מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
תזה פסטיבלים של זמרה, פסטיבל שירי ילדים,פסטיבל הזמר והפזמון, פסטיבל הזמר החסידי, פסטיבל הזמר המזרחי, אירויזיון וקדם אירוויזיון (עבודה אקדמית מס. 8843)
390.00 ₪
143 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8843
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי פסטיבלים של זמרה?
תוכן העניינים:
מבוא
רקע הסטורי-תרבותי
פרק 1: הפסטיבל הפופולרי בישראל
הגדרות ואפיונים
סקירת הפסטיבלים השונים
מגמות חברתיות בראי הפסטיבלים
אירויזיון וקדם אירוויזיון
פרק 2: פסטיבל הזמר והפזמון
הרקע לצמיחת פסטיבל הזמר
פריודיזציה של פסטיבל הזמר
העשור הראשון
העשור השני
העשור השלישי
העשור הרביעי
ביקורת ומחלוקת
שינויים בסגנון המוסיקלי
פרק 3: פסטיבל הזמר החסידי
מוסיקה חסידית, מהי?
הציבור החילוני והשיר הדתי
ציוני דרך בהתפתחות פסטיבל הזמר החסידי
פרק 4: פסטיבל הזמר המזרחי
הרקע לצמיחת הפסטיבל
ציוני דרך בהתפתחות פסטיבל הזמר המזרחי
פרק 5: פסטיבלים של שירי ילדים
שירי הילדים כג'אנר ישראלי חדש
ציוני דרך בהתפתחות "פסטיבל שירי הילדים" וה"פסטיגל"
תרומת הפסטיבלים של שירי ילדים
מסקנות ודברי סיכום
נספחים
ביבליוגרפיה
Abstract
הפסטיבלים הפופולריים שנערכו בישראל מאז 1960 ואילך, משמשים כראי של החברה
הישראלית על גווניה ומאבקי הכוחות המתקיימים בה. יתרה מזאת, תהליך הגיבוש של זהות תרבותית ישראלית משתקף בבירור בפסטיבלים השונים, עשרים ושבעה במספר. התהליך כולל, בין היתר, שתי מגמות: "התמערבות" החברה ו"הפרטת" הישראליות למרכיביה השונים, כאשר שני אלה מאופיינים בהתרחקות מתמדת מה"ממלכתיות", אשר נחשבה כערך עליון בשנות ה50- וה60-.
התמערבות החברה נדונה באריכות ביחס ל"פסטיבל הזמר והפזמון", אשר נוסד כמסגרת לעידוד כתיבת שירים ישראליים ברוח הארץ, ועם השנים הפך ל"סניף" מקומי של תחרות
ה"אירוויזיון" האירופאית. פסטיבל זה, אשר הפך למסורת ארוכת שנים, הצמיח שירים רבים שהם
נכסי צאן ברזל בזמר העברי. בנוסף, התעוררה סביבו מחלוקת אידיאולוגית נוקבת בדבר מהותו
של שיר ישראלי מקורי. מועד קיומו של הפסטיבל, במוצאי יום העצמאות, חידד מחלוקת זו, מפני
שהייתה בכך מעין הצהרת כוונות לדמותו ומהותו של השיר "הרצוי", שיר אשר ינבע מנופי הארץ
והליכותיה וישקף את האתוס הישראלי הן בלחן והן במלל.
הפרטת הישראליות באה לידי ביטוי בגידול העצום במספר הפסטיבלים ה"שבטיים" המיועדים לציבור מסוים ובעזיבת הממלכתיות על כל סממניה, לטובת בידור הנשלט על ידי כוחות השוק ולא
כהכתבה מגבוה. מכל העולה לעיל אני מסיקה, שדרך הפסטיבלים ניתן לעקוב אחר תהליכים
ושינויים אידיאולוגיים וחברתיים בישראל, כפי שהגדיר זאת רגב:
"יותר מכל דבר אחר, הפופ הישראלי מסמל את ה"התמערבות" (Westernisation)
של התרבות הפופולרית הישראלית בחמישים השנים האחרונות"
תחרות הזמר של האירוויזיון (באנגלית: Eurovision Song Contest, בצרפתית: Concours Eurovision de la Chanson, לעיתים נכתב כקיצור: Eurovision) היא תחרות שירים שנתית שמארגן איגוד השידור האירופי (EBU/UER). בתחרות משתתפות תחנות שידור ממלכתיות שחברות באיגוד. התחרות משודרת בטלוויזיה וברדיו ברחבי אירופה בערוצי התחנות הנוטלות בה חלק החל משנת 1956. הפופולריות של התחרות הביאה לכך שהיא שודרה ועדיין משודרת גם במדינות שונות ברחבי העולם שאינן חברות מלאות בארגון (למשל באוסטרליה). משנות ה-2000, מועבר שידור התחרות גם באינטרנט באתר האירוויזיון ומשנת 2015 גם בערוץ היוטיוב של האירוויזיון. (ה-CIA, 2019)
עד היום נחשבת תחרות האירוויזיון לאירוע המוזיקה הגדול והנצפה ביותר בעולם עם מאות מיליוני צופים מדי שנה מה שנותן לה את המעמד והכינוי "המונדיאל של המוזיקה".
מטרת המחקר, אם כן, הינה התבוננות מעמיקה בתופעת הפסטיבלים במוסיקה הפופולרית
בישראל, והארת הנושא משתי נקודות מבט: מוסיקלית וסוציולוגית. הבחינה המוסיקולוגית מתייחסת לצד ההיסטורי-התפתחותי של הפסטיבלים, תוך התמקדות בחמשת הפסטיבלים המובילים, אשר לכל אחד מהם הוקדש פרק בעבודה זו: פסטיבל הזמר הישראלי; פסטיבל הזמר החסידי; פסטיבל הזמר המזרחי; פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל. כמו כן, מובא ניתוח מוסיקלי
של 80 משירי "פסטיבל הזמר הישראלי" וממשיכו ה"קדם אירוויזיון". הניתוח מתמקד באופן ההגשה של החומר, דהיינו בעיבוד, ונעשה על בסיס מודלים קיימים, בשילוב עם מודל חדש שפיתחתי לצרכים המיוחדים של הרפרטואר הנידון. על בסיס הניתוח ניסיתי לאפיין את ההתפתחות
הסגנונית בשירי הפסטיבלים לאורך כל שנות קיומם.
הבחינה הסוציולוגית בודקת את הקשר בין התפתחות התרבות הישראלית להתפתחות המוסיקה הפופולרית, כפי שמשתקפת בפסטיבלים. באותו הקשר נבדקה השפעת הריבוד החברתי,
וההתמודדות בין קבוצות בעלות השקפות שונות, בנושא זהותה התרבותית של החברה בישראל, על הפסטיבלים. מטרה נלוות שהושגה כתוצאה מהמחקר, היא ריכוז ושימור חומר עיתונאי רב ערך, שלא נמצאה לו מסגרת ראויה עד היום. לפיכך הרביתי במתן ציטוטים לאורך העבודה, כדי שיוכלו לשמש כחומר גלם לחוקרים נוספים בעתיד.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
ספר העובדות העולמי CIA, (2019)
דניאל דונקלמן, לזכור ולא לשכוח - על בימת האירוויזיון, כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באפריל 2018
אבן-זהר, איתמר., "הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית מקומית וילידית בארץ-ישראל". קתדרה 16
https://eurovision.tv/country/israel
Baten, Jorg. A History of the Global Economy. Cambridge University Press