עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

סמינריון קולנוע בורקס ישראלי (עבודה אקדמית מס. 8845)


‏190.00 ₪

11 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 8845
סמינריון קולנוע בורקס ישראלי


שאלת המחקר:
כיצד באים לידי ביטוי סרטי בורקס בישראל?

"סרטי בורקס" (1964-1977)

 

המושג סרטי בורקס נרשם לזכותו של הקולנוען בועז דוידזון. המושג נקבע מתוך המחשבה שבורקס הוא המאכל הישראלי האולטימטיבי המתאים ומתחבר לכל ישראלי, כשם שהסרטים נועדו להיות, סרטים עממים ופשוטים שכל אחד יכול להתחבר אליהם.

רקע אידאולוגי
* מדיניות "כור ההיתוך" של ממשלת ישראל. החברה במדינת ישראל היא חברה הטרוגנית,רב-עדתית ורב תרבותית. עם הקמת המדינה ניסתה ההנהגה לעצב דמות יהודית ישראלית-הצבר. הצבר הוא תוצר כור ההיתוך, שהיא מדיניות להפוך את החברה הישראלית לחברה מערבית מתקדמת על ידי הפנמת התרבות המתקדמת בגלי העלייה ההמוניים שהגיעו עם קום המדינה.
אולם, בסופו של דבר, מדיניות זו לא צלחה ונוצרה הבנה שהחברה הישראלית היא חברה רב עדתית, הטרוגנית ויש להכיר בשונות שלה לטוב ולרע.

רקע היסטורי

* 1955 – בשנות ה-50 וה-60 עלו רבים מיהודי צפון אפריקה ומיהודי איראן.
כתוצאה מכך השתנה מאוד הרכבה העדתי של האוכלוסייה היהודית בישראל, ובתום העשור הראשון למדינה היו בה 58% יוצאי אירופה ואמריקה ו־42% יוצאי אסיה ואפריקה. שיעור המזרחים בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל גדל בהתמדה והחל בשנות ה-70 ועד לעלייה הגדולה ממדינות חבר העמים היוו המזרחים רוב באוכלוסייה.

* אירועי ואדי סאליב, היו סדרה של הפגנות רחוב ומעשי ונדליזם בשנת 1959 בשכונת ואדי סאליב בחיפה. אירועים אלו היו מרי חברתי נגד אי שוויון ואפליה עדתית, ונגד הממסד של מפא"י ששלט בשנים אלו במדינה. אירועי ואדי סאליב העלו לראשונה באופן בוטה את הבעיה העדתית על סדר היום של מדינת ישראל, כאשר התברר בעליל כי רבים מעולי ארצות האסלאם חשים אפליה על רקע עדתי.

* הפנתרים השחורים הייתה תנועת מחאה ישראלית של צעירים מזרחים שהוקמה בתחילת שנות ה-70. התנועה צמחה על רקע תחושת אי שוויון ואפליה של יוצאי ארצות האסלאם מאז קום המדינה. מקימי התנועה ביקשו להביע מחאתם על מה שכינו "התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות", ולהילחם למען שינוי עתידם. שיא המחאה התרחש ב-18 במאי 1971 כאשר אלפי מפגינים התאספו בכיכר ציון בירושלים והשמיעו קריאות נגד הקיפוח העדתי. הפגנה זו התקיימה ללא רישיון המשטרה, אך כאשר כוחות הביטחון הגיעו לפזרה, הם נתקלו בהמון זועם, שהשליך אבנים ובקבוקי תבערה. לימים הפכה התנועה לתנועה פוליטית, אולם עקב סכסוכים ומאבקים פנימיים שגרמו לפיצול בה, לא צלחה דרכה במישור הפרלמנטרי. חלק ממנהיגיה השתלבו במפלגות אחרות ודרכן קידמו את הנושאים החברתיים. המודעות הציבורית לנושאים חברתיים בישראל גברה מאוד בעקבות פעולות הפנתרים השחורים והנושאים אותם העלו התנועה ופעיליה נכנסו לסדר היום של מדינת ישראל.


הסרט הראשון שנחשב לסרט בורקס שסלל את דרכם של הבאים אחריו הוא הסרט "סאלח שבתי" של אפריים קישון (1964). בסרט מוצג קשר בין אשכנזי לנערה ענייה מעדות המזרח והצלחתו של המזרחי הפיקח להערים על האשכנזים, השולטים בעמדות המפתח בחברה.

המזרחי היה ממש מזרחי – על כל הסטריאוטיפים שהיו גלומים בו: עדתיות מוגזמת (מבטא, מנהגים פרימיטיביים, בורות, עוני, ויחד איתם חום, אהבה ומשפחתיות חזקה)
האשכנזי היה ממש אשכנזי. בדיוק ההפך מהמזרחי. לנצח דמותו של טוביה צפיר "רוברט" ב"צ'רלי וחצי".

"סרטי הבורקס" התאפיינו תמיד בצורת המבע התרבותי, בחיפושם אחר נוסחאות ז'אנריות כפי שנהגו בהוליווד. במסגרת העלילה הצפויה מראש מנגידים מספר מוגבל של מקומות, מצבים קומיים ודמויות סטריאוטיפיות הרודפות זו את זו עד הסוף הטוב שבו הרעים נענשים והטובים מתוגמלים, למשל בסרט "צ'רלי וחצי", ששון אשר האכיל בכוח את צ'רלי בביצים קשות - קיבל את עונשו בכך שנאלץ לאכול בעצמו את אותן הביצים, רק עם הקליפה, האימא הנלעגת של גילה קיבלה את הסחוג עם הערק ואת העוגה בפנים.

ואכן מאפיין האוכל הינו מאפיין בולט בסרטי הבורקס. לאוכל ישנם מספר תפקידים. בתפקידו הראשון האוכל בא לפתור סיכסוכים בין חברים. באמצעותו הם מראים עליונות אחד על השני.

וכך בסרט "צ'רלי וחצי" אנחנו יכולים לראות את ששון וגדליה מאכילים את צ'רלי לאחר שתפסו אותו מתחזה לקצין משטרה המדבר עם אשתו של ששון בתואנה שעשה עבירה.

סצנה זו תרמה גם כמה משפטים גדולים ומפורסמים בקולנוע הישראלי כגון "ארליך תביא אורז פיתות וביצים" ו"רק אחד אוכל".

ברבים מסרטי הבורקס העלילה מופיעה כדחוסת אירועים ובעלת מקצב מהיר. סיפורי האהבה הם שטחיים ואין להם התפתחות משמעותית לאורך הסיפור, כך ב"צ'רלי וחצי" עם אהבתו של צ'רלי וגילה אשר החלה עם כניסתו של צ'רלי למכונית של רוברט בזמן בריחתו מששון, וככה גם ב"בחור של שולי" שממבט אחד מוכר הגלידה מתאהב במזל והם שניהם נסחפים לתוך המערבולת של האירועים, היא אינה מכירה אותו כלל, אבל עדיין מוכנה לעזוב את ביתה, משפחתה ולמעשה הכול בשבילו.


הנושא המרכזי ברוב סרטי הבורקס היה התנגשות בין תרבויות ועדות בישראל, בעיקר מזרחיים מול אשכנזיים, דבר אשר אפשר לראות בסרטים רבים כגון "סאלח שבתי", "כ"ץ וקרסו", "צ'רלי וחצי", "חגיגה בסנוקר", "קזבלן" וכו'. גיבורם של הסרטים הוא בדרך כלל בן עדות המזרח, כמעט תמיד עני, ערמומי ובעל חוכמת חיים רבה אשר מנסה לסחוט כספים מהאשכנזים התמימים. בסרט "צ'רלי וחצי", צ'רלי ומיקו מוציאים כסף מהנהג שפגע במיקו דרך זיוף פגיעה, הצגת האב השיכור כ"מייבא משקאות", צ'רלי התוקע את רוברט במעלית ואחר כך עוד גורם לו לשלם על הארוחה שאכל עם גילה, כך גם ב"חגיגה בסנוקר" וכו'.

על אף שמרבית יוצרי הסרטים היו אשכנזיים (אפריים קישון, מנחם גולן, יואל זילברג ובועז דיודזון למשל), הסרטים פנו יותר אל הקהל המזרחי. בסרטים המשפחה המזרחית הוצגה כמשפחה חמה ושמחה, בזמן שהמשפחה האשכנזייה קרה ומרוחקת.
הבמאים העבירו זאת במבע קולנועי בכך שצילמו את בתי המזרחיים בצבעים חמים ועליזים והציגו מספר רב של אנשים בחלל קטן. (ביתו הקטן של צ'רלי ומשפחתו המכיל אותו, את הוריו, את שתי אחיותיו ושלל אורחים המצויים תמיד באזור לדוגמה).
בבית האשכנזי השטחים רחבים והצבעים קרים המסמלים ניכור. (כגון ביתה של גילה שבו ישנם רק היא, אחותה והוריה). גם מבחינת הפסקול בבית המזרחי תמיד יש רחש, דיבורים וויכוחים, בזמן שאצל האשכנזים שקט והשיחות נראות מאולצות וקרירות.


מבחינה קולנועית: קולנוע הבורקס מבקש להתרחק מן האידיאולוגיה הלאומית, מן הפאתוס הלאומי של הקולנוע ההירואי לאומי, ולהציג גיבור עממי. זהו חידוש בקולנוע הישראלי, שהיה בתחילת דרכו מגוייס, תעמולתי-למדי, אידיאולוגי, והציג את היהודי החדש בשני מימדי התגייסותו למען הקולקטיב: א.עבודת אדמה (אורי ב"הוא הלך בשדות"). ב.לחימה (אורי ב"הוא הלך בשדות", יהורם גאון ואסי דיין ב"מבצע יונתן", על אנטבה).

סרטי הבורקס שהוצגו בקולנוע ושנטרלו את המתח הבינעדתי, לא עמדו בקנה מידה אחד עם המציאות של החברה הישראלית שבה גאה בתקופה הזו המתח הבינעדתי, ופער זה בין המציאות לקולנוע מוסבר בעובדה שלמרות שהמתחים בין העדות עלו וגאו בתקופה זו, הם עדיין לא נתפסו כמאיימים על המבנה החברתי או הכלכלי שנוצר בשנות החמישים, התגבש בשנות השישים והתחיל להתערער רק בשנות השבעים.

 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏190.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)