‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח של חצוצרה בואדי של סמי מיכאל?

תוכן עניינים

מבוא

הרקע לעלילה

ניתוח בקורתי

התרחשויות מרכזיות בעלילה:

רקע והכרות עם הדמויות.

סיכום

ביבליוגרפיה

הרומן חצוצרה בואדי הוא רומן ריאליסטי מאת סמי מיכאל, אשר ראה אור בשנת 1987 בהוצאת עם עובד. הספר עוסק בחיי הערבים אזרחי מדינת ישראל, ויחסיהם עם היהודים, כשהוא מסופר מנקודת מבטה של צעירה ערבייה נוצרייה הגרה בוואדי ניסנאס שבחיפה. חצוצרה בואדי נחשב רומן ריאליסטי משום שיש בו תיאור פרטני של מקום, זמן ואירועים.

מקום: ואדי ניסנס בחיפה.

זמן: הרומן מתחיל לפני פרוץ מלחמת לבנון.

בחצוצרה בואדי ישנו יחס של חפיפה מלאה בין האירועים המתוארים ברומן כפי שהתרחשו במציאות הישראלית של שנת 1982 ניתן לדמיין דמויות ואירועים אלו באופן אמיתי מאוד.[1]

סיפורו של סמי מיכאל, "חצוצרה בוואדי"[2] הינו לכאורה סיפור הכתוב בתבנית מוכרת וידועה אולם הלכה למעשה מדובר בסיפור המנתץ את הגבולות הקיימים של הספרות העברית. במקום להציב את בן הארץ, המתפעם מתרבות אבותיו ומן הארץ הקסומה כדמות מרכזית בסיפור, הפעם גיבור העלילה של מיכאל הינו דמות המזרחי. בספרו של מיכאל באה לידי ביטוי סוג של כנעניות הפוכה כאשר תודעתם של הגיבורים טבועה בתודעת המזרח. על פניו נדמה כי אלכס, העולה מרוסיה, הוא הגיבור בסיפור. אולם הלכה למעשה ועם התמשך הקריאה לומדים אנו כי הודא, היא הערבייה הישראלית המופיעה בסיפור, היא זו אשר מהווה את מרכז העלילה. הודא חיה בין שני עולמות ונקרעת ביניהם. מחד; היא חיה בעולם התרבות הישראלית המודרנית ומאידך, מסורתה מסורת ערבית היא. אם לא די בכך, היא גם זו המלמדת את אלכס, היהודי הזר, את העברית. בעצם שינוי תפקידים זה מגדיר מיכאל את התפקידים הלאומיים והעדתיים מחדש. על ידי תיאוריו של אלכס, החש כזר בארץ ישראל ועל ידי לימוד העברית של ידי הודא, ממחיש מיכאל את חוסר הרלוונטיות של ההגדרה הישראלית הלאומית הציונית אשר בה האמינו דורות רבים. הפרדוקסים הרבים בספר מעלים את שאלת היהדות בספק, כמו גם את הגדרת ה"אחר" כפי שהיהדות ניסתה לשמרה באופן הדוק כל כך. מחד, היחס החם שמקבל אלכס מהודא, היא לכאורה הדמות של ה"אחר" מוחצן דווקא על רקע ההתנכלויות להן הוא זוכה מצד היהודים, נחשבים בעיני עצמם לפטריוטים על פי הדגם הרצוי של הציונות.

השנאה לאחר ויחסי האיבה בין היהודים לערבים באים לידי ביטוי בדיאלוגים רבים בין הדמויות בסיפור ובייצוגיות השנאה על ידי העברתה לדמויות כמו סבתו של אלכס, אותה הוא מתאר כאישה חדורת שנאה. הודא, היא הדמות המייצגת את האישה ה"אחרת", טומנת בחובה אינספור ניואנסים המבטאים את הקונפליקט היהודי ערבי בישראל. קונפליקט זה, ככל שהוא רחב ועמוק, מורכב ומסועף, הופך את דמות ה"אחרת" בסיפורו של מיכאל לדמות בעלת רבדים רבים. על פי סימן טוב[3] הקונפליקט הינו כה מורכב עד כי דמות אחת אינה יכולה לשאת אותו וכי קונפליקט זה בא לידי ביטוי גם בדמות המגולמת על ידי אחותה של הודא, היא מרי, המהווה מעין מראה הפוכה של דמותה של הודא, בהיותה שבטית ומסורתית, כזו שאינה יכולה להינתק מן העבר שלה.

הודא, היא הדמות האחרת, מייצגת למעשה את הפרובלמטיקה בה מצוי הערבי הישראלי המשכיל. מחד, הוא מטמיע אל תוכו את התרבות[4] העברית המקובלת ומאידך, לעולם לא יוכל להיות חלק אמיתי ממנה. מרי לעומת זאת, מייצגת את הערבי אשר כבול בשרשיו למסורת ואינו יכול, ואולי גם אינו רוצה, לוותר על שורשים עבותים אלו. סמי מיכאל מציג שאלות רבות בספרו, שאלות קיומיות עימן מתמודדות הדמויות בסיפור. שאלות אלו אינן נפתרות בתום העלילה אלא נותרות פתוחות לקורא להרהר בהן. בין השאלות הללו ניתן למנות את ההרהור לגבי עתיד פרי בטנה של מרי, היא אחותה של הודא, הנולד בסמוך למות דודו, נושא ההפלה המלאכותית אשר ביצעה הודא עצמה בעקבות מותו של אהובה, אלכס, לו הרתה. דמות ה"אחרת" בספרו של מיכאל הינה שיקוף עשיר ורחב ידיים לקונפליקט היהודי ערבי. שיקוף הטומן בחובו הזדמנות להיכרות עם קונפליקטים רבים עמם מתמודד הערבי ישראלי. ה"אחרת" מייצגת כאן דמות לא סטטית כלל, אלא דמות העוברת חוויות שונות, מתחבטת בשאלות זהות ולאום עמוקות, בעודה מעורה בחברה היהודית ובתרבות הישראלית מחד ומאידך; מחוברת בשורשים עבותים למסורתה ולעברה. אין ספק כי הודא תורמת רבות להתבוננות ולבחינה של דמות ה"אחר" כפי שזו באה לידי ביטוי בסיפורו של סמי מיכאל.[5]

באמצעות הדמויות והתרחישים אותם הן עוברות, ממקם מיכאל את דמות היהודי מחדש, כמו גם את דמות האחר, תוך שהוא משנה את מיצוב היהודי מבחינה חברתית, כמו גם את מיצובו של האחר ואת מעמדו בחברה. אלכס למעשה מת במלחמה מבלי שזכה לחיות בארץ הקודש, הודא עוברת הפלה ולא תביא את הפרי המיוחל, פרי של מערכת יחסים הדדית.

(בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ג' איזיקוביץ, האם הספרות העברית באמת מעניינת את הקוראים בחו"ל?

זיסי סתוי ופרופ' יגאל שוורץ (עורכים). לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים. זב"מ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 

מיכאל, סמי. חצוצרה בואדי. תל-אביב: הוצאת עם עובד, ספריה לעם

 Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)