‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דת וגורמים חברתיים ?

תוכן עניינים

 1 הקדמה

2 הגדרות של הדת

2.1 קדושה לעומת חולין

2.2 דת כשאלה אקזסטנציאליסטית

 2.3 דת כעל טבעי

 3 טיפולוגיית הכנסיה-כת

3.1 כנסיה

 3.2 עדות

 3.3 כתות

 3.4 תנועות דתיות חדשות

4 תיאוריות של דת

4.1 פונקציונאליזם מבני

4.2 קונפליקט חברתי

4.3 בנייה חברתית

4.4 פלורליזם דתי

4.5 פסיכולוגי-חברתי

5 דתות עולמיות והיסטוריה דתית

6 דת וגורמים חברתיים אחרים

6.1 דת ומגדר

7 דת וגזע

7.1 דת ומעמד

7.2 דת וחינוך

7.3 דת ובריאות

8 עתידה של הדת

8.1 חילון

8.2 נושאים עכשוויים במחקר החילון

8.3 פונדמנטליזם דתי

הקהילה החרדית

ביבל'

חשוב להדגיש כי הסוציולוגים החוקרים את הדת אינם מעריכים באופן חיובי או שלילי את הדת, אלא מנסים להבין אותה. אולם, מחקר של הדת מנקודת המבט הסוציולוגית עשויה להיות בעייתית כלפי האמונות הדתיות מכיוון שהיא מציבה הסברים אלטרנטיבים למרכיבים רבים מהחוייה הדתית.

נקודת ההתחלה לכל מחקר של הדת צריכה להיות הגדרה של המושד. דבר זה חשוב במיוחד במחקר הדת, מכיוון שההגדרה תלויה בקבוצות אותן אנו מקבלים כחלק מהניתוח. שלושה הגדרות כלליות הוצעו, ונדון בהם להלן. לכל אחת מההגדרות יש יתרונות וחסרונות, אך באופן כללי ניתן לראות כי ההגדרה של הדת בה משתמשים תלויה בשאלות עליהם אנו מנסים לענות.

יתכן כי ההגדרה המוכרת ביותר של הדת היא זו של אמיל דורקהיים. דורקהיים טען כי ההגדרה של הדת מבוססת על ההבדלה בין דברים קדושים נבדלים מהיומיומי לבין דברים שהם חולים יומיומיים. האלמנטים הקדושים בחיים החברתיים הם אלה שמרכיבים את הדת.

לדוגמא, ספר התורה ביהדות הוא קדוש ומתייחסים אליו בכבוד והיראה. ההתייחסות אל ספר התורה שונה מאד מהיחס אל דברים כמו מכוניות או צעצועים, שרוב האנשים אינם רואים כקדושים. אולם, יש לזכור כי יש שמתייחסים גם אל מכוניות או אפילו צעצועים כדברים קדושים, כמעט כמו שמתייחסים אל ספר התורה. כאן אנו נפגשים בבעייתיות אחת של ההגדרה – על פיה ניתן לכלול גם דברים שבדרך כלל לא נחשבים כדברים דתיים. לפיכך, ההגדרה רחבה מאד ועשויה לכלול היבטים רבים של החיים החברתיים. לדוגמא, אם כי רוב האנשים בארצות הברית לא רואים את הלאומיות שלהם כדת, הם אכן מתייחסים לדגל, לעיר הבירה, ולמונומנטים לאומיים אחרים כקדושים במידה מסויימת. תחת הגדרה זו, לאומיות תחשב לדת.

הגדרה מקובלת אחרת לדת בין מדעני החברה בעיקר פסיכולוגים חברתיים רואה את הדת כנסיון לענות על שאלות אקזסטנציאליסטיות לדוגמא, "האם יש חיים לאחר המוות?". הגדרה זו רואה את הדת באור פונקציונאלי מכיוון שהיא ממלאת תפקיד מסוים בחברה. כמו בטיפולוגיית הקדושה/חולין, ישנה ביקורת כלפי הגדרה זו כרחבה מדי. לדוגמא, על פי הגדרה זו, אדם שמשתתף בטקסים דתיים מדי שבוע אך אינו מנסה לענות על שאלות אקזסטנציאליסטיות לא יחשב לדתי. בקיצוניות השניה, אתאיסט שמאמין כי הקיום נגמר עם המוות הפיזי יחשב כדתי מכיוון שהוא ניסה לענות על שאלה אקזסטנציאליסטית חשובה.

הגדרה מדעית שלישית רואה את הדת כאמונות הקולקטיוויות והריטואלים של קבוצה ביחס לעלטבעי טיילור 1976. גישה זו לדת מחלקת, לעתים באופן לא ברור לחלוטין, בין אמונות וריטואלים המתייחסים לתופעות אמפיריות ומוגדרות לבין אלה שמתייחסים לתופעות לא מוגדרות כמו רוחות, אלים או מלאכים. גם להגדרה זו יש את הבעיות שלה, מכיון שניתן לטעון כי היא תכלול גם אתאיסטים בעלי עמדה מסוימת נגד הקיום של אל או אלים. אך מכיוון שהאמונות והריטואלים אמורים להיות של קבוצה, אפשר לומר כי הגדרה זו מוציאה אתאיסטים מן הכלל. למרות הבעיות עם ההגדרה הזו, היא הקרובה ביותר להבנה המסורתית והפופלרית למהי דת.

לאחר שהגדרנו דת, נעבור כעת לאחת לאחת מהמיונים השכיחים ביותר בסוציולוגיה להבדלה בין סוגים שונים של דת. מקורותיה של סכמה זו בכתביו של מקס ובר, אך היא התפתחה רבות מאז. הרעיון הבסיסי הוא שיש שאפשר להציב את הדתות השונות לאורך רצף אחד, מהמגמה המחאתית של "כתות" ועד לשיווי משקל הנשמר על ידי "כנסיות". לאורך רצף זה יש עוד כמה אפשרויות, שנדון בהן בהמשך. הקורא עשוי לשים לב לכך שהגדרות רבות המשמשות סוציולוגיים משמשים בדיבור היומיומי באופן בלתי מוגדר. בסוציולוגיה, יש להגדרות אלה משמעות ספציפית מאד, ולא ניתן להחליף ביניהן.

לפני שנתאר את סוגי הדתות השונות, חשוב להבין כי מיון זה הוא דוגמא טובה למה שמכונה "סוגים אידיאליים". אלה הם דוגמאות "טהורות" לקטגוריות. מכיוון שיש גיוון משמעותי בתוך כל דת ובין הדתות השונות, לא כל דת תתאים בדיוק ל"סוג האידאלי" שלה. אף על פי כן, סכמת המיון הזו מועילה מכיון שהיא גם מתארת בקווים כלליים את תהליך ההתפתחות של הדתות.

הסוג הראשון של הדת היא "כנסיה". "כנסיה" מתארת דתות שכוללות בתוכן את כל הביטוי הדתי בחברה. דתות מסוג זה הן טוטליות, ואינן מקבלות תחרות דתית. הם גם שואפות לספק ראיית עולם טוטלית למאמיניהם, ולרוב קשורות גם למבנים הכלכליים והפוליטיים של החברה.

ג'ונסטון מספק את ששת המאפיינים של כנסיה:

1. טוענות לאוניברסאליות, כוללות את כל חברי החברה בשורותיהן, ויש להן נטייה חזקה להשוות בין 'אזרחות' ל'חברות'.
2. שואפות למונופוליזם דתי ומנסות להעלים כל תחרות דתית
3. מקורבות מאד למדינה ולכוחות החילוניים – פעמים רבות יש חפיפה באחראויות ביניהן וחיזוק הדדי.
4. מאורגנות כמוסד ביורוקטי היררכי עם חלוקת עבודה מורכבת
5. מעסיקות כמורה מקצועית בעלת חינוך מיוחד והסכמה פורמלית
6. מקבלות חברים חדשים על ידי ריבוי טבעי וחיברות של ילדים לשורותיהן.
7. מאפשרות גיוון פנימי על ידי יצירת קבוצות שונות בתוך הכנסיה לדוגמא, מסדרי נזירים במקום יצירת דתות חדשות

הדוגמא הקלאסית ל"כנסיה" היא הכנסיה הקומאית הקתולית, במיוחד בעבר. כיום, הכנסיה הרומאית הקתולית נכנסה לקטגוריית ה"עדה" denomination בשל פלורליזם דתי ותחרות בין הדתות. דבר זה נכון במיוחד כלפי קתוליות בארצות הברית. בארצות דרום אמריקאיות רבות, לא היה מעבר מ"כנסיה" ל"עדה", מכיוון שרוב האזרחים שם הם קתולים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רמון אורית גבל אינס ווסרמן ורדה, נצרות ויהדות: ישו היה יהודי, הוצאת רסלינג  (2023)?

יוסי אליטוב ויאיר שרקי, צמאה לך: פנינים מתורתו של הבעש"ט, הוצאת מעיינותיך, תשע"ט (2019)

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת , (2019)

פרופ' אביעד קליינברג, איך לא להאמין בלי להתנצל, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב (2019)

ששון ש', החילוניות החדשה, הוצאת רסלינג, (2019)

David Biale et al., Hasidism: A New History, Princeton University Press, 2018

* גופן דיויד 14

לא חסין