‏190.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח ספרותי של היצירה של שי עגנון האדונית והרוכל  ?

תוכן עיניינים

מבוא  

רקע ש"י עגנון

הכותרת:  

אקספוזיציה  

קונוטציות מקראיות לסיפור יוסף  

האווירה: פחד, מתח ומסתורין 

מבנה הסיפור  

סיום הסיפור  

אפיון הדמויות:  

אפיון יוסף באמצעות חלום   

אפיון דמות האדונית  

מוטיב החזרה  

מוטיב החיה  

מוטיב הסכין 

המספר בסיפור - מספר כל יודע. 

הסגנון האירוני 

משמעות אלגורית  

משמעויות השמות  

מוטיב האכילה  22

האירוניה הדרמטית בסיפור  

הסיפור כסיפור אהבה כוזבת  

סיכום   

ביבליוגרפיה 

מסופר על רוכל יהודי המחזר בין הבתים ומוכר את סחורתו.

יום אחד הוא מגיע לביתה של אדונית נוצריה, בית הנמצא ביער, ומנסה למכור לה את סחורתו. האדונית מסרבת לקנות, אבל לבסוף מתרצה וקונה סכין של ציידים. הרוכל עוזב את ביתה וממשיך בדרכו, אך הלילה יורד והוא מאבד את הדרך. הוא הולך לכיוון נקודת אור רחוקה וכשהוא מגיע הוא מגלה שחזר לאותו בית. האדונית נותנת לו ללון ברפת הישנה בחצר.

מספר כל יודע מספר את הסיפור, מתערב ומביע דעה בעניינים שונים. יודע את מחשבות הדמויות ויכול לבחור אם לגלות לקוראים או לא.

המספר יודע את מחשבות הרוכל: רוכל הרואה עצמו כאחד היכול לומר דברי אהבה לאדונית. הרוכל שואל עצמו מדוע אינה אוכלת ומחליט לחקור בדבר. הרוכל מחליט ללכת למחרת בבוקר (אחרי שגילתה לו את האמת על בעליה.

המספר מתערב ומביע דעה ורומז על העתיד להתרחש: לדוגמה "מי שעסקו עם נשים יודע שכל אהבה התלויה בדבר סופה בטלה, ואפילו אדם אוהב אשה כשמשון את דלילה, לבסוף היא מהתלת בו…" בבחירת הדימוי מביע המספר את עמדתו לגבי הקשר בין יוסף והילני. הוא מצביע על בגידה, עוד בטרם יוסף מסוגל להעלות בדעתו מעשה שכזה.

המספר משתמש בטון דיווח אירוני (לדוגמא: "נסתכלה בו האדונית וחייכה חיוך משונה של בוז או של ריצוי, או סתם חיוך שאדם מחייך לו וחברו מפרשו לטובת עצמו. הרוכל שאדם תמים היה פירש לו שחוק זה ששחקה אותה אישה לטובתו ולהנאתו").[1]

אם כן, בסיפור "האדונית והרוכל", המספר הוא כל-יודע הנוקט לשון אירונית, מרובה רמזים מטרימים, המקדמת את העלילה אל הפואנטה המתרחשת בסיום. המספר שומר על פער קבוע בין מה שהרוכל בעל התודעה המוגבלת יודע ומבין, לבין מה שהמספר עצמו יודע ורומז עליו לקוראים.

הקורא חש באסון המתקרב, בעוד הרוכל חי באשליה שהשיג את האושר, בשל היותו תמים, עצל ועלוב, המעדיף לפרש את המציאות לטובתו. פער זה יוצר מתח ועניין באשר לעומד להתרחש ומוביל בסופו של דבר אל מסקנת הסיפור באשר ליחסים בין עולם היהודים לבין עולם הגויים – יחסים הנידונים מראש לכישלון!

ביבליוגרפיה לדוג' : (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)