‏270.00 ₪

מבוא לדיני נזיקין 4

סוגי עוולות עבירה אזרחית שונות. 5

עוולת הרשלנות. 6

סיכון מרצון 8

הדוקטרינה של אחריות המדינה בנזיקין 9

בעד ונגד הטלת אחריות נזיקית על רשויות ציבור. 10

התפתחות היסטורית מבט משווה. 11

פטור מנזיקין למדינה עקב פעולה מכוח חוק. 12

הגבלת האחריות בגין מחדל. 12

אחריות בגין חובה מיוחדת. 12

הגבלת סוגי הנזק בר הפיצוי 13

הבחנה בין מדיניות לבין ביצוע. 13

אחריות עובדי ציבור. 15

דין מצוי 16

הנורמה. 16

פסיקת בית המשפט העליון בנושא. 17

הרחבת בסיס האחריות של המדינה בנזיקין 18

פסק דין לוי 19

פסיקת בתי משפט מחוזיים.. 20

אחריות עובדי ציבור בדין הישראלי 21

הקודקס הצעת חוק דיני ממונות. 22

תחולת חוק אחריות המדינה בנזיקין על פעולות לוחמתיות. 22

היבטים משפטיים ללוחמה בטרור. 23

אחריות המדינה בנזיקין בגין פעולות מלחמתיות. 24

פסק דין עדאלה ובטלות סעיף 5ג לחוק. 24

הצעת החוק. 25

חסינות גורפת למדינה בגין כל נזק שנגרם לאדם מחבל עזה. 26

חקיקה "עוקפת בית המשפט". 26

הצעה לתיקון חוק הנזיקים האזרחיים.. 28

ניתוח כלכלי למשפט. 29

סיכום.. 33

דיני הנזיקין מטרתם השבת המצב לקדמותו באמצעות פיצוי של הנפגע. בניגוד לתביעה הפלילית, אין כל כך התחשבות במחשבה שעמדה מאחורי המעשה ואין כאן מטרה עונשית. החוק המנחה את דיני הנזיקין הוא פקודת הנזיקין נוסח חדש , אשר נחקק בתקופה המנדטורית ונוסח מחדש.

המשפט הישראלי

פקודת הנזיקין מגדירה עוולה כעבירה אזרחית. בהליך האזרחי אנו מתיחסיים לעוולה. סעיף 64 לפקודת הנזיקין מגדיר מהו אשם:

• מעשה או מחדל
• עבר על עוולה המפורטת בחוק
• גרם לנזק

בעשיית המעשה שלו או במחדל הוא עבר על עוולה המפורטת בחוק ונגרם מכך נזק. אדם הולך נופל לבור שחפר קבלן. הקבלן עונה על תנאי האשמה בכך שהוא במעשהו עבר על עוולה בחוק וגרם לנזק. יש צורך בקשר סיבתי בין המעשה או המחדל לבין תוצאת הנזק. לדוגמא, חולה נכנס לניתוח בבי"ח. במהלך הניתוח מוחדרת לחולה אינפוזיה ועם סיום הניתוח הרופא מוציא את האינפוזיה מהגוף ומתברר שהמחט נשברה בתוך הגוף. ישנה סכנה לחולה מאחר והמחט עלולה להגיע ללב. הרופאים הצליחו למנוע את המעבר של המחט אל הלב אולם לחולה נגרם נזק נפשי כתוצאה מהלחץ והחרדה שבה הוא היה. בית המשפט היה צריך לקבוע האם ישנו קשר סיבתי בין מעשה הרופאים לבין תוצאת הנזק.

הקשר הסיבתי מחולק לשני סוגים:

• קשר סיבתי עובדתי. בקשר הסיבתי העובדתי אנו בודקים האם הגיונית בהתאם לעובדות אכן ישנו קשר בין המעשה לבין התוצאה
• קשר סיבתי משפטי. בקשר הסיבתי המשפטי אנו בודקים האם היה על הרופא לצפות שאכן עלול להיגרם אותו המעשה ובקעבותיו הנזק.

אם התשובות הן חיוביות הוכח קשר סיבתי.

במועדון מסוים מועדון גדנ"ע היו באחד החדרים כלי נשק. האחראי על המועדון התרשל ולא דאג לנעול את הסורגים. מספר נערים נכנסו למועדון דרך החלון וגנבו כלי נשק. לאחר מכן הם החלו לירות. תוך כדי הירי נפגע אחד הנערים. הנער הנפגע תבע את חברו הפוגע וכן את האחראי על המועדון. בית המשפט דן בשאלה האם יש קשר סיבתי בין המחדל של האחראי לבין גניבת כלי הנשק והנזק שנגרם. בית המשפט קבע שיש.

סעיף 9 לפקודת הנזיקין קובע: "גיל האחריות של המזיק מגיל 12. קטין שנפגע יכול לתבוע בגין הנזק שנגרם לו באמצעות האפוטרופוס שלו כל עוד לא הגיע לגיל 18, ומעל גיל 18 יכול לתבוע עד 7 שנים אחרי".

סעיף 11 לפקודת הנזיקין קובע: "שני מזיקים שגרמו ביחד לנזק הם יוגדרו כמעוולים יחד והניזוק יכול לתבוע אותם ביחד או רק אחד מהם".

סעיף 84 לפקודת הנזיקין קובע: "מזיק שנתבע לבדו ע"י הניזוק, ומזיק נוסף לא נתבע יכול המזיק שחויב לתבוע את המזיק השני בתביעת שיפוי", דהיינו, תביעה כספית להחזר תשלום ששולם.

לאחר ניתוח תורת הזניקין הכללית וניתוח כלכלי לנזיקין, בעבודה  עמדנו גם על מגמות שונות בפסיקה הישראלית בנוגע לאחריות המדינה. ניתן לומר שהפסיקה עסקה במגוון סוגיות רלוונטיות בנושא זה. לאורך השנים, הרחיבה הפסיקה את אחריות המדינה, וביטלה חסינויות שעמדו למדינה, כגון הטלת אחריות על מחדלים או גרימת נזק בלתי ממוני. בנוסף, דנה הפסיקה בהרחבה בנושא של חריג שיקול הדעת, דיון שהגיע לשיאו בפרשת לוי. כאמור, אימצה הפסיקה את ההלכה האמריקנית בנושא, ובכך צמצמה במידתמה את אחריות המדינה. עם זאת, ראוי להזכיר שהלכה מצמצמת זו היא יוצאת דופן בנוף הכללי של הרחבת אחריות המדינה. [1]
השאלה המרכזית היא עד לאן תורחב אחריותה של המדינה. פסק הדין בעניין מלכיה, בו עסקנו לעיל, ממחיש היטב שאלה זו. מפסקהדין משתמע שניתן לחייב את המדינה באחריות מוחלטת בנזיקין במקרה הספציפי העותרים לא טענו טענה זו ולכן לא נוצרה הלכה בנושא. כלומר, ייתכן שאפשר להטיל על המדינה אחריות גם כאשר לא התרשלה, אך פעולתה הסבה נזק. המקרים בהם תוטל אחריות מוחלטת שכזו לפי פסקהדין, הם מקרים בהם ניכר שזוהי התוצאה ההוגנת, שכן היא מפזרת את הנזק על כל הנהנים מהפעולה, וכך הנטל אינו נופל על הניזוק בלבד. אולם, לא ברור עדיין עד כמה ניתן "למתוח" אמירה זו. נראה שבית המשפט יצטרך בעתיד לקבוע גבולות ברורים יותר לאמירה זו של השופט ברק.
כפי שציינו בתחילת דברינו, אחד הרציונלים להרחבת האחריות הנזיקית הוא מעורבותה ההולכת וגוברת של המדינה בתחומים רבים של חיינו. ואולם בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך הפוך של צמצום מעורבות המדינה, בדמות מגמת ההפרטה. ממגמה זו עולות שתי שאלות. ראשית, כיצד תשפיע מגמת ההפרטה על הדוקטרינה של אחריות המדינה, ובפרט האם תביא לצמצומה. שנית, האם יתעוררו תביעות כנגד עצם תהליך ההפרטה – האם ניתן להגדיר הפרטה כרשלנית, ולתבוע את המדינה בנזיקין על תוצאות ההליך ותקינותו ?
סוגיה נוספת שלדעתנו טרם מוצתה היא זו העוסקת בפעולה לוחמתית. כאמור, בג"ץ ביטל לאחרונה סעיף בחוק הנזיקים האזרחיים העוסק בנושא זה. נראה כי עוד צפויה תגובה מצד המחוקק לביטול אותו סעיף, וניכר שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גד טדסקי (עורך), אהרן ברק, מישאל חשין ויצחק אנגלרד דיני הנזיקין: תורת הנזיקין הכללית, הוצאת מאגנס, (מהדורה שנייה).

י' גלעד, "האחריות בנזיקין של רשויות ציבור ועובדי ציבור חלק שני", משפט וממשל ג, 55

G. Calabresi & A.T. Hirschof "Economic Analysis :Toward a Test for Strict Liability " 81 Yale L. J. 1055