‏99.00 ₪

הכותרת מבוססת על אוקסימורון, מכיוון שפגישה תפקידה לפתוח משהו חדש, ואילו כאן אנו מדברים על פגישה שמהווה פגישה אחרונה, וסוג של פרידה. מכאן גם ניתן להבין את הסיטואציה המרכזית של השיר – פגישה שמבטאת השלמה עם פרדה. הכותרת משתמשת במינוח "שיר", ביטוי אשר מרחיק אותנו מהחוויה הרגשית העמוקה של הדוברת, והופך למשהו סגנוני יותר. לאורך כל השיר יש ניגוד בין הפנים לחוץ – בין התחושות הפנימיות של הדוברת, לבין הדברים המתרחשים בעולם החיצוני. השיר שייך לזרם האקמאיסטי¬ – זרם שנוצר בספרות הרוסית, ומאופיין בפשטות ובהירות של הביטוי. הזרם בא כמרד על הכתיבה הסימבוליסטית הסמלית, וניסה להביא את התחושות הרגשיות ללא ביטויים גבוהים, אלא באופן פשוט וישיר. התיאור של הדוברת שנמצאת במצב מבולבל מתואר באופן ישיר וריאליסטי, וגם הכותרת שמרחיקה את הארועים מהחוויה הכואבת – החוויה הרגשית.

בית ראשון

הבית הראשון מתאר את הבלבול בו נמצאת הדוברת. השורה הראשונה מבטאת באופן ישיר את הכאב הפנימי של הדוברת, בעוד שהשורה השנייה מציגה באופן מנוגד את התנהגותה החיצונית. הדוברת מנסה למתן את הכאב, בעזרת התנהגות "קלילה". היא מעידה על עצמה שלמרות הכאב העז, היא מתנהגת באופן קליל. בשורות השלישית והרביעית שוב מודגש המצב המנוגד והבלבול בו נמצאת הדוברת. הבלבול נמסר בעזרת תאור מעשים – אין תאור רגשי, אלא מתוך תאור המעשים אנחנו יכולים להבין את המצב הרגשי בו נמצאת הדוברת.