליה רביקוביץ'

פרק ב'- כמיהה לאהבה

רקע היסטורי לחייה של רחל

מקומה של שירתה בתרבות העברית

זמר נוגה/ רחל

האוקסימורון בכותרת.

דרכי העיצוב בשיר

השיר " רק על עצמי " / רחל

רק על עצמי לספר ידעתי - תוכן השיר ומשמעותו

הנושאים המרכזיים בשיר ואופן ייצוגם

הדוברת והנמלה

יד ענקים

האכזבה

אמצעים אומנותיים

סיכום השיר

פגישה חצי פגישה/ רחל

גן נעול/ רחל

תשתית מקראית בשיר

השוואה בין רחל לבין - הוא מחכה לי / לאה גולדברג

השוואה בין רחל לבין - גווריטציה/ דליה רביקוביץ

סיכום ומסקנות

רשימה ביבליוגרפית

כתיבתה של רחל הושפעה ממספר זרמים ספרותיים ומקורות: התנ"ך, האקמאיזם הרוסי, האימג'יזם הצרפתי,והספרות החלוצית של העלייה השנייה.

פרט לשירים שכתבה, עסקה רחל גם בתרגום. בעבודתה נכללים תרגומים משירתה של המשוררת הרוסיה אנה אחמטובה, משירי אלכסנדר פושקין, סרגיי יסנין ופרנסיס ז'ם, תרגום מאמר על חיי הדבורים מאת מוריס מטרלינק, ביקורות ספרות, מסות בנושאי תרבות ועוד. בין כתביה נכללים גם שירים שכתבה עבור ספר מאויר לפעוטות. ^[1]

רחל נחשבת אחת המשוררות המקובלות על שוחרי השירה העברית. שירתה תופסת מקום נכבד בתרבות העברית, נלמדת דרך קבע בבתי-הספר, ומושרת רבות במפגשי שירה בציבור, מסכתות, סדרי פסח חדשים ומועדי זיכרון בישראל ובתפוצות.

רבים משיריה הולחנו על ידי מלחינים שונים, ובהם נעמי שמר, שהלחינה את השיר כנרת" ("שם הרי גולן"), יהודה שרת שהלחין בין השאר את השיר "ואולי לא היו הדברים מעולם..." ואת "שי" - שירהּ היחיד שזכתה רחל לשמוע מולחן, ‏ ויוסף טל אשר הלחין את שיריה: "בגני נטעתיך", "בלילות מקדם", "בלילות לא שנת", ו"עם שחר").^[2]

שיריה של רחל תורגמו לשפות אחדות בידי מתרגמים שונים. זלמן שזר תרגם בשנת 1927 צרור משיריה ליידיש. המשורר א. ליסין תרגם גם הוא משיריה ליידיש. כן תרגמו ליידיש משיריה אהרן צייטלין, בר פומרנץ, דב סדן ומשה בסוק.

שירים נוספים של רחל תורגמו לאנגלית, גרמנית, צ'כית, פולנית, אספרנטו ואיטלקית. רובם הוצאו לאור על ידי תנועות הנוער הציוניות לפני מלחמת העולם השנייה. כמו כן תורגמו במועדים שונים מקבצים משיריה ללשון הסרבו-קרואטית, להונגרית ולסלובקית. במהדורת מילשטיין ניתן למצוא את תרגומי שיריה להונגרית ולסלובקית בלוויית דברי הסבר נוספים. בפרויקט בן יהודה ניתן לקרוא את תרגום שיריה לאיטלקית. בשנת 2002 תרגם הזמר הבאסקי בניטו לרצ'ונדי את שירהּ של רחל "שי" לשפה הבסקית, בה הוא נקרא Ni, Sahatsa bezala. לרצ'ונדי אף ביצע את השיר בשפה הבאסקית וכלל אותו באלבומו. ^[3]

ניתוח השיר זמר נוגה 

כותרת השיר היא אוקסימורון (אוקסימורון הוא ביטוי שיש בו ניגוד, סתירה פנימית(.

זמר- שיר במנגינה, פזמון קליל. נוגה- עצוב.

בית א'

השיר מבטא געגועים לאהוב שנמצא במרחקים, רחוק ממנה פיזית או רגשית. הדוברת פונה אל הנמען, אהוב ספציפי שלא נמצא איתה, או אהוב דימיוני, האהוב שהיא עדיין מחכה לו. קולה של הדוברת מנסה לפרוץ את גבולות הזמן והמקום כדי לברך את אהובה. דובר- הקול שמשמיע את השיר, כמו מספר בסיפור. נמען- הדמות אליה פונה הדובר.

בתחילת השיר הדוברת קוראת לאהובה ואומרת שקוראת לו תמיד, בכוח, ובמקביל היא גם בוכה בדממה: ^[8]

"התשמע קולי, רחוקי שלי,

התשמע קולי, באשר הינך-

קול קורא בעוז, קול בוכה בדמי (דמי= דממה)

ומעל לזמן מצווה ברכה?"

הבית הזה מבטא את התקווה האישית של הדוברת ואת כמיהתה לאהובה. הדוברת חוזרת על השימוש במילה קול באמצעות שתי האנאפורות "התשמע קולי..." ו"קול...". האנאפורות האלה מדגישות את האנרגיה שהיא משקיעה בחיפוש האהוב באשר הוא נמצא.

בית ב'

בית זה איננו עוסק בכמיהה האישית של הדוברת אלא מציג שתי אמירות על דרכו של עולם.

אמירה אחת: העולם כה גדול והדרכים שבו כה רבות: "תבל זו רבה ודרכים בה רב". הפגישות הן קצרות "לדק" (= לדקה), והפרידות ארוכות או נצחיות: "נפגשות לדק, נפרדות לעד".

אמירה שנייה: לאחר שנפרדים אין סיכויים רבים להיפגש, כי האדם חלש ואין לו כוח לחפש את מה שאבד: ^[9]

"מבקש אדם, אך כושלות רגליו,

לא יוכל למצוא את אשר אבד".

המסקנה משתי האמירות האלה היא שאין כמעט סיכוי להיפגש, כי העולם גדול, המפגשים רגעיים, והאדם חלש מכדי לשחזר פגישות.

בהקשר לבית הראשון: אם מדובר באהוב ספציפי, אין כמעט סיכוי שיפגשו שנית...

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ 15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מוקי צור, כחכות רחל : קווים ביוגרפיים, רחל השירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד

מיכאל גלוזמן, "שירת נשים במודרניזם: לקראת היסטוריוגרפיה פמיניסטית", בתוך אדרת לבנימין, כרך ב', (עורכת: זיוה בן פורת), מכון פורטר והוצאת הקיבוץ המאוחד

Kritz, Reuven. Rhetorical patterns in Rahel's poetry. Modern Hebrew Literature, no. 1  pp. 23-26