‏190.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

תחרות שחייה  תמוז בנימין

תחרות שחייה – סיפור בעל אופי אידיאולוגי רעיוני

מבנה הסיפור ועלילתו

המפגש הראשון:

המפגש השני:

לסיכום פרק ב':

מי מנצח ומי מפסיד בסוף הסיפור?

דרכי העיצוב של הסיפור

1.נקודת התצפית של המספר

2.סמלים ומשמעותם

3. מוטיבים מרכזיים

ביבליוגרפיה

הסיפור כתוב בגוף ראשון, כמעין סיפור זיכרונות. הדבר יוצר הרגשה של וידוי, של סיפור אישי-אוטוביוגרפי. אבל בבדיקת עובדות מסוימות מן הסיפור, המוצגות, כביכול, כעובדות אובייקטיביות, מתברר שאין התאמה , למשל, בין התיאורים "ההיסטוריים", לכאורה, של הקרב  המתואר בפרק השלישי  לבין העובדות ההיסטוריות באמת. לדוגמה: על פי המתואר בספר תולדות ההגנה לא התקיים כלל קרב שני לכיבוש תל א-ריש, קרב שמתואר בהרחבה בפרק ג'. מכאן שתיאור הקרב בסיפור בדוי כולו.  תל א-ריש היא כיום שכונת תל גיבורים בחולון. הקרב על תל א-ריש התחולל במסגרת מבצע "חמץ", שבו נכבשו העיר יפו וסביבותיה.  דוגמה נוספת לאי דיוק בעובדות ההיסטוריות היא תיאור יחסי הקרבה בין היהודים לערבים בפרק השני. מבחינת התקופה אמור פרק זה להתייחס לשנות השלושים  או תחילת שנות הארבעים , ובתקופה זו לא רק שלא היו יחסי אחווה וקרבה בין היהודים לערבים בארץ, אלא להפך – היו מאורעות וגבר הסכסוך. ספק אם יהודי היה מעז באותה העת לנסוע לגמרי לבדו לנפוש בכפר ערבי. הפרק מעיד אפוא על כמיהות לבו של הכותב, ולא על מצב היסטורי עובדתי. מן הדברים שנאמרו לעיל ניתן להסיק שהסיפור הזה הוא בעיקרו סיפור בעל אופי אידיאולוגי, והוא בא לגולל פרשה בעלת משמעות רעיונית. במוקד הסיפור – יחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל. הדבר המדגיש את היותו של הסיפור סיפור בעל כוונה אידיאולוגית הוא הייחוד הסמלי של שלושת המפגשים של האני המספר עם העולם הערבי בארץ ישראל, וכן המשמעות הסמלית הבולטת של פריטים שונים המופיעים במהלך העלילה[1]

הסיפור המתחלק לשלושה חלקים – שלושה פרקים, שבמרכזו של כל אחד מהם עומד מפגש אחד בין המספר לבין ערבים, בתקופות שונות של חייו. המפגש הראשון - מתקיים בילדותו . המספר נוסע עם אמו להתארח אצל מכרה – ישישה ערביה שגרה ליד פרדס ליד יפו. שם הוא פוגש את הילדה נאהידה ואת דודה, עבדול כרים. המפגש השני - מתקיים לאחר שנים רבות, כשהמספר כבר אדם בוגר, הוא כבר אדם עובד, והוא נוסע לנפוש בדירת נופש בבית ערבי בעין כרם שליד ירושלים. המפגש השלישי - מתקיים שנים אחדות לאחר מכן  כעשרים שנה לאחר המפגש הראשון , כשהמספר הוא חייל בקרב שנערך על תל ליד יפו – באותו מקום שבו הייתה פעם דירת הקיץ של המשפחה הערבית שבה ביקר המספר בילדותו. במפגש זה עבדול כרים הוא שבוי, שאחר כך נורה ונהרג.

(בעבודה האקדמית כ-10 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שוורץ יגאל, מכאן ומכאן: מסות ומאמרים על ספרות ישראלית, חיפה: פרדס הוצאה לאור, (2020)