‏270.00 ₪

 תיירים / יהודה עמיחי

בקורי אבלים הם עורכים אצלנו,

יושבים ביד ושם, מרצינים ליד הכותל המערבי

וצוחקים מאחורי וילונות כבדים בחדרי מלון,

מצטלמים עם מתים חשובים בקבר רחל

ובקבר הרצל ובגבעת התחמושת,

בוכים על יפי גבורת נערינו

וחושקים בקשיחות נערותינו

ותולים את תחתוניהם

ליבוש מהיר

באמבטיה כחולה וצוננת.

פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים

הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך

ושימשתי להם נקודת ציון. "אתם רואים את האיש הזה עם

הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית.

קצת ימינה מראשו". "אבל הוא זז, הוא זז!" אמרתי בלבי:

הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: אתם רואים שם את הקשת

מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה

ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פֵּרות וירקות לביתו.

תייר-אדם הבא להסתכל, לראות.

התיירים מפגינים הזדהות (אמפטיה) כלפי אתרים חשובים, סמלים בירושלים, אך למעשה הם צוחקים מאחורי ווילונות. מסתתרים. הצירוף "מתים חשובים" הוא צירוף אירוני, לעג-הם כאילו יצאו ידי חובה, באו רק לראות אבל לא באמת מעניין אותם מה זה. זה מה שבעצם יהודה עמיחי מנסה להראות לנו. הוא מעלה ביקורת כלפי אותם תיירים שמבקרים במקומות האלו, כלפי הצביעות. עמיחי מתאר את התיירים שהם מזדהים, בוכים על מות הלוחמים, ומצד שני הוא מתאר אותם כחושקים בנערות. תולים את התחתונים שלהם- דברים יומיומיים כאלו. בבית שני ישנו ניגוד בין הנשגב לארצי. נשגב- בכי החיילים, ארצי-תיאורים יומיומיים (תליית התחתונים, הנערות...)

הדובר אינו רוצה שהתייחסו לירושלים כאל סמל, כעיר היסטורית אלא שיראו בה את חיי היום יום-ההווה, לא רק העבר. חיי היום יום מתוארים בשיר כפירות וירקות כמסמלים את החשוב שבפשטות, איש עם סלים, "האיש זז" מוזכר פעמיים רצוף על מנת להדגיש שמדובר ב"חיים" התנועה מסמלת את החיות שבאדם לעומת המוות שמקביל לאתרים ההיסטורים.

מבנה השיר:

בשיר זה מבנה השיר משמש כאמצעי אומנותי, הוא משרת את התוכן בשיר הזה. השיר בנוי משני בתים של שיר (שיר = שפה גבוה, נחשב מכובד,נשגב), לעומת החלק האחרון שהוא כתוב בפרוזה-לשון רגילה, יומיומית, פשוטה. בדבר זה בולט הניגוד בים הנשגב לארצי.

הבית הראשון מאופיין כשיר קלאסי עם ניחוח של ליריות עצם הזרימה והחרוזים המובנים אולם הבית השני כבר מספר סיפור בשפה של יום יום וגם המבנה שלו "מתהפך" למבנה של שיר מודרני, לרגע הוא נראה כמו שנכתב סיפור (דבר המשרת את המסר שרוצה להעביר המשורר מן השיר) הבית השני הוא מודרני אפי.

מבנה השיר גם לעומק מן הבתים עמוס בניגודים שתי השורות הראשונות משמשות - הגבהה - מאוזכרים בהן דברים טובים שנשמעים רצויים שורה שלישית - הנמכה - מתוארים כצוחקים מאחורי וילונות בבתי מלון . תיאור בעל אסוציאציה שלילית.