‏190.00 ₪

יש ילדים זיג זג / דויד גרוסמן. דמות המספר: נונו, גיבור הרומן, מספר את הרומן בגוף ראשון. נונו המספר הוא בן 40, הוא מספר את סיפור ילדותו מנקודת מבט של מבוגר, 27 שנים לאחר התרחשותו. 33- "כשהסיפור הזה התרחש, לפני 27 שנים בדיוק, היתי בן 13 פחות כמה ימים". מכאן שנונו לא ממש מחוץ להתרחשות, ולא ממש בתוכה: הוא משקיף על ילדותו בפלאש-בק, ומספר את קורותיו. גרוסמן יצר סוג מיוחד ומורכב של מספר. בו זמנית, מעורבבים ומשולבים בסיפור מספר ילד- שהוא גיבור הסיפור, ומספר בוגר, שמתאר בעיני מבוגר מה קרה בהיותו ילד. כלומר, לעיתים יש מבע משולב של מספר ילד ומספר בוגר. דוגמאה: לאחר משחק השוטר והאסיר ברכבת, אומר נונו 22: "האסיר הביט בי...כמבקש ממני לשמור בסוד את מה שראיתי כאן. וזהו. זה היה רגע קשה. גם כעת, ממרחק של שלושים שנה כמעט, כשאני נזכר בו, לא קל לי, ואני מרגיש צורך לפרק את המועקה שלי ולומר שהחל מהפרק הבא אני מתכוון להכניס חידוש קטן בסיפור: לתת לכל פרק שם קטן.