תוכן עניינים

מבוא היסטורי

שאלת המחקר

פרק 1: פרוץ המרד הערבי הגדול

הסיבות למרד

מטרות המרד:

מטרות המרד

השלב הראשון של המרד אפריל 1936 אוקטובר 1936

פרק 2: ועדות שדנו בגורל הסכסוך הערבי יהודי בארץ ישראל

תוכנית החלוקה של ועדת פיל 1937

המלצות הועדה:

סיכום ביניים: ועדת פיל

ועידת השולחן העגול והספר הלבן של מקדונלד

פרק 3 : טקטיקות היהודים, הבריטים והערבים  בזמן המרד הערבי הגדול

פעולות הערבים נגד הבריטים וביהודים:

פעולות הבריטים בפורעים הערבים:

התיישבות

כלכלה

סיכום

ביבליוגרפיה

בשנת 1936 פותחים ערביי ארץ ישראל במרד כנגד השלטון הבריטי בארץ. המרד נמשך עם הפסקה באמצע שלוש שנים עד 1939 ובמהלכו סבל היישוב היהודי אבדות כבדות.

לפריצת המרד היו כמה גורמים:

1.התחזקות היישוב היהודי: העלייה היהודית המוגברת, שגשוג במשק היהודי, ותנופת ההתיישבות הגדולה. יצרה בקרב ערביי ארץ ישראל את התחושה שהבית הלאומי היהודי עומד לקום על חשבונם. תנופת התיישבות שנתמכה על ידי הנציג העליון הבריטי, גרמה לערבים לחשוב שבחסות בריטים מוקם בית לאומי ליהודים.

2.שינויים פוליטים במזרח התיכון: חלק ממדינות ערב מקבלות עצמאות חלקית עירק, סוריה, מצרים דבר שגרם ליצירת תחושה בקרב הערבים שעל ידי מאבק על זכויותיהם יזכו למימוש עצמאותם, וסילוק בריטניה מארץ ישראל. לפיכך הערבים קיבלו עזרה מאיטליה הפשיסטית ומגרמניה הנאצית, אויבותיה של בריטניה. בעזרתם חשבו הערבים כי הם יוכלו לגרש את הבריטים.

3.התחזקות מנהיגותו של חאג' אמין אל חוסיני: חאג' אמין אל חוסיני היה אחראי על המקומות הקדושים לערבים בירושלים. חוסיני השתמש בסיסמאות דתיות על מנת ללכד את ערבי ארץ ישראל. הוא ניסה להפוך את הסכסוך הלאומי בין התנועה הציונית לערבי ארץ ישראל לסכסוך על רקע דתי בין היהדות לאיסלאם. חוסיני הנהיג קו אנטי ציוני קיצוני אשר התנגד לכל הקשר עם הציונים, ושלל כל פשרה בנושא התיישבות ועלייה יהודית לארץ.

מטרות המרד: מטרות המרד הערבי שפרץ ב1936 היו לאומיות וכוונו נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל.

מטרות המרד היו:

1.הפסקת העלייה היהודית.

2.חקיקת חוק האוסר על העברת קרקעות ליהודים.

3.הקמת ממשלה לאומית אחראית בפני מועצה ייצוגית שהרוב בה ערבי. בעזרת ממשלה שתהיה בעלת רוב ערבי, בדרך חוקית לכאורה יוכלו הערבים למנוע את התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל.

מדוע נכשלה השביתה הערבית: בעקבות השביתה הערבית הכללית נקט היישוב בדרכי תגובה: העדפת עובדים יהודים ממושבות וקניית תוצרת יהודית בלבד. בנוסף הוקם נמל ת"א. הקמת הנמל איפשרה מסחר עם ארצות אירופה כתגובה על השבתת נמל יפו. הקמת מפעלים חדשים ורכישת מפעלים מבעלים פרטיים על ידי ההסתדרות חיזקו את כלכלת היישוב היהודי. השביתה הערבית לא רק שלא הצליחה אלא גרמה לשגשוג כלכלי ולפריחה, ובגידול היישובים החקלאיים. בנוסף, ככל שנתארכה השביתה, נידלדלו מקורות המימון של הוועד הערבי העליון. עקב כך גברה המצוקה של השכבות החלשות. התוצאה הייתה הפעלת לחץ על יוזמי השביתה להעניק רישיונות יציאה לעבודה. פועלים הסתננו בחשאי אל מקומות העבודה במשק היהודי. בעלי קרקעות מכרו אותן לנוכח מצוקת המזומנים, ופגעו באחד מיעדי השביתה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)