‏99.00 ₪

הסיפור מגולל לפנינו חלק קצר מחייה של שיפרה מיום התאלמנותה ועד יום מותה.

אנו מסיקים מהסיפור ששיפרה הייתה יפה עם עיני תכלת ועור בהיר. ובזכות היופי שלה היה כדאי לפנחס לחזר אחריה שלוש שנים ולקחת אותה לאישה בלי נדוניה. יש לציין, כי לשיפרה הייתה זכות בחירה והיא בחרה בפנחס ולא בדוד הסנדלר שהיה אמיד.אחרי שפעם הייתה לה זכות כזו היא לא תוכל לבחור בפעם אחרת.

לסיפור פתיחה אופטימית אך מיד מתברר כי זוהי רק פארודיה על אגדה כיוון שגורלה של שפרה לא שפר עליה. נמסר לנו בצורה לקונית כי בעלה מת ממחלה חטופה ושיפרה נשארת לבדה כאשר היא מטופלת בשני ילדים קטנים ללא בסיס כלכלי. לפני מותו הוא מבקש להתקין לו את הכר על מנת שיוכל להביט אל העולם. מכאן אנו למדים שלגבר יש זכות להביט על העולם ולצאת מין הבית ואילו לאישה אין.הזוג חי בעוני עד כדי כך שאת התנור הסיקו בגרודות ואת התכריכים עשו מסדין ישן.

לשפרה לא נותר אלא לעבור לבית אמה הזקנה והחולנית שאינה יכולה לעזור לה.המעבר לבית אמה מתואר כערבוב בין חלום למציאות.בסיפור בכלל קיים קו ברור של מעברים חדים בין חלום למציאות. שיפרה מטולטלת בין חלום למציאות. שיפרה לא מבינה את המהפך בחייה היא פשוט מקיצה בבית אמה.המוות של פנחס אם כן מדרדר את שפרה לשאול תחתיות.הוא גוזר את גורלה מראש ולא תהיה תקנה.

בית האם הוא קר ומנוכר וחסר תנאי מחיה בסיסיים ואין בו אפילו תריסים וזאת לנוכח החורף ,שמביא עימו המוות של פנחס- " והשלג ירד ירד ירד בלי הרף כבר" . תיאור מצבו של הבית ותיאור מזג האוויר הם בעצם תיאור של מצוקתה הפנימית של שיפרה. ברקע יש גם צריחת עורבים והיא מסמלת את הצריחה ששיפרה צריכה לצרוח על מנת להקל על הצער. בסופו של דבר שיפרה הירשתה לעצמה לבכות והדמעות עמעמו את עיניה. ברקע הסיפור יש תיאור של גוים עובדים וזאת על מנת להדגיש שלגוים יש למי לעזור ואין ליהודים אין.