‏195.00 ₪

תוכן עניינים

• 1 אקספוזיציה
• 2 החדר בתל אביב
• 3 התינוק בובי והגיבור
• 4 אנלוגיה בין בובי והגיבור
• 5 הבית שמחוץ לעיר
• 6 חדרה של הבת
• 7 עזיבת הדירה הרועשת
• 8 החזרה לתל אביב
• 9 השיבה לדירה הרועשת בתל אביב
• 10 סיום הסיפור
• 11 הרעיון המרכזי בעלילת הסיפור הוא ניכור האדם לזולתו

• 12 מוטיבים בסיפור

הסיפור פותח בתיאור מצבו הבריאותי של הגיבור, המספר עצמו מספר גיבור. בקורי הרופא בביתו נעשו תכופים. ביתו נתמלא במגוון תרופות, אך אלו לא הביאו מזור למחלתו. להפך- גופו תש, שפתיו נפצעו, גרונו ניחר לשונו העלתה קרום ושיעול אחז בו. המספר מיואש מעצמו. למרות שימות האביב הגיעו ונעשה יותר חם, הוא לא נרפא ממחלותיו. ימות האביב הם סימן לאופטימיות וברגע שהמספר מוציא את עצמו מהעולם הוא אינו יכול להתרפא עמו. כל העולם מצוי בפריחה והתחדשות מלבד המספר. הוא ממשיך להיות חולה, ששום תרופה איננה מקלה על ייסוריו. מחלות המספר אינן כה נוראיות: כאבי גרון, שיעול וכדו‘. הוא חיי בבדידות אך הוא מציין את זוג הציפורים הבונות לעצמן קן- בית. הן מהוות אנלוגיה ניגודית למספר החי בבדידותו. המספר מקבל את עצת רופאו לעקור לעיר אחרת, לתל אביב, על מנת שאוויר הים יביא מזור לייסוריו. הרופא מבין, ככל הנראה, שהבעיה איננה גופנית, אלה נעוצה ברגש. באקספוזיציה לא מתקבל הרושם שהרופא יודע מה היא המחלה. הרופא כותב שמות של נשים על גבי פתקים ותוחב פתקים אלו לכיסו או שם אותם ברצועת שעונו. התנהגות הרופא מלמדת על כך שאין דעתו נתונה לחולה. הוא איננו קשוב למי שמסור בידיו. הרופא חושב על עצמו וענייניו. התנהגות זו מעידה שאולי הריפוי יבוא ממקום אחר. האקספוזיציה מציגה דמות שטוחה - הרופא, דמות המייצגת את האדם הטיפוסי בעולמינו. מקום ההתרחשות הוא ביתו של המספר שכולו מאופיין ומאובזר על ידי החולי. רק בסיום האקספוזיציה נפתח חלון בבית. הדמויות באקספוזיציה הן הגיבור והרופא. באקספוזיציה עולה הבעיה המרכזית שבה עוסק הגיבור. בעיה זו נפתרת בסוף ולכן הסיפור בעל סוף סגור.

החדר בתל אביב

המספר עובר לת“א עפ“י עצת רופאו. הוא שוכר חדר צר ונמוך. חדר שחלונותיו פונים לרחוב הסואן והרועש. המספר איננו מוצא מנוח בדירה זו, שכן הקולות הרועשים מן הרחוב חודרים אל תוך הדירה ביום ובלילה. צעקות של מוכרי גזוז וגלידה, רעש מנועי אוטובוסים, קשקוש גלגלי עגולת האנשים המהלכים ברחוב. נוסף לכל הצרות הללו קפחה השמש על חדרו ולהטה אותו כגיהינום. המספר שכל רצונו לנוח, מוצא עצמו ער בימים ובלילות. גם מיתרונות הים הוא איננו נהנה, שכן הוא כל כך חסר מנוח ותשוש, פיזית ונפשית, עד שאין לו כוח לפשוט את בגדיו ולחלוץ את נעליו, כדי להשתכשך במי הים.