עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 25 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה".

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית שיימינג, לשון הרע באינטרנט, פייסבוק, ביוש, דיבה, בריונות רשת, סקסטינג, נזיקין, הרשתות החברתיות (עבודה אקדמית מס. 870)

‏290.00 ₪

48 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 870

עבודה אקדמית שיימינג, לשון הרע באינטרנט, פייסבוק, ביוש, דיבה, בריונות רשת, סקסטינג, נזיקין, הרשתות החברתיות

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני לשון הרע ודיבה ברשת האינטרנט?

תוכן עניינים

מבוא. 

האינטרנט ושימושיו 

מרכיבי העוולה והעבירה של פרסום לשון הרע. 

פרסום לשון הרע כעוולה אזרחית וכעבירה פלילית. 

פרסום לשון הרע כעוולה נזיקית. 

פרסום לשון הרע כעבירה פלילית. 

מהו האיזון המצוי בין הערכים המתנגשים בסוגיית פרסום לשון הרע. 

סעיף 13 לחוק. 

התנאים להחלת סעיף 13. 

איזונים – לשון הרע בכלל. 

בריונות רשת. 

השפעות הבריונות ברשת ותוצאותיה. 

חקיקה בנושא. 

ארצות הברית. 

ישראל. 

סקסטינג 

שיימינג 

פייסבוק והגנת הפרטיות. 

תביעה בארה"ב המאשימה את הנהלת האתר פייסבוק בהפרה של חוקים המגנים על צנעת הפרט. 

עוולת לשון הרע בפייסבוק. 

פרשת הנער דוידאל שהתאבד בגלל פרסום לשון הרע. 

השוואה לארה"ב: פרשת אמנדה טוד. 

השוואה ליפן : בריונות מקוונת ולשון הרע בפייסבוק יכולים להרוג 

הענישה בגין פרסום לשון הרע של קטינים אשר עלול להוביל למוות. 

חובת זהירות של הורי הקטינים? את מי ניתן לתבוע?. 

האינטרנט והפייסבוק כ"אמצעי התקשורת" בחוק איסור לשון הרע. 

דיני לשון הרע וחלותם על הפרסום באינטרנט. 

פומביות הדיון אל מול הפגיעה בפרטיות עקב פרסום פסקי דין באינטרנט

משפט משווה. 

הליך של הודעה והסרה

סיכום.

ביביליוגרפיה.

מאפייניה הייחודיים של רשת האינטרנט, ובעיקר יכולת הבחירה של הצרכן ונגישותה הקלה לכל אדם, הופכים אותה לבמה נוחה לביטוי בעידן הממוחשב. הסכנות הגלומות ברשת לזכות לפרטיות מחייבות דיון נפרד[1], אך השימוש הגובר בה כאמצעי תקשורת חדש מחייב קביעה של גבולות להתערבות הממשלה ברשת והבטחת חופש הביטוי למשתמשים. גבולותיו של חופש הביטוי בכל מדיה נקבעים על-פי אופייה המיוחד, על-פי הטכנולוגיה המפעילה אותה, על-פי הבעלות עליה, על-פי אופייה הציבורי וכו'. ניתוח מאפייניה של רשת האינטרנט מעלה כי יש מקום לאפשר בה ביטוי חופשי מרבי, דומה לזה הניתן לביטוי בעל-פה, בטלפון, במידע קולי ובדפוס. אין הכוונה לאמץ מבחנים שונים לאיזון בין חופש הביטוי לבין אינטרסים חיוניים אחרים של החברה והפרט, אלא להחלתם באופן דומה גם על ביטוי ברשת. מסקנת הדיון היא כי בשלב מוקדם זה של התפתחות הרשת אין מקום להגבלות מיוחדות ונוספות הנובעות מאופייה של הרשת, ויש להסתפק באכיפה יעילה יותר של החוק הכללי הקיים.

מסקנה נוספת היא כי הסדרה של כללי התנהגות ברשת אינה יכולה להיעשות בכוח החקיקה של מדינה זו או אחרת, וודאי לא מדינה קטנה, אלא באימוץ כללים בין-לאומיים בקשר לניהול הרשת ובנוגע לאתיקה הראויה בה, באמצעותה של אמנה בין-לאומית מתאימה.

מבחינה מהותית, לשון הרע מהווה פגיעה בנשוא הפרסום, יהיה אמצעי הפרסום אשר יהיה. דיני לשון הרע במתכונתם הנוכחית, פרט לשינויים קלים בהגדרות (כגון בהגדרת "אמצעי תקשורת" מהווים בסיס משפטי תקף ומספק גם בעידן התקשורת המקוונת והאינטרנט.

אין זה מן הראוי לזהות אנונימיות עם חופש הביטוי; בית המשפט ייענה לבקשה להורות למנהל האתר, או למנהל הפורום שבו נעשה הפרסום, לחשוף את זהותו של המפרסם. אם יש למפרסם עילה כנה ומוצדקת להסתרת זהותו, כגון היותו נרדף על חשיפת שחיתות עסקית או שלטונית או בגין עמדותיו הפוליטיות, תובאנה טענות אלה בפני בית המשפט.

העדר החשיבות שיש לייחס לפרסומים מסוימים באינטרנט אינו עילה לאי-תחולתם של דיני לשון הרע על פרסומים אלה, אלא יכול לשמש כטענה להקטנת הנזק לנשוא הפרסום ויש בו כדי להביא להקלה בעונשו של המפרסם.

לרשת האינטרנט אמצעים רבים ומגוונים לפקח על ההגינות של הפרסומים ולמנוע ביצוע עבירות. לראיה, כאשר קיים אינטרס כלכלי (כמו, למשל, ברשת המכירות eBay ורשת הבנקאות Palpay הנלווית לה - מפעילים מנהלי האתרים אמצעי בקרה, אבטחה וזיהוי ללא כל היסוס.

עבודה זו סבה סביב שאלת המחקר ש"מילים שיכולות להרוג"- עולה כי מילים אכן יכולות להרוג. פרסום של לשון הרע של קטינים בעידן הפייסבוק כלפי חבריהם אשר מוביל לפוגענות ואף להתאבדויות של ילדים בעקבות הפרסומים – תןפ]עה חמורה שהמחוקק חייב להתערב בה.

העבודה הסבירה את המצב המשפטי מבחינת דיני הנזיקין של לשון הרע. נותחו מקרי בוחן כמו של הנער דוידאל שהתאבד בגלל פרסום לשון הרע . היה ניתוח של משפט משווה בחו"ל וניבדקה השאלה מהי הענישה על פרסום לשון הרע באינטרנט בקרב בני נוער? היה ניתוח של עוולת לשון הרע בדיני הנזיקין בהקשר של נושא העבודה.

בִּיוּש (Shaming,) הוא השפלת אדם או מותג, בעיקר באמצעות האינטרנט,‏ ובפרט באמצעות הרשתות החברתיות, שהרחיבו את מספר מקרי הביוש ואת עוצמתם.

לעתים קרובות מפורסם באינטרנט תוכן פוגעני כלשהו כלפי אדם. ברוב המקרים הפרסום הוא באתרי רשתות חברתיות, והוא בצורת פוסט, שיכול לכלול את שמו של האדם, תמונתו, ואף סרטון וידאו רלוונטי. הפוסט עלול להעשות לוויראלי, ולהיקרא על ידי אלפי אנשים, שחלקם ישתפו אותו (share), ויעשו לייק לכותב, וחלקם אף יטיחו עלבונות במושא הפוסט, דבר הגורם לאדם שפורסם להשפלה נפשית.

מלבד הבושה שבהיחשפות, גורם הדבר לתסכול נפשי, בשל הרגשתו של האדם שהפרסום נגדו זוכה לכר נרחב ולתהודה רבה, ואילו תשובותיו לא. כאשר פעולת ביוש זוכה לתמיכה רבה, היא הופכת ל'לינצ'טרנט' (הלחם בסיסים של לינץ' ואינטרנט) ומהווה בריונות רשת.

הבעייתיות בתופעה זו שהיא בדרך כלל חד צדדית, כיוון שהמפרסם מציג את הדברים רק מהצד שלו (שעלול להיות מוטה ולא אובייקטיבי), ולא ניתן לאמת האם הדברים התרחשו כפי שתיאר (או למשל שמדובר בעלילה), ושלא ניתן הרבה משקל לטענותיו של הצד המותקף, ובכל זאת בני אדם נוטים לקבל את הדברים כאמת, ולצדד בצד שהעלה את הטענות.

הביוש באינטרנט מופץ בעיקר לעוקבים אחר המבייש ועוקביהם וכן הלאה, אולם אם הוא יוצא מהרשת החברתית אל כלי התקשורת הביוש מקבל מינוף משמעותי ומגיע לקהלים חדשים, אשר משתפים את הסיקור החדשותי.

ככל פעולה של פגיעה בכבודו של אדם ובשמו הטוב, גם פעולת ביוש באינטרנט עלולה להיחשב כלשון הרע.‏ תביעה בגין הוצאת לשון הרע הוגשה ביוני 2015 נגד מפעילי האתר "נלחמים בישראלי המכוער" ונגד מי שכתבה בו פוסט בצרוף תמונת התובע, ובו טענה כי הוא לא ניקה אחר גללי כלבו מהמדרכה. התובע טוען בתביעה כי הדבר אינו נכון וכי הפרסום גרם לו נזק ופגע בכבודו.‏ [1]במקרה אחר הרשיע בית המשפט לענייני משפחה אדם שפרסם בפייסבוק גידופים ומילות גנאי כנגד גרושתו ופסק כי ישלם פיצויים בסך 25,000 ש"ח.[2]

 

הסכנות לפרטיות נובעות לאו דווקא מכוחה כאמצעי תקשורת אלא דווקא מהיותה מאגר נתונים ענק, חובק עולם, הכולל אינפורמציה רבה על כל אחד מהמשתמשים. ככלי תקשורת, מאפשרת הרשת מידה רבה של אנונימיות, הנחשבת כברוכה במושגי הזכות לפרטיות. על הגורמים האוספים מידע מהרשת והסכנות הכרוכות בכך למשל

מצגת הכפשה באינרנט,לשון הרע,ביוש פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דלית קן דרור פלדמן וניבה אלקין קורן "אכיפה "אלטרנטיבית" של עבירות ביטוי באמצעות ענקיות הרשת" המשפט כ"ה, עמ' 27 (2020)

נועם סולברג לשון הרע ולשון טובה 

א' בנדור "חופש הביטוי מעל לוחות – המודעות" משפטים יז   171

נמרוד קוזלובסקי, המחשב וההליך המשפטי, הוצאה לאור- לשכת עורכי הדין בישראל, .

C.M. Downey "The High Price of a Cashless Society: Exchanging Privacy Rights for Digital Cash" 14 Journal of Computer & Information Law  303.

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law 2018)

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה