‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אחריות ישראל בנזיקין פצצות המצרר והזרחן שנורו ע"י צה"ל במלחמת לבנון השניה ובמבצע עופרת יצוקה?

תוכן עניינים

מבוא

מעמד הרשות הציבורית במשפט הפרטי

האחריות הנזיקית של רשויות הצבא על פעולות מלחמתיות וצבאיות

מקרה בוחן פצצות המצרר והאמנה האוסרת שימוש בהן

סוגיות דיני מלחמה במלחמת לבנון השנייה

חשיפת השימוש הישראלי בפצצות מצרר וביטויו בתקשורת האמריקאית

ההפרות הישראליות של החוק הבינלאומי

התארגנויות בינלאומיות נגד פצצת המצרר

הקואליציה למאבק בפצצות מצרר (Cluster Munition Coalition)

האמנה נגד פצצות מצרר

תגובת הפרקליט הצבאי הראשי להאשמות כנגד צה"ל

משפט משווה

עקרונות דיני הלוחמה המודרניים על פי החוק הבינלאומי

סיכום

ביבליוגרפיה 

מקרה בוחן: פצצות המצרר והזרחן שנורו ע"י צה"ל במלחמת לבנון השניה ובמבצע עופרת יצוקה 

ישנה אמנה חדשה שמדינה ארה"ב וסין לא אישררו מסויימת המדברת על הגבלות ואיסורים בנשק המצרר

צה"ל ערך שימוש במסגרת מלחמת לבנון השנייה ברקטות מצרר, הנורית ממשגרי מנתץ של חיל התותחנים. ההערכה היא כי בתקופת המלחמה ירתה מדינה ללבנון כעשרים אלף פגזי מצרר וכ-1,800 רקטות מצרר. הרמטכ"ל דן חלוץ מינה קצין בודק, האלוף גרשון הכהן, כדי שיבדוק האם התבצע ירי פצצות מצרר בניגוד להוראות המטכ"ל[1].‏‏ בעקבות מסקנות הוועדה, קבע הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט כי השימוש שנעשה בחימוש מצרר תאם את עקרונות דיני הלחימה של המשפט הבינלאומי. ‏‏האמנה וישראל: מלחמת לבנון השנייה והשימוש המסיווי שעשתה בה מדינה בפצצות מצרר היו "הקש האחרון" שהביא להשגת אמנה בינלאומית האוסרת באופן מוחלט על שימוש, ייצור, סחר ואחסון של פצצות מצרר.
במלחמת לבנון השנייה עשתה מדינה שימוש מסיווי בפצצות מצרר, בעיקר בעזרת ארטילריה ורקטות. לפי נתונים של האו"ם, מדינה ירתה כארבע מיליון פצצות מצרר על דרום לבנון, יותר מאשר ירתה ארה"ב במהלך מלחמת המפרץ השנייה כולה. לפי נתוני האו"ם, שיעור הנפלים של פצצות המצרר שירתה מדינה נע בין 20% ל-40%, ויותר מ-40 אזרחים, כולל ילדים רבים, נהרגו מאז סיום המלחמה מנפלים של פצצות מצרר ישראליות.

מלחמת לבנון השנייה עוררה סוגיות הנוגעות ליישום המשפט ההומניטארי הבינלאומי

בסכסוכים א- סימטריים לכאורה – אלה שבין יריב בעל טכנולוגיה פשוטה הנוקט בשיטות גרילה לבין יריב בעל טכנולוגיה עילית הפועל באורח צבאי. השאלה הנשאלת היא, האם החובה לנקוט באמצעי זהירות על מנת לצמצם את הפגיעה באזרחים חלה באופן זהה על כל הצדדים ללחימה, או שמידת תקיפותה תלויה ברמה הטכנולוגית של כל צד.

האם הקוד ההומניטארי מעניש באורח בלתי-שוויוני כוח לוחם בעל טכנולוגיה פשוטה כמו חיזבאללה, שאינו מצוייד ביכולת אש מדוייקת, בכך שהוא דורש ממנו לעמוד באותו הקריטריון הבינלאומי של הגנה על חפים מפשע, באותה מידתיות כמו צבא לוחם בעל טכנולוגיה עילית שבידו נשק מונחה ומדויק?

המשפט הבינלאומי מציב איסורים על אותם אמצעי לוחמה שאינם יכולים להבדיל בין

לוחמים לאזרחים ולכן גורמים נזק חסר אבחנה לאזרחים. השימוש בכלי נשק ממוקדים העומדים בחזית הטכנולוגיה יקנה לצד ה"חזק" טכנולוגית גם יתרון מוסרי וחוקי ויאפשר לו לתקוף כאוות נפשו באופן מדויק מבלי "להסתבך" בפגיעה באזרחים. דרישה זו מטילה ללא ספק לחץ על כוחות חמושים בעלי טכנולוגיה פשוטה ועל קבוצות צבאיות שאינן משתייכות למדינות למצוא דרכי לחימה אלטרנטיביות, כגון ביצוע פשיטות על מטרות צבאיות בתוך שטח האויב או שימוש בירי צליפה, או ברקטות נ"ט (אר-פי-ג'י). גם במידה ושיטות התקפה אלה מציבות את הכוח בעל הטכנולוגיה הפשוטה בסיטואציה נחות, תפקידו של המשפט הבינלאומי הוא אינו להבטיח תחרות שוויונית בין הכוחות, אלא לבודד ככל שניתן את האוכלוסייה האזרחית מאימי המלחמה.

התרת השימוש בכלי נשק שהיו בלתי- חוקיים לולא כן, מנימוקי עלות, תיצור זילות של חיי האזרחים הבלתי מעורבים ותביא לדיכוי צבאות מתקדמים לפתח טכנולוגיות לחימה ממוקדות ויעילות יותר.

האיסור על התקפות חסרות הבחנה מיטל לחץ ואחריות כבדים גם על הצד החזק טכנולוגית, אשר נדרש באופן חד משמעי לעשות בחירה קפדנית של אמצעי הלחימה העומדים לרשותו בבואו לתקוף שטח העלול להכיל אזרחים ובלתי מעורבים, ולבחור בנשק המדויק והחסכוני ביותר בנזק.

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-5 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Office of the Under Secretary of Defense for Acquisition, Technology, and Logistics, "Unexploded Ordnance Report," table 2-3, p. 5. No date, but transmitted to the U.S. Congress 

ניר חסון וגדעון אלון  "הרמטכ"ל: הביקורת גורמת נזקים קשים לצה"ל" הארץ   ‏

מ' רפופורט "יותר ממאה מדינות הסכימו על אמנה נגד פצצות מצרר" הארץ