‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי היבטים תיאורטיים ואמפיריים של השפעת שכר מנהלים בכירים על רווחיות החברה?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

השערת המחקר. 

היבטים תיאורטיים.

סקירת ספרות. 

היבטים מוסדיים..

חקיקה - הגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח. 

תקינה בינלאומית - דוחות מאוחדים לפי התקינה הבינ"ל החדשה וגילוי נאות. 

שכר המנהלים בארץ ובעולם ורווחיות החברה – נתונים גרפים ועובדות. 

טבלת השוואות נתוני ממוצע השכר בין מנכ"לים לעובדים רגילים במשק. 

כיצד נקבע שכר המנהלים.

כיצד נקבע שכר המנכ"לים.

הקשר בין תשלומי השכר לביצועי החברה ורווחיות. 

מרכיבי חבילות השכר המוצעות למנכ"לים.

גישות להחלטה על שכר מנהלים.

גישת ההסכם.

תועלת אישית. 

גישת הגמול. 

גישת התועלתנות. 

משיכה. 

שימור. 

מוטיבציה. 

פערי שכר מנהלים לעומת זוטרים ורווחיות החברה. 

סוגיית בחירת המנכ"ל ואופן קביעת התשלומים עבורו 

סוגיית פערי השכר. 

רגולציית שכר מנהלים – חקיקה בעולם ובישראל. 

ניסיונות רגולציה בעולם.

חקיקה ורגולציה בישראל. 

הצעת חוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ להגביל את שכרו של המנהל הבכיר בחברה עד פי 50.

משכרו של העובד הזוטר ביותר. 

בחירת המדגם.

מתודולוגיה.

רגרסיה ליניארית

שכר מנהלים בחברות ציבוריות 

ממצאים

סיכום.

ביבליוגרפיה

החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח 2016: הכנסת אישרה ב 28.3.2016 את החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח ברוב של 56 בעד ואף מתנגד . אישרה מליאת הכנסת את החוק בקריאה שניה ושלישית. עפ"י הצעת החוק תקרת השכר של מנכ״ל תאגיד פיננסי לא תהיה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה וזאת עבור הוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. אם ישולם שכר גבוה יותר, ישלמו הבעלים מס כפול על הוצאות השכר. כמו כן, שכרו של המנכ"ל יעמוד על לא יותר מפי- 35 מעלות השכר של העובד המוחלש ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד ברוב של 56 בעד ואף מתנגד אישרה הלילה מליאת הכנסת את החוק להגבלת שכר הבכירים, בקריאה שנייה ושלישית. איגוד הבנקים ניסה להפעיל לחצים עד לרגע האחרון בין היתר על יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, אך כאמור הניסיון כשל.

עפ"י הצעת החוק תקרת השכר של מנכ״ל תאגיד פיננסי לא תהיה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה וזאת עבור הוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. אם ישולם שכר גבוה יותר, ישלמו הבעלים מס כפול על הוצאות השכר. כמו כן, שכרו של המנכ"ל יעמוד על לא יותר מפי 35 מעלות השכר של העובד המוחלש ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד. החוק יחול מיידית עם פרסום החוק ואילו על בכירים שכבר מועסקים ע"י החברות, החוק יחול חצי שנה מיום פרסום החוק על-מנת לאפשר לחברות להיערך ליישומו.

הנושא של שכר המנהלים בארץ ובעולם אינו יורד מהדיון הציבורי קרוב ל-30 שנה. על מנהלים מוטלת אחריות, והם נדרשים לתת דין וחשבון במקרה של כישלונות עסקיים ו/או מקצועיים והיקף ההשקעה שנדרש מהם גבוה מהרגיל. תשלום שכר גבוה למנהל יכול להעלות את המוטיבציה של כל העובדים תחתיו, ובכך להגדיל את התפוקה של הפירמה שכן כולם ירצו להתחלף איתו גם במצב קיצוני בו המנהל מתבטל במשרדו.

מטרת העבודה היא לבחון האם קיים קשר בין רווחיות הפירמות לבין השכר המשולם למנהלים הבכירים. הנושא נבחן רבות בשנים האחרונות והתוצאות שהתקבלו לא היו חד-משמעיות. כמו כן, נבחן את הקשר בין רווחיות הפירמות לשכר המנהלים תוך התייחסות למשבר הכלכלי שפקד את המשק העולמי בשנת 2008 ושהשלכותיו עדיין משפיעות על כלכלות רבות בעולם. נדון בהשפעת המשבר הן על הרווחיות והן על שכר המנהלים ונציע מסקנות בהתאם.  

הביקורת הציבורית , בסיומו של אחד המשברים הכלכליים הקשים ביותר שידע העולם, תוהה אם שכר המנכ"לים בחברות ציבוריות,  אשר חלק נכבד מבעליהן הוא הציבור אכן מוצדק, ואם הוא מגיע בד בבד עם ביצועי הפירמות שאותן הם מנהלים. כן, היא מעלה את הנושא האתי-מוסרי:  מנהלי חברות הנוטלים סיכונים גבוהים, מייצרים רווחים מרשימים ומושכים משכורות נאות,  אך ברגע שמשהו משתבש הם פונים לשלטונות כדי שיחלצו אותם מהמצב שאליו נקלעו. על כן את המחיר משלמים האזרחים במיסים, אבל לא רק במיסים.

כאשר חברות ציבוריות מפסידות כסף, חסכונות הציבור המושקעים בחברות אלה, לרוב בצורת קרנות פנסי ביטוח וקרנות נאמנות, נשחקים, וזאת כאשר ציבור זה אינו מיוצג כהלכה בדיון הקובע את שכר המנהלים. כדי להפחית את הסיכויים שמנהלים בחברות ירוקנו אותן מנכסיהן והן תתמוטטנה, תוך גרימת הפסדים לבעלי המניות, יש לפקח על מבנה התגמול ועל מדיניות התגמול של המנהלים ולקשור אותם ישירות לתפוקת החברות.

בימים אלה עולה השאלה אם צריך להגביל את שכר המנכ"לים באמצעות חקיקה ממשלתית. הביקורת העיקרית על צעד כזה היא שהטלת מגבלה על השכר תגרום ליצירת מסלולי תגמול חלופיים ובעייתיים יותר. בין הדרכים המוצעות לתמרוץ מנהלים, חוץ מהחקיקה, אפשר לראות תשלום מענק בהתאם לפרמטרים מדידים, כרווחיות או התייעלות וכן אופציות הניתנות למימוש רק לאחר תקופה מסוימת למניות, כדי שלמנהל יהיה תמריץ להבטיח שמחיר המניה יישאר גבוה לאורך זמן. (Moriarty, J.)

בעקבות הביקורת, שטענה כי שכרם של חלק מהמנהלים בחברות ציבוריות גבוה באופן חריג, העלו מחדש ח"כ שלי יחימוביץ (מפלגת העבודה) וחיים כץ (מפלגת הליכוד) הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק. הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק, כפי שהוגשה ביוני, קובעת כי השכר של העובד הבכיר ביותר בחברה לא יעלה בחמישים פעמים על השכר של העובד הזוטר ביותר בחברה. הצעת החוק הזו מתייחסת לכלל החברות במשק, ולא רק לחברות ציבוריות. על פי הצעה זו, עובדי קבלן ייחשבו לצורך החוק כעובדים של המקום בו הם עובדים בפועל. הגדרת השכר בחוק כוללת כל הטבה, תמורה או גמול לעובד. בגדר עובד נחשב גם מי שהוא נושא משרה בחברה והמעביד קנה ממנו שירותים. ההצעה אינה מציעה מנגנון לאכיפת החוק, אלא מסמיכה את שר התמ"ת להתקין תקנות בעניין זה.

מתנגדי חוק זה מציגים טענה נגדית שבה מובאים אישים בעלי שכר גבוה מהרגיל אשר אינם זוכים לביקורת כגון כוכב הכדורגל יוסי בניון המרוויח עשרות מיליוני ש"ח בשנה. הדוגמנית בר רפאלי מרוויחה מעל מיליון דולר בשנה. הזמרת נינט טייב מרוויחה כ- 3 מיליון ש"ח בשנה. על אף אחד מאלה לא מושמעת שום ביקורת ציבורית, ואיש אינו טוען שהם פוגעים בלכידות החברתית.

לדעת מתנגדי החוק אין ספק שתרומתם של מנהלי חברות לכלכלה הישראלית גדולה מזו של שחקני כדורגל,  מוזיקאים ודוגמניות, וגם עליהם אין להלין על שהם מרוויחים הרבה. עוד אומרים מתנגדי חוק זה כי בעלי השליטה בחברות הגדולות במשק מרוויחים פי כמה ממה שמרוויחים המנכ"לים שהם מעסיקים, וגם אליהם אין הצעת החוק מתייחסת. לטענתם לא ברור מדוע מתמקדת הצעת החוק, אשר מטרתה להקטין את פערי ההכנסה, בקבוצה קטנה מבין בעלי ההכנסות הגבוהות, עוד לדעתם כי הצעת החוק לא תטפל בפערי ההכנסה בחברה הישראלית ודווקא מעורבות ממשלתית בקביעת שכרם והכנסתם של אזרחים עלולה לפגוע בלכידות החברתית ולהצית מלחמת מעמדות כאשר אזרחים יודעים ששכרם היחסי נקבע על ידי החלטת כנסת, ולא על ידי ערך עבודתם, הדבר מעודד אותם להתאגד בקבוצות מעמדיות, מקצועיות ואחרות. לדעת מתנגדי החוקר, כאשר הממשלה לוקחת על עצמה לקבוע מהם פערי השכר הראויים, במקום שקבוצות שונות בחברה ישתפו פעולה על מנת לשפר את מצבם של כולם, כל קבוצה תדאג למעמדה היחסי על חשבונן של קבוצות אחרות. מאבקם של המורים,  המרצים, עובדי חברת החשמל וועדי עובדים אחרים במגזר הציבורי, נובע מכך שהממשלה מחליטה כמה ישתכרו עובדים אלה לא על בסיס כלכלי אלא על בסיס פוליטי. עובדה זו, ולא השכר של אנשים בשוק הפרטי, היא שמחלישה את החברה בישראל ומציבה קבוצה כנגד קבוצה, או קבוצה כנגד כלל הציבור. אם הממשלה מגבילה את שכרה של קבוצה אחת רק משום שלטעמה היא מרוויחה "יותר מדי" עליה לצפות ללחצים מכיוונים שונים על מנת להגביל את שכרן של קבוצות אחרות. ככל שהממשלה מתרכזת בקביעת תוצאות פעולת השוק, כך היא מתרכזת פחות בקביעת כללים שוויוניים והוגנים המשרתים את הכלל. מסיבה זו על הממשלה להתערב בענייני שכר והכנסה רק כאשר הם הושגו שלא ביושר. (Murphy and Jan Zabojnik)

לינק למצגת אקדמית ספיציפית על שכר בכירים וביצועי החברה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יזרעאלי ד. ונועם זהר, אתיקה ואחריות חברתית – היבטים ישראליים , הוצאת גומא-צריקובר)

צנגר , א. תרבות ארגונית, אמי"ת.

Angel, J.J., McCabe, D.M.  The Ethics of Managerial Compensation: The Case of Executive Stock Options. Journal of business ethics, 78.

Bebchuk, L. Fried, J.  Executive Compensation as an Agency Problem. Journal of Economic Perspectives, 17

Bloom, M.The ethics of Compensation Systems. Journal of business ethics, 52

Frydman, C., Saks, R.E. Historical Trends in Executive Compensation