‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא.

ספריה

ספרי פרוזה למבוגרים

שירה

לילדים ולנוער

"עד שיעבור כל המשמר כולו" 

תקציר הסיפור

מבנה הסיפור. 

הרעיון המרכזי בסיפור

עמדת המספר. 

אפיון הדמויות. 

דרכי עיצוב. 

נקודת מבט נוספת. 

המספר. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה אקדמית בנושא לאה איני, סופרת ומשוררת ישראלית. פרסמה שורה ארוכה של ספרי שירה ופרוזה. חלק מסיפוריה הקצרים זכו לתרגומים רבים וכן הופק אלבום שירים פרי עטה. 

עד שיעבור כל המשמר כולו..." / לאה איני

לוי הנגר נשוי מזה שלוש שנים לסופי הנמצאת בשלבי הריון מתקדמים. לוי מתרגש מאוד לקראת משחק קלפים האמור להתקיים לראשונה בביתו. הוא זכה להיות יד רביעית בחבורה שנחשבה למכובדת ולוותיקה ביותר בין חבורות שחקני הקלפים בשכונת מגוריו. עוד בחבורה היו: ד"ר משיח רופא-השיניים, ברוך הרפד ושמשון הקצב. לוי זכה להתקבל לחבורה לאחר שדאריו, שהיה סבל בחנות החשמל, נפטר כתוצאה מהתקף-לב קטלני. התרגשותו המוגזמת לכאורה של לוי מעלה תהיות באשר לסיבתה. שאלת פשר ההתרגשות המשונה מלווה את הסיפור כמעט עד סופו. לוי ידע שהמשחק צפוי להסתיים בשעת חצות, אך חשש משעת המשבר שצפויה היתה להתרחש שעה אחת קודם לכן.

לוי חש חרדה הולכת ומתגברת לקראת שעת המפגש עם חבריו למשחק הקלפים. החבורה התכנסה והשעות הראשונות חלפו בנעימים. סמוך לשעה עשר, הופיעה סופי שנשאה בידיה מגש ובו כיבוד לאורחים. היא זכתה למחמאות מהחברים ולמבטים של סיפוק מבעלה לוי. כשחזרה מאוחר יותר עם מגש כוסות הקפה, ניכר עליה שהיתה מתוחה, עצבנית וחיוורת. לוי הציע שתפרוש לחדרה על-מנת לנוח. סופי תחבה את ידיה בכיסים, פלטה "לילה טוב" וכמעט שנמלטה מהסלון. נוכח הסתלקותה המשונה, תהו החברים שמא הגיעה שעתה ללדת. ד"ר משיח המהם בחיוך לשלילה.

משחק הקלפים נמשך כשלפתע נשמעה מחיאת-כף ובעקבותיה סידרה חזקה וקשה של מחיאות-כפיים קצובות החוזרות על עצמן בכפייתיות. היושבים לשולחן הקלפים תמהו על פשר הקולות. ברוך הרפד היה הראשון ששבר את השתיקה הנבוכה והסביר שמדובר בשכנה המשוגעת. הוא הסביר ששמע מאשתו על השכנה שפורצת בחצי שעה של מחיאות-כפיים, שלוש פעמים ביום, והוסיף שאינו מבין כיצד לוי ואשתו מסוגלים לגור במקום.

לוי התקשה להגיב, אך הצליח לענות בגמגום שמתרגלים ובאומץ הוסיף, שהשכנה סיפרה לו שמקור בעייתה במלחמת העולם השנייה: "המנזר שהיא התחבאה שם בזמן המלחמה היה קרוב למפקדה של האס.אס., ובכל פעם שהמשמר התורן היה עובר מסביב למקום – לימדו הנזירות את הילדים שפחדו – למחוא כפיים, עד שעבר כל המשמר כולו...". משחק הקלפים נמשך ומחיאות הכפיים שככו עד שנעלמו. בשעת חצות התפזרו החברים ולוי נפנה כדי לטפל באשתו.

בשלב זה מתברר שסופי היא "השכנה המשוגעת". לוי הניח קוביות קרח עטופות במגבת בידיה הלוהטות וסיפר לה שהחברים האמינו לסיפור על השכנה. סופי בכתה והביעה תסכול עז מכך שאינה יכולה להשתחרר מהתנהגותה הכפייתית שגורמת בושה גדולה. היא נאנקה בבכי ותהתה בדאגה מה יהיה כשייוולד התינוק, כיצד יוכל להירדם. לוי הגיב בתוקפנות מבלי שהתכוון – הוא סתר על לחיה ודרש ממנה שתשתוק.

לאחר שנרדמה סופי, שכב לוי לצידה, עצם את עיניו וחלם על התינוק שטרם נולד. בדמיונו ראה לוי את התינוק שמנמן ורך שיער, צוחק בשעה שאמו מוחאת כפיים למוות ומחקה את מעשיה במחיאות-כפיים מסורבלות. "מוחא ומוחא, עד שחולף ועובר לו כל המשמר כולו".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לאה איני "כתובה בעברית. נושמת עברית" נאום קבלת 'פרס ניומן', דחק כתב עת לספרות טובה, כרך ה

אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, ,תשנ"ה, הפרק "לאה איני לחיות עם בעל מת", עמ' 258-251

 "Leah Aini". The Institute for the Translation of Hebrew Literature