עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

סמינריון רצח, העדר קינטור, עבירת רצח, יסוד נפשי ויסוד עובדתי בעבירת הרצח (עבודה אקדמית מס. 877)


‏290.00 ₪

41 עמ'.

העדר קינטור ורצח


תוכן עניינים

 

פרק 1: מבוא. 3

שאלת מחקר. 6

פרק 2: המסגרת הנורמטיבית. 7

פרשת סגל ופסיקה נבחרת. 9

פרק 3: דוקטרינת הקינטור במשפט הישראלי 11

החלטה להמית- 11

הכנה- 11

העדר התגרות- 13

היסוד הנפשי 17

הצורך במבחנים התנהגותיים לקינטור. 21

מדדים התנהגותיים. 25

פרק 4: סקירה היסטורית והמשפט האנגלי 28

פרק 5: ניתוח פסק דין מנחה : פס"ד נג'ר והנרטיב של השופטים. 31

הנרטיב של פס"ד עמאר חסון 36

סיכום. 37

ביבליוגרפיה. 39

חקיקה. 39

ספרות ומאמרים. 39

מקורות באנגלית. 40

 

המשפט הפלילי קובע מספר תנאים מצטברים בכדי לייחס לאדם אחריות פלילית, ואלו הם:

  1. התקיימות היסוד העובדתי- אשר כולל בתוכו מעשה, מחדל או התנהגות מצב הנאשם, התקיימותן של נסיבות, תוצאה- ישנן עבירות התנהגותיות ועבירות תוצאתיות. בעבירות התנהגותיות אין דרישה לקרות התוצאה ודי בהתנהגותו של הנאשם בכדי להרשיעו, לעומת  זאת בעבירות תוצאתיות קיימת דרישה שהתוצאה תתרחש בכדי להרשיע את הנאשם, כך לדוגמא עבירת רצח הינה עבירה תוצאתית כי הנאשם יגרום למותו של אדם.
  2. התקיימות היסוד הנפשי- מחשבה פלילית: מודעות, כוונה, פזיזות, אדישות, קלות דעת או רשלנות. היסוד הנפשי משתנה מעבירה לעבירה.
  3. העדר סייג לאחריות פלילית- קרי ההגנות המצויות בחוק העונשין לא חלות.

 

עבירת הרצח הינה אחת משלוש עבירות המתה אשר קבועות בחוק העונשין והיא מעוגנת בסעיף 300(א) אשר קובע:

" העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד:

(1)            גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;

(2)            גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;

(3)            גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;

(4)            גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש".[1]

 

עפ"י זה סעיף זה נראה כי ישנם ארבעה מקרים בהם המבצע ייחשב כאדם שרצח ועונשו יהיה מאסר עולם חובה.

 

עונש מאסר עולם חובה אינו חקוק באבן וישנם מקרים בהם המחוקק קבע ענישה מופחתת ואלו הם המקרים: רצח שבוצע מחמת הפרעה נפשית חמורה, הנאשם סובל מליקוי בכושרו השכלי ולא יכל להבין את מעשיו או למנוע אותם, כאשר המעשה של הנאשם חרג מעט מתחום הסבירות שנדרשת לשם תחולת סייג הגנה עצמית, צורך או כורח.[2]

 

החלטה ספונטנית להרוג, אשר נולדה עקב התגרות, היא שמביאה להפחתת העבירה כדי הריגה, בהתחשב ב"חולשת הטבע האנושי". ובמלים אחרות, התרופפות הבלמים המוסריים, באשר לתוצאות המעשה, המביאה אדם מחמת התגרות, להחלטה ליטול חיי אדם, מובנת על ידי המחוקק, גם אם אינה מוצדקת על ידיו, עד כדי שלילת האחריות הפלילית בשל המעשה.


אולם, החלטה להרוג בתכוף להתגרות שבעטיה נחלשו מעצוריו הנפשיים של הנאשם, עד שלא שקל להעריך את התוצאה הקטלנית, ולא העלה את ערך החיים של הקורבן לדרגה הראויה להם כאדם שקול ומיושב בדעתו, מובנת על ידי המחוקק, הציבה הפסיקה להבנה זו ולחסד המוענק בעקבותיה, סייג וגדר. זאת על ידי הפעלת המבחן המשולב של קינטור אובייקטיבי וסובייקטיבי:

המבחן האובייקטיבי הוא בעיקרו בלם ערכי, הבא לכפות נורמות התנהגות ומטרתו להשיב על השאלה אם הקינטור שהופנה למערער היה כה רציני, בשים לב לנסיבות המקרה, עד כדי שיש להסיק שרוב האנשים היו מתקשים מאוד שלא להיכנע להשפעתו ולפיכך היו עלולים להגיב בצורה הקטלנית שבה הגיב הנאשם[3]

במקרה בו טוען נאשם ל"התגרות" של הקורבן, נדרש בית המשפט לבחון את סבירות התגובה ביחס לחומרתה של ה"התגרות" הואיל וככל שהתגובה קשה וממושכת יותר, הנטייה תהיה לראות במעשה כמי שקדמה לו מחשבה וכוונה.

רצח בכוונה תחילה מעוגן בסעיף 301(א) שקובע:

"לענין סעיף 300, יראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו".[4]

בכדי להרשיע נאשם ברצח בכוונה תחילה הסעיף דורש כי נוכיח: 1. החלטה להמית. 2. הכנה. 3. העדר קנטור- "בלי שגרמה התגרות בתכוף למעשה"[5].

 

יסוד ההתגרות, הלא הוא יסוד הקנטור, נדרש להוכחה שלילית באמצעות מבחנים ראיתיים והם הפן הסובייקטיבי והפן האובייקטיבי יחד, במובן זה שלו האחד כושל הרי שאין מתקיים תנאי היעדר הקנטור ומשכך בסיס עבירה הרצח אינו מוכח. הפן האובייקטיבי משמש בעיקרו כבלם חברתי הדן בערך המוסר, מכוחו מבקשת החברה לכפות נורמה להתנהגות על הפרט ותכליתו לבחון האם אקט הקנטור, במידה ואכן התרחש, היה בעל עצמה חריגה עד כדי שניתן להסיק כי מרבית האנשים היו נכנעים להשפעתו ועלולים היו להגיב באופן דומה או זהה, כפי שהתנהג הנאשם.

 

לינק למצגת אקדמית ספיציצפית  ב-99 שח

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 


נמרוד עובדיה "מדדים פסיכולוגיים התנהגותיים –  כמבחנים ראייתיים לכוונה תחילה וקינטור בעבירת הרצח"  הפרקליט לז 117,

מרדכי קרמניצר וליאת לבנון, "על היסוד של היעדר קנטור בהגדרת ה"כוונה תחילה" בעקבות דנ"פ ביטון נ' מדינת ישראל", ספר דויד וינר - על משפט פלילי ואתיקה, עמ' 547 (בעריכת: דרור ארד אילון, יורם רבין ויניב ואקי)

 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)