‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

הרקע לפרוץ המהפיכה הצרפתית

רובספייר : בין הקיצוניים למתונים

החיים הכלכליים

הסיבות לפרוץ המהפכה הצרפתית

אסיפת העם

התעצמות הרגשות האנטי מלוכניים

הרעיון המהפכני 

המבנה החברתי לפני המהפכה. 

לחצים כלכליים

מעמד האצולה

שינויים חברתיים והמהפכה הצרפתית

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

תפקידו של ההמון במהפכה היה קריטי לכן שימת לב מיוחדת תוקדש בעבודה זו לתפקידו של ההמון ביצירת התסיסה שהובילה לפרוץ המהפכה. כמו כן תמוקד העבודה בנושא הלאומיות שגם לו יש תפקיד נכבד בפרוץ המהפכה וההשלכות שהיו לה בצרפת וברחבי אירופה והעולם כולו.

מהפיכה שהיא למעשה חילוף המעמד השולט יכולה לבוא על ידי כשלון השליטים: הפרזה במעשי-עוול, מחסור גדול מדי, או תבוסה צבאית. בצרפת, נצחונותיהם של צבאות המהפכה באו להם לא רק מכוח ההתעוררות של הוועד להצלת הכלל שנוסד בשנת 1793 על ידי הקונבנציה לשם ריכוז הכוח המבצע, אלא מן הכוחות האצורים באומה ובמערכת הצבאית שירשו מהמשטר הישן. החוקה הישנה והבלתי כתובה של הממלכה לא פעלה יותר, המלך לא כנס את אסיפת המעמדות הכלליים מאז 1614 ולו פעם אחת. העם האמין במלוכה ובמלך שידאג לצרכיו אך ההעדפות והשחרור מהמסים שהעניק המלך למעמדי הכמורה והאצולה גרמו למרירות בקרב העם.

צרפת של 1788 שאפה לשינויים מרחיקי לכת. הצרפתים סלדו מאי הסובלנות ואי השוויון אבל המשיכו לכבד את מלכם. ובכן נשאלת השאלה מדוע התחוללה המהפכה בצרפת ולא באוסטריה, הונגריה או פולניה? בשאלה נמצאת כבר התשובה למעשה - משום שלאצולה לא היה רצון להתגונן, משום שאותה אצולה שחיה חיי התרפסות ניתקה את עצמה מהעם, משום שכל פעולה ציבורית יעילה הפסיקה מלפעול מאז ימי לואי ה - 14. כל אלה הן הסיבות או לפחות חלקן לכך שהצרפתים נסחפו לתוך מהפיכה עקובת דם שמחולליה לא חפצו בה כלל וכלל מלכתחילה. הם פשוט רצו את מה שהיה להם קודם - מלך מחזיר סדר על כנו.

הגירעון הכספי בקופת המדינה שהביא לכינוס אסיפת המעמדות הכלליים וגרמה למהפכה לא הייתה הסיבה למהומות שהתחוללו אלא אחד מסימני המחלה. סירובם של בעלי הפריבילגיות (האצולה והכמורה), עמדתם של הפרלמנטים שתמכו במרידה בממשלה, תסיסת דעת הקהל והבורגנות העולה בפני חוסר האונים של השלטונות - כל אלה הם הדברים שהצריכו שינויים מעמיקים ובראשם יכול היה לעמוד המלך. זכותו הייתה להבטיח ללא אלימות את דבר העברת הסמכויות ממעמד אחד לשני. לו בחר לואי ה - 16 בדרך זו המונרכיה הייתה ניצלת אך הוא היה רשאי לצאת גם להגנת המעמדות שהיו נתונים בסכנה ובמקרה זה היה עשוי ללכת לאבוד יחד עמם.

האצולה הגבוהה בצרפת שהחלה במאבק נגד המלך על מנת להשיב את זכויותיה מהמאה ה- 17 לא התפשרה עם הבורגנות העולה כפי שקרה 100 שנים קודם לכן באנגליה בין הג'נטרי לבין הבורגנות.

שאטובריאן (CHATEAUBRIAND ) שהיה היסטוריון כתב כי "הפטריקים התחילו את המהפכה והפלבאים השלימו אותה" ורובספייר אמר דברים דומים גם הוא. במובן מסוים אבחנה זו נכונה והיסטוריונים רבים קבלו אותה. מרד האצולה היה למעשה המבוא למהפכה שאיחדה את מעמדות הביניים ואת המעמדות הנמוכים בפעולה משותפת נגד המלך והאריסטוקרטיה וזהו למעשה ייחודה של המהפכה הצרפתית.

זה לא היה כלל וכלל מה שהאריסטוקרטים הליברלים או ה"פטריקים" בני מעמדות הביניים התכוונו לעשות או חזו כי אכן יתרחש.

המהפכה והקיסרות מהוות שרשרת של מאורעות מן הדרמטיים ביותר שבהיסטוריה העולמית. בלב הצרפתים נשתיירו מאז אהבת התהילה והרגשת הגדולה. העמים האחרים התרגלו לעקוב אחרי המאורעות בצרפת, כשם שהתעניינו בימי קדם במאורעות של יוון. מכאן עולה שנשאר בלב הצרפתים רגש קיים לגבי הקיסר. נפוליאון ידע זאת יפה. "אחרי ככלות הכל" אמר בשבתו בסנט הלינה, "היסטוריון צרפתי על כורחו יהיה מוכרח לספר על הקיסרות; ועם לבו לא לב אבן על כורחו יחזיר לי זכות כלשהי. ואם הוא ישיב לי את חלקי, ומשימתו אינו קשה, כי העובדות מדובבות מזהירות השמש , מילאתי את תהום האנארכיה והבאתי סדר בתוהו ובוהו... עודדתי את כל הכשרונות, גמלתי לכל אלה שהייתה להם זכות לכך והרחבתי את גבולות התהילה. אכן, לא קטנות הם כל - אלה!" אותה הרת תודה מעורפלת, תערובת זיכרונות מהפכניים וזיכרונות קיסריים, אותו רצון לשמור על זכויות האזרח ועל הכבוד הלאומי גם יחד - באלה יש להסביר את האיחוד שקם, לאחר שנת 1815, בין הבונפארטיסטים לבין הריפובליקאים נגד הבורבונים, ולאחר מכן את ההרפתקה המפתיעה של הקיסרות השניה, ולכל זה הובילה התסיסה החברתית טרם המהפכה ובמהלכה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מקסימיליאן רובספייר, "על עקרונות המוסר הפוליטי [חלק א', ב']" (תרגום: עלמה יצחקי), דחק - כתב עת לספרות טובה

ויליאם דויל, המהפכה הצרפתית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2016

 Israel, Jonathan (2014). Revolutionary Ideas: An Intellectual History of the French Revolution from The Rights of Man to Robespierre. Princeton University Press.