‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי היישוב היהודי בא"י?

תוכן עניינים

• 1 היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה
• 2 התמודדות היישוב היהודי עם הקשים
• 3 ניל"י
• 4 הגדודים העברים
  • 4.1 גדוד נהגי הפרדות
  • 4.2 הגדוד ה-38 של קלעי המלך
  • 4.3 הגדוד ה-39 של קלעי המלך
  • 4.4 הגדוד ה-40 של קלעי המלך

• 5 העמדה הרשמית של התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה והמניעים לעמדה זו

היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה

הקשיים של הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה 
כאשר מלחמת העולם פורצת, באה לידי ביטוי אופיה הטוטאלי של המלחמה גם לארץ, כי למרות שהמלחמה היא בין מדינות אירופה הרי שאחת המדינות (תורכיה) שולטת בארץ, מושפע גם הישוב היהודי מהמלחמה.
השלטון התורכי התנכל ליישוב היהודי, ועל רקע מדיניות השלטון התורכי בארץ ישראל, נקלע היישוב היהודי במהלך המלחמה למצוקה קשה.

קשייו של הישוב היהודי בארץ ישראל התבטאו בדרכים הבאות:

1. מניעת הספקת מוצרים: לאוכלוסייה האזרחית כולל מוצרי מזון.

תוצאה: שיתוק החיים הכלכליים ומחסור במזון.

1. מגפת ארבה בארץ: פוגעת בחיטה, אזורים שלא נפגעו חייבים חלק ניכר מהיבול לטובת הצבט התורכי.
   תוצאה: יותר ויותר אנשים שרויים ברעב.
2. נאסר לקבל תרומות מארצות האויב: גזרה זו פגעה בעיקר בישוב הישן.
3. ביטול "הקפיטולציות": זכויות מיוחדות שניתנו ע"י השלטון העותמני לנתינים שחיו תחת שלטונם והגיעו מארצות אירופה. הזכות הגדולה ביותר הייתה שאזרח אירופאי יישפט ע"פ החוק באירופה ולא ע"פ החוק העותמני (שהיה קשה יותר).
   תוצאה: יהודים רבים נפגעים ונותרים ללא הגנה משפטית וללא מעמד חוקי.

התמודדות היישוב היהודי עם הקשים

לישוב הישן שהיה בהלם וניצל רק בזכות מעורבות קונסולים זרים וסיוע של יהדות ארה"ב גילה הישוב החדש יוזמה מראשית המלחמה:

1. הוקם "הועד להקלת המשבר" שדאג לאספקת מזון ולמקומות עבודה ולאיסוף כספי תרומות מחו"ל.ב1913 נוסדה קופת חולים שהגישה עזרה רפואית.
2. בתחום ההתיישבות למרות הגזרות הוקמו 4 ישובים חדשים:חאמרה,כפר-גלעדי,תל-חי ואיילת שחר.דרך ההתיישבות תהפוך לדרך המאבק העיקרית של הישוב להקמת בית לאומי בא"י.
3. בתחום השמירה-בשנים הראשונות ארגון "השומר" כמעט ולא עסק בכל פעילות.במהלך 1916 החל שלב ההתעוררות בתוך הארגון השומר קיבל מחדש את השמירה במושבות הדרום החל ברכישת נשק וביצירת גרעיני התיישבות.
4. ההתמודדות עם חובת הגיוס לצבא התורכי והעות'מאנית:
   
   

• רבים התגייסו לצבא התורכי אם כדי למנוע פגיעה במשפחותיהם ואם ממניעים של חובת נאמנות לשלטון בא"י.
• היו שסירבו להתעתמן ועזבו את הארץ.
• אחרים השתמטו מהגיוס לצבא התורכי אם תמורת שוחד אם באמצעות ה"ואסיקה"-תעודה שהעידה על עבודה במאמץ המלחמתי ופטור את הגיוס לצבא,אם בדרך ההסתתרות אם באמצעות הצהרות על עיסוק בדת כמו רבנים,חזנים ועוד.

ניל"י

ניל"י היה ארגון מחתרת פרו בריטי.בראש הארגון עמד אהרון אהרונסון מזיכרון יעקב.

מטרת הארגון: הקמת רשת מודיעין שתעביר מידע לבריטים על מהלכי הצבא התורכי מתוך הנחה כי הסיוע לבריטים יביא לידי כך שלאחר המלחמה תגיש סיוע ממשי.

דרכי פעילות: בשנת 1916 אספו אנשי ארגון ניל"י מידע רב אודות הצבא התורכי אהרון אהרונסון בתוקף תפקידו כחוקר וכאגרונום, שיגר את אנשיו לסיני תחת המסווה של חקירת תופעת הארבה אנשי הארגון הצליחו לאסוף מידע מודיעיני אודות היקפי ומהלכיו של הצבא התורכי. בראשית 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לושנסקי ברגל למצרים בדרכם הותקפו ע"י בדואים אבשלום נהרג ולושנסקי נפצע הוא הצליח להגיע למצרים ונפגש עם אהרון אהרונסון ויחד הצליחו לחדש את הקשר עם הבריטים.

חשיפת ארגון ניל"י:

1. בשנת 1917 נשלחה יונת דואר נושאת הודעה מוצפנת ע"י אנשי ניל"י אך בטעות נחתה בתחנת משטרה תורכית.
2. בספטמבר 1917 יצא נעמן בלקינד (חבר בארגון ניל"י) למצרים שברשותו חומר מודיעיני שאספו אנשים ניל"י על הערכות כוחו צבא תורכיים ובעינויים קשים הצליחו התורכים להוציא את המידע אודות הרשת.
3. הארגון פעל בחוסר זהירות בחוסר שמירה על חשאיותו.הישוב כולו ידע על הארגון ועל פעולותיו.

סופו של הארגון: באוקטובר 1917 נעצרו בזכרון יעקב מרבית חברי ניל"י. התורכים עינו קשה את אבי משפחת אהרונסון ואת שרה אהרונסון שהתאבדה לאחר עינויים קשים, אהרון אהרונסון שלא היה באותו זמן בארץ ניצל אך נהרג בתאונת מטוס בשנת 1919

הסתייגות הישוב מארגון ניל"י:

1. מנהיג הישוב וראשי התנועה הציונית התנגדו לפעילות המחתרתית של ניל"י, הם ראו בכך מעשה בגידה העלול להביא אסון על הישוב כולו.
2. הארגון ניל"י נשאר ארגון מצומצם שלא רצה בקליטת חברים חדשים.
3. ניל"י התנגד לרעיון הסוציאליסטי והביא לניכור כלפיה מצד פועלי ציון סוציאליסטים.

חשיבות הארגון: חברי הארגון היו הראשונים שהבינו כי לבריטים יתרון פוליטי על פני התורכים. המידע שמסר לבריטים סייע לגנרל אלנבי להיערך באזור הנגב ולפלוש לארץ-ישראל סמוך לבאר שבע. אנשי ניל"י נחשבים לראשוני אקטיביסטים (פעילים) בישוב.

הגדודים העברים

העבריים הם 4 יחידות יהודיות צבאיות שלחמו במסגרת הצבא הבריטי במלה"ע הראשונה. עם מקימי הגדודים נמנים זאב ז'בוטינסקי, יוסף טרומפלדור.

המטרות בהקמת הגדודים:

1. סיוע במפלתה של תורכיה וגירושה מא"י.
2. שאיפה להוכיח נאמנות לבריטניה ולצבאות בעלות הברית כדי לתבוע אחרי המלחמה הכרת תודה והישג פוליטי.
3. הרצון לרכוש ניסיון צבאי כדי ליישמו במאבק על א"י.