‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הצהרת כורש ושיבת ציון?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הצהרת כורש ושיבת ציון?

מהות הצהרת כורש

הסיבות למתן ההצהרה

מניעים להכרזה

שיבת ציון

נוסח אחר של ההכרזה בספר עזרא

נבונאד הרפורמטור

כוהני בבל תומכים בכורש

בבל נפלה ללא קרב

"מנא מנא תקל ופרסין"

אמינות היסטורית

כורש - בחירו של האל מרדוך

משיח ה'

סיכום

ביבליוגרפיה

מקורות ראשוניים

מקורות משניים

הצהרת כורש תועדה על ממצא של חרס עתיק, שנשבר למספר חלקים ועליו כתובה הצהרה בכתב אכדי בשם המלך האכימנימי של פרס כורש הגדול. חרס זה מתוארך למאה השישית לפני הספירה והתגלה בהריסות בבל במסופוטמיה (עירק המודרנית) בשנת 1879. החרס נמצא כעת ברשותו של המוזיאון הבריטי, שמימן את החפירה. חרס זה נוצר  בעקבות כיבוש בבל הפרסי בשנת 539 לפני הספירה, אז פלשה האימפריה הניאו-בבלית על ידי כורש (סיירוס) ושולבה באימפריה הפרסית שלו.

בשנת 538 לפנה"ס מפרסם כורש מלך פרס הצהרה ליהודים הידועה בשם הצהרת כורש. כורש מתיר ליהודי בבל לשוב מארצם ולבנות מחדש את בית המקדש אשר נחרב ע"י הבבלים[1]. הצהרת כורש מנוסחת בלשון חגיגית מאוד ובה מלך פרס שולט על כל הארצות מדבר בשם אלוהי ישראל לכוונתו להתיר ליהודים מקדש לאלוהים בירושלים.קיימים שלשה מסמכים מרכזיים אשר מאששים את ההיתר אשר נתן כורש ליהודים:

א. ההצהרה ליהודים עזרא א' פס 2-4 – בהצהרה זו ישנה פנייה ישירה ליהודים בעברית. כורש מכיר באלוהי ישראל. בתחילת ההצהרה האל הוא אוניברסלי, הוא נמצא בכל מקום ואין גבול גיאוגרפי להשפעתו. בהמשך מופיע האל כאל ייחודי של עם ישראל אשר משכנו בירושלים ותחום השפעתו מוגבל לא"י בלבד. ייחודיות האל מעידה על פנייה ישירה ליהודי בבל. בהמשך, כורש מתיר ליהודים לחזור לירושלים ולבנות את בית המקדש ההרוס. בהצהרה קיימת ההכרה בירושלים כעיר מקדש אשר האזור שסביב לה שייך לה, והיהודים יכולים להוציא זהב וכסף מבבל ולהעבירם לא"י לשם בניית בית המקדש. הצהרת כורש השיבה לירושלים את מעמדה כמרכז הדתי – רוחני בלבד של העם היהודי. ירושלים אינה מהווה מרכז מדיני לאומי. [2]
ב. ההצהרה כלפי המנהל הפרסי עזרא ו' פס 3-5 – בהצהרה זו ישנה הוראה למנהל הפרסי בשפה הארמית. בתזכיר מורה כורש לבנות את בית האלוהים בירושלים, בפקודתו נמסרו כלי המקדש שהיו שמורים בבל למען בית המקדש שיבנה. הוראה זו מעידה על השוני המהותי שהיה במדיניות של כורש לעומת קודמיו. משפט זה מדגיש שוני זה, אם בעבר החרימו כלי קודש מבית המקדש ע"י נבוכד-נצר, אזי כורש הוא זה שהופך את המציאות ומאפשר לעם היהודי לבנות מחדש את בית המקדש ומחזיר ליהודים את כלי הקודש אותם החרים המנהיג הקודם. בנוסף, המלך תורם מאוצרות הממלכה לבנייתו מחדש של בית המקדש. [3]
ג. כתובת הגליל של כורש – זהו מסמך רשמי המבטא את מדיניותו הדתית – פוליטית של כורש. הכתובת נכתבה על גוש חומר מעוצה בצורה של גליל ומכאן שמה. כתובת הגליל מהווה רקע להצהרה, והיא כתובה בשפה האכדית, כיוון שהכתובת מבטאת את מדיניותו של כורש כלפי כל העמים אשר היו תחת שליטתו. כל ההכרזות המלכותיות היו כתובות בשפה זאת. לפיכך, ניתן להסיק כי כורש נהג ביהודים כבכל העמים.

בספר עזרא, פרק ו' רשום נוסח אחר של ההכרזה - הוא כתב הזכרון או ה"דכרונה". כידוע עורר בימי דרויש תתני, פחת עבר הנהר, את שאלת הרשיון לבניין המקדש. זקני יהודה טענו לפניו, שרשיון זה נתן להם בשעתו המלך כורש. עתה נשכח הדבר ותתני ביקש לחפש בבית המלכות עדות לצו כזה. והנה נמצאה לאחר חיפושים בעיר אחמתא מגילה משנת אחת לכורש. במגילה הכתובה ארמית מצווה כורש בלשון תקיפה לבנות את הבית, ומפורט בו דבר הצו של המלך: הבית ייבנה, יסודותיו יהיו חזקים, ההוצאה תינתן מבית המלך, הביזה שהוציא נבוכדנצר מההיכל בירושלים תוחזר למקומה לבית האלהים. אף נזכרות בה במגילה זו מידות המקדש ומפורטת שיטת הבינוי: "נדבכין די אבן גלל תלתא ונבדק די אע חדת" - נדבכי אבן כבדה שלושה ונדבך עץ אחד (עזרא ו, ד).

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אדרי רפי, בעקבות גלות בבל: השבטים האבודים ונדחי ישראל, הוצאת אופיר (2023)

ד"ר  בן-נון יגאל, מתי הפכנו ליהודים, הוצאת כנרת זמורה דביר (2023)

כהן אריאל, הלוח העברי, הוצאת כרמל, ירושלים (2023)