‏190.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי יחס האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי?

תוכן עניינים

• 1 יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש הנאצי.
• 2 דוגמה ליחס האוכלוסייה ליהודים במדינה שנכבשה ע"י הגרמנים: פולין
• 3 עמדת ממשלות מדינות העולם החופשי ליהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי
  • 3.1 סיבות למדיניות ההתעלמות הבריטית והאמריקאית:
  • 3.2 דוגמאות ממדינות אחרות:
  • 3.3 עמדת "הצלב האדום" והכנסייה הקתולית בשאלת העזרה ליהודים בתקופת ביצוע "הפתרון הסופי".
  • 3.4 חסידי אומות עולם

 3.5 דוגמאות לחסידי אומות העולם:

סיכום

ביבל'

יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש הנאצי היה תלוי במספר גורמים:

• ככל שהנאצים היו מעורבים יותר בשלטון, כך היו גילויים רבים יותר של שיתוף פעולה של האוכלוסייה המקומית עם פשעי הנאצים. דוגמה: המדינות הבלטיות.
• ככל שבמדינה הייתה מסורת אנטישמית כך יחס האוכלוסייה היה קשה כלפי היהודים. דוגמה: פולין.
• במדינות בהן הייתה מסורת דמוקרטיות הנכונות של האוכלוסייה לסייע ליהודים הייתה גדולה יותר. דוגמאות: הולנד, דנמרק, צרפת.
• מדינות בהן הייתה פעילות מחתרתית נגד הגרמנים, ניצלו יותר יהודים: דנמרק.

דוגמה ליחס האוכלוסייה ליהודים במדינה שנכבשה ע"י הגרמנים: פולין

בפולין חיה קהילה גדולה של יהודים, כשלושה מיליון יהודים, במשך מאות בשנים לצד שכניהם הפולנים. יחסיהם היו רוויים באנטישמיות נוצרית וקנאה על רקע כלכלי. בשנות ה- 20 של המאה ה- 20 ובמיוחד בשנות ה- 30 גברה האנטישמיות תחת השפעת התעמולה הנאצית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין החלו הנאצים לעודד אנטישמיות ואף פגיעה ביהודים.

כאשר החלו הגירושים למחנות חיפשו היהודים מקום מסתור עבור משפחתם או לפחות עבור הילדים. פולנים רבים היו מוכנים לסייע תמורת כסף, והיו אף שהסכימו להסתכן בהסתרת היהודים ללא כל תמורה כספית. משפחות יהודיות מצאו מקלט אצל איכרים פולנים דלי אמצעים ששכנו אותם במרתפים ובעליות גג. לצד אלו היו מלשינים רבים, שהסגירו לא רק את המסתתרים היהודים, אלא גם את מסתיריהם הפולנים. פולנים רבים עבדו במחנות ההשמדה, ואחרים סייעו לגרמנים ע"י הסגרה של יהודים.

הורים רבים השאירו תינוקות רבים אצל מכרים בתקווה לשוב ולאוספם בתום המלחמה. אחרים השאירו את ילדיהם בפינות רחוב בתקווה שפולנים רחמנים יאספו אותם ויטפלו בהם, כפי שאכן קרה לא מעט. רוב ההורים לא חזרו אחרי המלחמה.

ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום, שהוסתר בעצמו בבונקר בוורשה, קרא לפולנים שהסתירו יהודים: "האידיאליסטים". בספרו מתעד רינגלבלום כיצד עוזרות בית פולניות ניצלו את מצוקת מעבידיהן לשעבר, השתלטו על רכושם ואף הלשינו עליהם. אך, לצד אלה, הוא מציין גם אחרות, שהסתירו את מעבידיהן היהודים, דאגו לכל מחסורם, ועוד התנצלו על כי אינן יכולות לעשות יותר.

בסוף 1942 נוסד בורשה ביוזמתם של פולנים, ידידי היהודים, "ועד לעזרת היהודים הנרדפים" הז'גוטה. עד מהרה הפך הוועד לארגון רשמי בחסות ממשלת פולין הגולה בלונדון, וטיפל באלפי יהודים שמצאו מסתור במקומות שונים. אולם, עקב תנאי הכיבוש הקשים, משטר הטרור והאנטישמיות שהייתה מושרשת בחברה הפולנית, רק אחוז קטן מיהודי פולין אכן ניצל. רוב כמעט מוחלט של יהודי פולין חוסלו ע"י הנאצים על אדמת פולין בסיוע של חלק מהאוכלוסייה הפולנית.

הבודדים שהצליחו לברוח מהגטאות וניסו להציל את חייהם ע"י בריחה מפולין או הסתתרות נתקלו בבעיות הבאות:

• הכיבוש היה מלא והצבא הגרמני שלט ונכח בכל רחבי המדינה. פולנים רבים פחדו לסייע ליהודים משום שפחדו מענישה חמורה של הצבא הגרמני.
• בפולין הייתה מסורת אנטישמית עוד לפני הכיבוש הנאצי ולכן רבים מהתושבים שיתפו פעולה עם הנאצים לפעמים גם כדי לקבל תמורה כספית. רבים ממשתפי הפעולה הלשינו לגרמנים על שכניהם במקרה ואלו סייעו ליהודים.
• חלק מהמחתרות האנטי נאציות היו אנטישמיות ולכן לא הסכימו לסייע ליהודים לעיתים אף להפך.
  (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)