‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

עיקרון "זכות ההגדרה העצמית של הלאומים"

השפעות מלחמת העולם הראשונה על מדינות אירופה בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות

בתחום הכלכלה

בתחום החברה

בתחום התרבות

מלחמת העולם הראשונה

הצדדים היריבים ומאפייניה העיקריים של המלחמה

מלחמת העולם הראשונה – מדינות ההסכמה ומעצמות המרכז

מושגים:

מלחמת החפירות:

מרידות לאומיות

הזירה הימית

הגלגל מתהפך

ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה

המתקפה הגרמנית

ניצחון מדינות ההסכמה

סוף המלחמה

מניין האבדות במלחמה

תוצאות מלחמת העולם הראשונה

כלי נשק במלחמת העולם הראשונה

כלי נשק חדשים במלחמה

לוחמה אווירית במלחמת העולם הראשונה

אוניות נושאות מטוסים

צוללות

היהודים והמלחמה

היישוב היהודי בא"י והתנועה הציונית בתקופת המלחמה

הצהרת בלפור - תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסטים של ברטניה במתן ההצהרה

תוכנה של הצהרת בלפור

האינטרסנטים של ברטניה במתן ההצרה

ארה"ב

רוסיה

גרמניה

הבטחה על האינטרס הבריטי

הקשיים בניסוח הצהרת בלפור

ההבדלים בין הנוסח הציוני לבין הנוסח הסופי של הצהרת בלפור:

הקשיים של המדינות הדמוקרטיות הותיקות באירופה בין שתי מלחמות העולם בתחומי הפוליטיקה, חברה כלכלה ובטחון

צרפת

בריטניה

הקשיים של המדינות הלאומיות החדשות

פולין

גרמניה רפובליקת ויימאר

ביבליוגרפיה

השינויים שחלו במפה המדינית של אירופה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

עם סיומה של מלחה"ע הראשונה, הוחל בנסיון לסדר עולמי חדש, שבעיקרו התבסס על "14 הנקודות" של נשיא ארה"ב דאז, וודרו וילסון. בין הנקודות היתה הזכות להגדרה עצמית של כל הלאומים. בשאיפה לממש עקרון זה המפה המדינית של אירופה שונתה וקיבלה פנים חדשות. כתוצאה מהסדרים שנקבעו בועידת השלום בורסאי, שבה נדון גורלה של גרמניה, ובועידות אחרות שטיפלו בהסכמים, הסדרים ותנאים שונים של העמים והמדינות השונות.

השינויים שחלו במפה המדינית הם:

"נפילת הנשרים" - התמוטטותן ופירוקן של שלוש קיסרויות ואימפריות דוגמת אוסטרו-הונגריה. מדינות אלה איבדו גם שטחים רבים. בשטחים אלו הוקמו מדינות לאום חדשות.

אוסטרו-הונגריה  הממלכה ההבסבורגית  - בית הקיסרות שלה הודח ויצא לגלות, אוסטריה צומצמה למימדי מדינה קטנה - חלק מחבל טירול וטרייסטה הועברו לידי איטליה. שטחים נוספים הועברו מאוסטריה למדינות חדשות שנוצרו.

הונגריה- נאלצה לוותר על 70% משטחה מתקופת הקיסרות. השטחים שנתקו ממנה הועברו בחלקם לרומניה, בולגריה ולמדינות הלאום החדשות, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה.

הקיסרות הרוסית- התפרקה. המשטר הצארי בית רומנוב נפל בעקבות המהפכה הבולשביקית באוקטובר 1917. בשל התבוסה במלחמה והמהפכה איבדה רוסיה חלקים נרחבים משטחה המערבי של הקיסרות הצארית לשעבר. בשטחים אלו הוקמו מדינות חדשות - פולין, ליטא, לטביה ואסטוניה. על שטח שויתרה רוסיה הוקמה מדינת פינלנד.

האימפריה העות'מאנית- קרסה בעקבות המלחמה. קריסתה הביאה לשינוי המפה המדינית של המזרח התיכון. הארצות: מצרים, א"י, סוריה, לבנון ועיראק זכו ביותר אוטונומיה עם החלפת השלטון התורכי במשטר מנדטים הנתון לאחריותן של בריטניה וצרפת.

מדינות חדשות שהוקמו:

יוגוסלביה - מדינה חדשה המורכבת מאוסף של עמים וטריטוריות- סרביה, קרואטיה, סלובניה, מונטנגרו וחלק ממקדוניה. המדינה החדשה קיבלה את בוסניה והרצגובינה.

צ'כוסלובקיה - מדינה חדשה, שכללה שטחים שקיבלה מהקיסרות האוסטרו-הונגרית שפורקה: סלובקיה, בוהמיה, מורביה ושלזיה האוסטרית, חבל הסודטים וכן רותניה באזור הרי הקרפטים.

פולין- זכתה לעצמאות. המדינה הפולנית החדשה כללה את רוב השטחים שהפסידה בשלוש חלוקותיה ההיסטוריות והיא זכתה במוצא לים הבלטי על-ידי הקמת "הפרוזדור הפולני" - רצועה שנמתחה לאורך שתי הגדות של מורד נהר הויסלה עד העיר דנציג כיום גדאנסק. פולין גם קיבלה מגרמניה את אזור פוזנן פוזן.

השינויים בגבולות גרמניה - לאחר מלחה"ע ה-1 נראתה המפה המדינית של גרמניה שונה מאשר היתה ערב המלחמה. בעקבות חוזה ורסאי נכפו על גרמניה ויתורים טריטוריאליים למעצמות השכנות לה:

החבלים אלזס ולורין הוחזרו לצרפת, שתי ערים אויפן ומלמדי הוחזרו לבלגיה, שלזויג הוחזרה לדנמרק, פוזנן לפולין ואזור ממל לליטא.

חבל הסאר במערב גרמניה, אזור עשיר בפחם, נמסר לפיקוח של חבר הלאומים לתקופה של 15 שנה כשצרפת נהנית מתפוקת הפחם. בתום תקופה זו נקבע שייערך משאל עם שיכריע באשר לגורלו המדיני של החבל - האם ישתייך לגרמניה או לצרפת.

בעקבות מלחמת העולם הראשונה סבלו המדינות שלחמו ממשברים כלכליים. משברים אלו התחוללו במחנות המדינות המנצחות והמנוצחות כאחד. המלחמה גבתה הוצאות עצומות מכל מדינה ומדינה. חלק מהמדינות הלוחמות גייסו כמעט את כל משאבי המשק למאמץ המלחמתי מלחמה טוטאלית והזניחו תחומי ייצור אחרים, כגון עסקים פרטיים וייצור לצרכים אזרחיים. משקי המדינות הלוחמות גם איבדו כוח אדם רב בעקבות נפילת חללים רבים, פצועים ונכים.

1. בעיית האבטלה - המדינות הלוחמות התקשו לעבור מ"משק של מלחמה" ל"משק של שלום". כתוצאה מכך גברה האבטלה באותן מדינות. שוק העבודה הוצף בהמוני חיילים משוחררים, שמשק המדינה לא היה ערוך לקלוט אותם. חלק מן המפעלים הושבתו בכל תקופת המלחמה, למשל מפעלים שייצרו מוצרים לצריכה אזרחית בלבד. היו גם מקרים בהם מקומות עבודה אוישו על-ידי אזרחים שלא גויסו לצבא. בעיית האבטלה אף החריפה כאשר ב-1924 סגרה ארה"ב את שעריה למהגרים, דבר שמנע ממחוסרי עבודה לחפש כבעבר פתרון לפרנסתם מעבר לים.
2. התגברות האינפלציה - ברוב המדינות שלחמו נוצרה אינפלציה במימדים אדירים. חלקן מימנו את הוצאות המלחמה על-ידי הלוואות פנימיות, ולאחר המלחמה ירד באופן חד ערך המטבע שלהן. עקב קשיי מימון וחוסר במזומנים, המדינות הדפיסו כסף, פעולה אשר היוותה גורם נוסף להתגברות האינפלציה. בשל כך, חסכונות של שנים אבדו מערכם, השכר החודשי בקושי פרנס את העובדים, השקעות שונות הפכו לחסרות ערך ומאזני הבנקים הפכו שליליים. שער המטבע התמוטט. למשל בשנת 1923, ירד ערך המארק הגרמני מ-20,000 מארק לדולר אמריקני בינואר ל-100,000 מארק לדולר בחודש יוני, ל-5 מיליון מארק לדולר באוגוסט, ל-50 מיליון מארק לדולר בתחילת ספטמבר ול-630 מיליארד מארק לדולר בתחילת נובמבר. משכורות עודכנו בתחילת כל חודש ולאחר מכן מדי יום ביומו ולא ניתן היה להדביק את קצב האינפלציה. בגרמניה, התקשה המשק להתאושש בשל נטל הפיצויים שהוטל עליה לשלם בעיקר לצרפת - על-פי החלטות ועידת ורסאי. המדינות הלוחמות הלוו כספים זו לזו למימון צרכי המלחמה ובסיומה התקשו לעמוד בנטל החובות. למשל צרפת הלוותה סכומי עתק לבלגיה ולרוסיה, וגם לוותה סכומים נכבדים מבריטניה ומארה"ב.

בעיית הפיצויים הייתה חמורה לאין ערוך. ובעיקר סבלה ממנה גרמניה. עקב הטלת אשמת המלחמה עליה, הוטל עליה לשלם פיצויים למדינות המנצחות על הנזקים שהיא גרמה. בתחילה הוטל על גרמניה להעביר 20 מיליארד מארק 5 מיליארד דולר כפיצויים למדינות המנצחות עד שנת 1921 וכן כמויות של בקר ופחם לטובת צרפת ובלגיה. המשך הסדר הפיצויים היה צריך להיקבע על-ידי ועדה מיוחדת שתדון בכך.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2020

ע' ריחני, המהפכנים הגדולים בהיסטוריה, הוצאת סטימצקי, 2018.

The Blackwell Encyclopedia of Sociology. Blackwell Encyclopedia of SociolOnline". www.sociologyencyclopedia.com. 2020

Jackson, Julian (2018). A Certain Idea of France: The Life of Charles de Gaulle. Allen Lane. p. 55