‏290.00 ₪

תוכן עניינים

שער--------------------------------------------------------------ע'מ 1

תוכן עניינים------------------------------------------------------ע'מ 2

מבוא--------------------------------------------------------------ע'מ 3

ראשי פרקים------------------------------------------------------ע'מ 4

מהי משפחה-------------------------------------------------------עמ' 5

מוסד המשפחה----------------------------------------------------ע'מ 6-8

מהי עמדה ומרכיבי עמדה------------------------------------------ע'מ 9

התבגרות---------------------------------------------------------ע'מ 10-11

עמדות כלפי מוסד הנישואין---------------------------------------ע'מ 12-14

הקשר בין המשתנים-----------------------------------------------ע'מ 15

סיכום החלק התיאורטי---------------------------------------------ע'מ 16

שיטת המחקר-----------------------------------------------------ע'מ 17-18

שאלון------------------------------------------------------------ע'מ 19-20

ממצאי המחקר----------------------------------------------------ע'מ 21-24

דיון ומסקנות-------------------------------------------------------ע'מ 25

סיכום------------------------------------------------------------ע'מ 26-27

ביבליוגרפיה--------------------------------------------------------ע'מ  28

נספחים-------------------------------------------------------------ע'מ 29

המשפחה היא מוסד חשוב המגן על הצרכים היסודיים והקיומיים של האדם ומעניק תחושה של ביטחון, הגנה ותמיכה רגשית. היחסים במשפחה הם ראשוניים, אישיים ואינטימיים.

הנושא שבחרתי לחקור עליו הוא הקשר בין סוג המשפחה(גירושין,נישואין) לבין עמדות הילדים לגבי הנישואין.

בחרתי בנושא זה מכיוון שלדעתי זהו נושא מעניין ורציתי לבדוק באיזה מידה תהייה העמדה של הילדים חיובית כלפי נישואים ובאיזה מצבים, ומה יהיה ההבדל בין ילדים להורים גרושים לבין ילדים להורים נשואים.

כיום נושא הגירושין הוא מאוד פופולארי ויש הרבה משפחות שנמצאות במשברים ולבסוף בני הזוג מתגרשים ולכן רציתי לחקור על הנושא ולראות איך הילדים יתמודדו עם הנושא הזה שקשה עבורם ואם הגירושים ישפיעו עליהם במערכת היחסים שלהם בעתיד ומה תהיה עמדתם בנושא הנישואין.

במסגרת הנישואים יש תמיכה רגשית בין בני הזוג, חלוקת תפקידים, קבלת האחר ותחושת הדדיות של רגש אחד כלפי השני- הדדיות בביטחון אישי, קבלת תמיכה ותחושת קבלה וערך עצמי. הנישואין היא מערכת דינאמית שמתפתחת ומשתנה, ומצויה באינטראקציה מתמדת ומחייבת גמישות. זהו תהליך ממושך שכדי לממש אותו זקוקים בני הזוג למימוניות שיאפשרו להם לתקשר בסובלנות, בתמיכה, בעידוד ומתוך הבנה להתמודד עם הקונפליקטים והבעיות העולות בחיי היום יום ולמלא משימות שאינן הכרחיות לקיום המערכת הזוגית והמשפחתית, אך למרבה הצער להרבה זוגות חסר את המיומנויות הללו ומתגלים אצלם קשיים בנישואים והדבר בדרך כלל מביא לגירושים, ותופעת הגירושים משפיעה על הילדים ועל עמדותיהם.

השערת המחקר: עמדתם של ילדים להורים גרושים יהיו שליליות יותר  מאשר עמדתם של ילדים להורים נשואים.

 כלי המחקר: שאלון שיחולק ל-40 נבדקים-20 ילדים להורים גרושים ו-20 ילדים להורים נשואים.

בעבר סוציולוגים רבים הגדירו את המשפחה כמשפחה גרעינית המורכבת מאב המפרנס ואם עקרת בית, הנשואים כחוק וגרים תחת אותה קורת גג. האב והאם מנהלים משק בית כאשר ילדיהם הביולוגים או המאומצים חיים איתם.

ההגדרה הזו לא תאמה לתיאורן של משפחות חדשות כמו: זוגיות ללא נישואים המוכרים ע"י המדינה, הורות ללא נישואים, נשואים חד מיניים, משפחה חד הורית מתוך בחירה ומשפחה ללא ילדים ולכן החלו סוציולוגים ומשפטנים לנסח הגדרות חדשות למשפחה,שיתאימו לגיוון ולמורכבות של דפוסי המשפחות החדשות.

משוניס מגדיר את המושג משפחה כקבוצה חברתית של שני אנשים או יותר הקשורים בקרבת דם, בנישואים או באימוץ וחיים בדרך כלל יחד. לכל תרבות יש את ההגדרות המקובלות משלה ולכן הגדרת המשפחה היא תלויות תרבות.

בחברה הפוסט מודרנית השתנתה הגדרתה של המשפחה לאור הרב-גוניות של דגמי המשפחה הזוכים למידה כלשהי של הכרה חברתית. גישה זו מדגישה את תפקידם החיובי של מרכיבים ותופעות בתרומתם למערכת ובשמירה על יציבותה והמשכיותה. הגישה הזו מניחה כי אם חברה מתקיימת ופועלת במידה של יעילות מובטח כי היא נותנת מענה לצרכים יסודיים-קיומיים.

המשפחה היא תופעה אוניברסלית וקיימת בכל תרבות בדרך שונה. היא עונה על הצרכים האינסטרומנטליים והאקספרסיביים כמו: הגנה על ילדים חסרי ישע,הסדרת יחסי המין, העברה תרבותית באמצעות תהליך החיברות במשפחה, הצבה חברתית, תמיכה רגשית, תרומה ליציבות החברה והמשכיותה .

המשפחה היא מוסד חברתי ולכן היא גם מייחסת חשיבות למוסדות החברתיים. זוהי גישה מאקרו חברתית ועיקר תרומתה בחקר המשפחה כמוסד אך מקומה אינה נפקד גם במחקר מיקרו חברתי וניתוח משפחות ספציפיות שהם קבוצות ראשוניות. (נווה, אלעד, רן).

(בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (‏2025)

מרידור מ' אבהות ואמהות. אוצר המשפט (2023)

רפאל קרויזר הגירושין בהלכה (2023)