‏190.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח השיר בעיר ההריגה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

על המשורר ביאליק

בעיר ההריגה  חיים נחמן ביאליק - רקע היסטורי

נושא הפואמה

הדובר בפואמה

הנמען בפואמה

מוטיב: היחס לאלוהים

מוטיב: המשורר ועמו

מוטיב הטבע בפואמה

סמליות בטבע

לשון הפואמה

אמצעים אומנותיים

מוטיבים

אירוניה

מטאפורות

פירוש השיר

פרעות קישינב

פרסום הפואמה

הפואמה

פרשנות

תרגום

סיכום

ביבליוגרפיה

הפואמה מתארת את אירועי הפוגרום בקישינוב. התיאור נפתח בהרס החיצוני ולאחר מכן עובר לתיאור מעשי אכזריות, רצח, אונס ועינויים שאירעו בעליות הגג ובמרתפים. בסיום הפואמה מתאר הדובר את התנהגות היהודים לאחר קומם מהאבל. הטחת האשמה כלפי הפורעים ואכזריותם, הפכה לביטויי כעס כלפי אלוהים שתואר כישות חסרת כוח, עניה, אדישה כלפי המאמינים בה, שמאפשרת לעולם לנהוג כאילו לא קרה דבר.

הפואמה מציגה פרטים רבים על מעשי ההרס וההרג בלשון מדויקת ומפורטת ובטון מוכיח ומלא זעם.

הפואמה כוללת אחד-עשר בתים, כאשר כל אחד מהם מתאר תמונה שונה או דן בבעיה מסוימת.

הפואמה היא נבואת זעם המורכבת משנים עשר בתים העוסקים במסע בן 24 שעות. כל אחד מהבתים מתמקד בתחנה שונה בפרעות קישינב.

הבית הראשון מתחיל מציווי של הדובר אל הנמען, ”קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה”, המהווה הֶרְמֵז לציווי המקראי של אלוהים אל אברהם "”לֶךְ-לְךָ מֵֽאַרְצְךָ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ” (בראשית י"ב א) המרמז על הפתרון - עלייה לארץ ישראל, ולאחריו תיאור פלסטי המתייחס למצב העיר לאחר הפרעות בה נותרו ”הַדָּם הַקָּרוּשׁ וְ..הַמֹּחַ הַנִּקְשֶׁה שֶׁל-הַחֲלָלִים”, הבית מתאר את ההרס הרב ברחבי עיר ההריגה, בה הקירות מדומים לפצעים פתוחים. אל מול התיאורים הצבעוניים, הבית מסתיים בחזרה מפליאה לשגרה של הטבע והאדם: ”הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט”.

הבית השני מזמין את הנמען להתוודע לעליות הגג בהן התבצעו מעשי רצח אכזריים, בהם של אם ותינוקה, ובחושך מופיעות עיניים השואלות למה? ונועצות בו את מבטיהן. אך גם בסופו ”וְהַשֶּׁמֶשׁ כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם תְּשַׁחֵת זָהֳרָהּ אָרְצָה”.

הבית השלישי לוקח את הנמען אל מרתפי הבתים שם נאנסו הנשים, בזמן שהגברים הסתתרו והתפללו שלא יאונה להם רע. תיאור מעשיהם מהווה ביקורת על מעשי האי-גבורה של הגברים, דבר המתעצם לאור שיוכם ל”בְנֵי בְנֵיהֶם שֶׁל-הַמַּכַּבִּים”, כך בניגוד למכבים הידועים בגבורה והתאגדות ללחימה משותפת על קידוש השם, צאצאיהם רחוקים מהם מאוד. גם בסוף בית זה ”הַכֹּל יָשׁוּב לְמִנְהָגוֹ, וְהַכֹּל יַחֲזֹר לְשׁוּרָה”. [2]

הבית הרביעי מתאר את המקומות אליהם ברחו היהודים, אך לא הצליחו להנצל. ”בָּתֵּי מָחֳרָאוֹת, מִכְלְאוֹת חֲזִירִים וּשְׁאָר מְקוֹמוֹת צוֹאִים”, הבורחים נטבחו במקומות משפילים ובאופן מזוויע ”וַיָמוּתוּ מוֹת כְּלָבִים שָׁם בַּאֲשֶׁר נִמְצָאוּ”, כך מי שאינו עומד להילחם סופו למות כמו כלב.

הבית החמישי בו הנמען הולך אל גן ירק ושם מוצא זוועות ואיברים מרוסקים, משם הוא עובר לאורווה בה הוצאו היהודים להורג ושם גם מתרכז כל הצער והפחד של העולם. השכינה היא ”עֲיֵפַת צַעַר וִיגֵעַת כֹּחַ” ומתוארת כחלשה ובוכייה, ומהווה דימוי למצבה של היהדות והיהודים.

הבית השישי בו הנמען מגיע אל בית הקברות הנמצא מחוץ לעיר והדובר מזדהה כאלוהים ”סִלְחוּ לִי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלֹהֵיכֶם עָנִי כְמוֹתְכֶם, עָנִי הוּא בְחַיֵּיכֶם וְקַל וָחֹמֶר בְּמוֹתְכֶם”, המונע מהדובר לבכות, אך הוא אל חלש וחסר אונים בבושתו, בדיוק כמו מאמיניו.

הבית השביעי בבית זה הנמען מתעכב על חלקת דשא ואלוהים מצווה עליו לתלוש מהעשבים, בדומה לעם התלוש חסר השורשים. משם הוא עובר אל בית התפילה בו מתפללים ניצולי הפרעות, אולם אלוהים רוצה שיימחו ויזעקו על חורבן גדול שכזה וימרדו כנגדו. אך ”לִבָּם לֹא-יַאֲמִין לְפִיהֶם”, והם אינם מקללים, רק מבכים את גורלם ואינם יוצאים כנגד אל שלא סייע להם[3].

הבית השמיני: אלוהים - הדובר פונה אל הנמען שיכבוש את צערו ויכיר בשליחותו. שיהיה סבלני לרגשות הנפגעים ויפעל למענם ויסייע להם לעמוד איתנים לנוכח ההרס והחורבן.

הבית התשיעי: מתוארים הניצולים ש”מֵת רוּחָם, נָס לֵחָם, וֵאלֹהֵיהֶם עֲזָבָם”, הם מקיימים את מצוותיהם באופן חיצוני, אך אין בהם אמונה פנימית. רוחם מתה והאל עזבם.

הבית העשירי מתאר את הניצול שעושים היהודים שנפצעו ”מַכְרִיזִים בְּפֻמְבֵּי עַל-פִּצְעֵיהֶם כְּרוֹכֵל עַל-מַרְכֹּלֶת” לשם איסוף תרומות ושנור של כסף מיהודים אמידים שלא נפגעו.

הבית האחד עשר בו בו מתגברת הביקורת על ניצול האסון לקבצנות ולאיסוף תרומות, המתואר כמסחר בעצמות המתים: ”לְבֵית הַקְּבָרוֹת, קַבְּצָנִים! וַחֲפַרְתֶּם עַצְמוֹת אֲבוֹתֵיכֶם, וְעַצְמוֹת אַחֵיכֶם הַקְּדוֹשִׁים וּמִלֵּאתֶם תַּרְמִילֵיכֶם” לשם הצגתם לראווה בירידי מסחר כביכול.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 כהן נ'. משפטים ומילים, הוצאת משכל  (2023)

מיכאל גלוזמן, חנן חבר, דן מירון, בעיר ההרגה: ביקור מאוחר במלאת מאה שנה לפואמה של ביאליק, הוצאת רסלינג, 2005

נורית גוברין, 'בעיר ההרגה' בדורה ולדורות, בתוך: 'קריאת הדורות. ספרות עברית במעגליה', כרך ג', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ח/2008, עמ' 185 - 195