מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 12% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודת גמר טשרניחובסקי - ניתוח יצירות: ראי אדמה, הוי ארצי מולדתי, אידיליות: לביבות, כחום היום, שירים לאילאיל, "את אינך יודעת...", "לא רגעי שנת" (עבודה אקדמית מס. 8682)
290.00 ₪
49 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8682
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ניתוח שירתו של שאול טשרניחובסקי ?
תוכן עניינים
ניתוח "שירים לאילאיל" מאת שאול טשרניחובסקי
ניתוח היצירה "ראי אדמה" מאת המשורר שאול טשרניחובסקי
יצירת טשרניחובסקי לאור מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
ראי אדמה – שיר טקסים אולטימטיבי
ניתוח היצירה "לביבות" מאת המשורר שאול טשרניחובסקי
שילוב היסודות האידיליים והטראגיים
ניתוח היצירה "כחום היום" מאת המשורר שאול טשרניחובסקי
גיא פרל, שירה: גופו של הלא נאמר. הוצאת קשב לשירה (2023)
טשרניחובסקי נחשב לאחד מגדולי המשוררים העבריים של תקופת התחייה. הוא כתב שירה בשלל נושאים, כולל אהבה, טבע, מולדת ויהדות. שיריו מאופיינים בשפה עשירה ויפה, ובביטוי רגשות עמוקים.
השיר " לא רגעי שנת" הוא שיר המציג את תפיסתו הפנתיאיסטית1 של המשורר המזהה את הישות האלוהית יחד עם העולם והטבע, ורואה בטבע הסוער כמקור כוחו. כל אחד מבתי השיר מכיל פועל אחד אשר מייצג את פעולתו של הדובר הלירי בשיר "אראה", "אנודה" , "בושתי" ו"נכלמתי". ארבעת הפעלים הללו קובעים את סדר העלילה של השיר ואת שלבי התהליך הנפשי העובר על הדובר ומבטאים את הזיקה שבינו לבין הטבע.
מן השיר עולות המסקנות הבאות:
– על האדם ללמוד את סוד הגבורה מן הטבע הסוער.
– האדם חייב תמיד להיאבק ולא להרפות ולהתייאש, גם אם נצחונו אינו נראה לעין.
– הכישלון אינו אמור לייאש את האדם ולגרום לו להפסיק את פעולתו, אם הוא חושב שהיא נכונה. עליו להמשיך ולפעול, להיות אקטיבי, נחוש בדעתו ומתמיד, כמו
הגלים שבזכות התמדתם ינצחו בסופו של דבר את הצורים.
– גם כאשר הגורל כבר נגזר, יש לדעת לספוג את התבוסה בעמידה זקופה, ולדעת שגם ניצחון וגם תבוסה הם חלק מחיינו.
תפיסת החיים העולה בשיר מושפעת מרעיונותיו של הפילוסוף היווני פרידריך ניטשה (1844-1900) שקרא למימוש העוצמה החיובית שבאדם על ידי מאבק עם הסבל. האדם האמיתי מגשים את עצמיותו בדרך של מאבק עם הסבל ועם הקשיים בחייו, וכך הוא מאשר את החיים ומאיר את הצד החיובי שבהם.
השיר "ראי אדמה" הוא אחד מהשירים המוכרים ביותר של טשרניחובסקי. את הפופולריות שלו ניתן לייחס לטקסי האבל והקבורה של נופלים במערכות ישראל שאימצו את השיר והקנו לו מעמד כמעט דתי. הוא נכלל באסופות שונות, ובאנתולוגיות לאומיות, ואפילו בהגדות או בתפילות חילוניות, כטקסט בעל מעמד של קדושה.
לדעת בעז ערפלי זכה השיר למעמד זה דווקא בשל הפשטות והישירות שלו, ודווקא משום שהוא השכיל לשלב את האבל על כאבם של היחידים יחד עם הרוממות הלאומית המיוחסת למותם.
ערפלי שרטט את מהלך התקבלותו של השיר: לטענתו, השיר התקבל בתחילה בהתלהבות כשיר אבל לאומי. ככל שחלפו השנים וככל שהתחזק הממד האינדיוידואליסטי ונדחקה האידאולוגיה הלאומית הקולקטיבית, כך החלו מפסיקים לקרוא בשיר. אלא ששנים לאחר שנזנח השיר, הועלה השיר מחדש לקדמת הבמה. לדעת ערפלי בקריאה המחודשת בשיר "ראי אדמה" מצאו בו הקוראים הד לתחושות הקשות של בני דורם, על כאב האובדן, על תחושת ההחמצה הנוראית, והוא נמצא כאחד מן השירים הנאמנים ביותר להוויית השכול האותנטית.
"השיר ´הוי ארצי מולדתי´ מבטא אכזבה עמוקה. האם זאת הארץ שציפינו לה? האם זאת הקדושה שציפינו למצוא? המשורר שאול טשרניחובסקי מאוכזב בעיקר מן המראה של נוף הארץ, אותו דמיין לעצמו לגמרי אחרת ממה שמצא בשטח."
טשרניחובסקי מתאר מצד אחד את המשאבים והאפשרויות הטמונים בארץ ישראל כ"ארץ מולדת", ומנגד את החורבן והשיממון שלה בראשית ההתיישבות הציונית.
"לביבות" היא אידיליה מאת שאול טשרניחובסקי, אותה פרסם בשנת 1903 בהיותו סטודנט לרפואה בהיידלברג.
האידיליה, שהיא סוגה ספרותית המאופיינת בליריקה אפית בצורתה, אך עשויה גם לשלב תכנים טראגיים בשירתה, מספרת על תהליך ההכנה של הזקנה גיטל את המאכל לביבות, אשר בשיר זה מתייחס למה שמכונה בעברית בת-זמננו כיסונים, או בלשון העם: "קרעפלאך", או "ווריניקס", ממולאים בגבינה, או ל"חרעמזאלאך" (יידיש) בימי המשורר.
התיאורים האפיים, השלווים של חיי הכפר באוקראינה, והכנותיה של הזקנה החביבה את המאכל שחשקה בו נפשה, משתלבים כאילו מבלי משים בסיפור הטראגי על נכדתה האהובה, רייזלה, שנתפסה בידי השלטון הצאריסטי, ונכלאה על חלקה במהפכה. [1]
כחום היום היא אידיליה מאת שאול טשרניחובסקי, שהתפרסמה לראשונה בירחון השילוח, ספטמבר, 1905.
האידיליה, שהיא סוגה ספרותית המאופיינת בשירה לירית אפית בצורתה, אך עשויה גם לשלב תכנים טראגיים בתוכנה, מספרת במבנה של סיפור מסגרת, על חייו ומותו של "ולוולה שוטה", כפי שכינוהו אחיו, שהיה ילד זקונים להוריו, אוהב טבע, מטפל בחיות וחולם חלומות בהקיץ. ולוולה מצא את מותו לאחר שהתלווה בחשאי ל"משולח" מארץ ישראל, בתקווה להגיע לארץ הקודש, אך האחרון היתל בו ונטש אותו כבר בתחילת הדרך. ולוולה ניסה להמשיך בדרכו לבדו, בשלג ובקור, עד שמצא אותו איכר שהחזירו לביתו קודח, ולאחר זמן קצר נפטר.
התיאורים האפיים, השלווים של השמש ביום קיץ חם מאוד בשדמות אוקראינה, הישיבה הבטלה של שלושה אנשים בצלו של בית הכלא של המקום, משתלבים כאילו מבלי משים בסיפורו הטראגי של האב האומלל, שהולך לפזר פרחים על קברו של הילד התם, בעל הנשמה היתרה.
"שירים לאילאיל" הוא מחזור שירים שכתב שאול טשרניחובסקי בשנים 1925-1929. המחזור מוקדש לאהובתו, רוזה רזנשטיין, אותה כינה בשם העט "אילאיל".
השירים במחזור מתארים את אהבת הדובר לאילאיל, אהבה אסורה ומורכבת. הדובר הוא איש נשוי, ואילאיל היא אישה נשואה גם היא. האהבה ביניהם היא אהבה סוערת, מלאה בתשוקה ובגעגועים, אך גם מלאה בתחושה של אשמה ושל סודיות.
השירים במחזור מאופיינים בשפה עשירה ויפה, ובביטוי רגשות עמוקים. הם מהווים דוגמה מובהקת לשירה העברית המודרנית.
הנושא המרכזי בשירים הוא אהבה. האהבה בין הדובר לאילאיל היא אהבה חזקה ועמוקה, אך גם אהבה מורכבת ומלאת קונפליקטים.
נושא מרכזי נוסף בשירים הוא הגעגועים. הדובר מתגעגע לאילאיל בכל רגע ורגע, והוא משתמש בשפה עשירה ויפה כדי לתאר את געגועיו. [1]
נושא מרכזי שלישי בשירים הוא התחושה של סודיות. האהבה בין הדובר לאילאיל היא אהבה אסורה, והם נאלצים לשמור אותה בסוד. התחושה של סודיות יוצרת מתח ומסתוריות בשירים[2].
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
לפידוס ר', הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית. הוצאת כרמל, ירושלים (2023)
[2] נורית גוברין. אפשר - שאול טשרניחובסקי ותל אביב, בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב
עידו בסוק (עורך), מאזנים צ"ב/5, גיליון המוקדש לשאול טשרניחובסקי.
בעז ערפלי, צעיר לעד - עיונים בשירת שאול טשרניחובסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד
