‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

העלייה החמישית ודרכי אירגונה

הגורמים לעלייה החמישית

ב. ביסוס הבית הלאומי היהודי בשנות ה-30 בתחומים התיישבות, כלכלה, ותרבות

העלייה הבלתי לגאלית

הצגת הישגי היישוב היהודי בתחום ההתיישבות

הצגת הישגי הישוב היהודי בתחום הכלכלה

הצגת היישגי הישוב היהודי בתחום החינוך והתרבות

ג. המרד הערבי

הסיבות למרד

2. דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים

היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936.

בתחום הכלכלי

בתחום ההתישבות

בתחום הבטחוני

מדיניות בריטניה לנוכח המאורעות

ועדת פיל

מסקנות ועדת פיל

תגובות הערבים למסקנות ועדת פי

תגובת היהודים למסקנות ועדת פיל

הספר הלבן השלישי 1939(הספר הלבן של מקדונלד)

ו.המציאות הקולוניאלית בארצות המזה"ת וצפון אפריקה.

המעצמאות הקולוניאליות ושטחי שילטונן:

התמורה בחיי היהודים בתחומים שונים

המנדט הבריטי

התפתחות היסטורית.

המרד הערבי

מלחמת העולם השנייה.

שלהי המנדט

החלטת האו"ם על חלוקת הארץ ותום תקופת המנדט

המנדט ופעולות איבה כנגד יהודים

המעמד המשפטי

השלטון האזרחי

הנציב העליון

האוכלוסייה בזמן המנדט.

סיכום

ביבליוגרפיה

ראשיתה של תקופת המנדט היא בכניסת הצבא הבריטי לדרום הארץ וכיבושה במהלך 1917‏. הממשל הצבאי הבריטי הוכרז בדצמבר 1917, במקביל להתייצבות קו החזית במרכז הארץ. הכוחות הבריטים המשיכו צפונה וכבשו את הארץ כולה מקיץ 1918. ב-1 ביולי 1920 החל ממשל אזרחי בריטי בראשות "הנציב העליון" הראשון הרברט סמואל‏. ה-11 בספטמבר 1922 הוא המועד הרשמי בו בריטניה - המנהל האזרחי הבריטי בראשות הנציב העליון, קיבלה את המנדט מחבר הלאומים על ארץ ישראל.

כוונתו המוצהרת של שלטון המנדט הייתה להקים בית לאומי ליהודים בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.‏ למטרה זו עודד כתב המנדט עלייה של יהודים והקצאת קרקעות מדינה להתיישבותם‏. יחד עם זאת, ממשלת המנדט הטילה מסיבות שונות הגבלות על העלייה ועל רכישת הקרקעות בידי יהודים, אשר החמירו בשנות התקופה בהדרגה, על פי כללי הספרים הלבנים. לפי ספרה של ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם, אפשרה ממשלת המנדט בהתעלמות מכוונת כניסתם הבלתי חוקית של ערבים רבים. המחלוקת בין ממשלת המנדט לתנועה הציונית בסוגיית היקף עליית היהודים לארץ התגברה לאחר עליית השלטון הנאצי בגרמניה ב-1933, הספר הלבן של שנת 1939 והתחזקה לאחר מפלת הנאצים ב-1945 על רקע השאיפה היהודית הציונית להרחיב את היישוב היהודי בארץ ולקלוט את פליטי השואה

עליית שנות השלושים היא העלייה החמישית במספר לארץ ישראל. העלייה נמשכה עד פרוץ מלחמת העולם ה-II באחד בספטמבר 1939. עלייה זו הייתה גדולה מאוד, ומנתה כ- 200,000 עולים, מחציתם מפולין ורבע מגרמניה. הקבוצה הבולטת שבהם הייתה קבוצת עולי גרמניה, הייקים, שעל שמם נקראת העלייה עליית הייקים. העולים מגרמניה הגיעו לארץ לאחר עליית היטלר לשילטון בגרמניה. עלייה זו בלטה בעושרה, השכלתה ותרבותה.

הגורמים לעלייה החמישית

1. עליית הנאצים בגרמניה והשפעתם על מדינות מרכז אירופה
   ב-1933 עלה היטלר לשלטון והחל תהליך פגיעה ביהודים באמצעות חוקים גזעניים. יהודי גרמניה שנהנו עשרות שנים משוויון זכויות, והשתלבו בכל תחומי החיים מצאו עצמם מוחרמים, ונדחקו מחיי הכלכלה, החברה והתרבות. מרצים וסטודנטים הוצאו מהאוניברסיטאות, עובדי מדינה פוטרו, חנויות יהודיות הוחרמו ורבים נשארו ללא פרנסה. ב- 1938 סיפח היטלר את אוסטריה, דבר שהביא לפגיעה גם ב-200,00 יהודי אוסטריה, ולאחר-מכן גם ביהודי צ'כוסלובקיה המסופחת. כלפי היהודים נוהלה מדיניות של הגירה כפויה, ודבר זה אילץ את היהודים לחפש פיתרון התיישבותי אחר.
2. הסכם הטרנספר
   הסכם העברה, שנחתם בין הסוכנות היהודית ע"י חיים ארלוזורוב לממשלה הנאצית והשפיע על עלייתם של יהודי גרמניה לארץ. משמעותו של ההסכם הוא שיהודים שהתכוונו לעלות לארץ-ישראל הפקידו את כספם בחשבון של חברה יהודית שהוקמה בברלין. בכסף נקנו סחורות גרמניות שהועברו לארץ-ישראל ונמכרו בה. הכסף עבר לטובת המפקידים. הסכם זה שירת את הגרמנים שרצו להגביר את היצור התעשייתי שנפגע בשל החרם הכלכלי שהוטל על-ידי המערב בעקבות מלחמת העולם הראשונה. העלייה והסכם הטרנספר הביאו הון לארץ-ישראל,אשר שימש לפיתוח וצמיחת המשק העברי.
3. המשבר הכלכלי העולמי ב-1929
   נמשך לאורך שנות השלושים וסגירת שערי ההגירה של מדינות רבות שהגבילו את ההגירה אליהן מחשש לאבטלה של התושבים המקומיים, גרמה לכך שהיהודים לא יכלו להגר למדינות מערב אירופה או לארצות-הברית וכך נאלצו רבים לעלות לארץ-ישראל.

• לעלייה זו קשור מוסד "עליית הנוער". זהו רעיון של העלאת נוער יהודי מגרמניה להתיישבות חקלאית בקיבוצים ובמושבים. הנרייטה סולד לקחה את המפעל הזה תחת חסותה ועד 1939 עלו כ-5000 בני נוער בעזרת פרויקט זה. מפעל זה הציל אותם מהמלחמה שמאוחר יותר שררה באירופה וקירב אותם לרעיונות הציונות וההתיישבות.

ב. ביסוס הבית הלאומי היהודי בשנות ה-30 בתחומים התיישבות, כלכלה, ותרבות:

1. העלייה הבלתי לגאלית:

לאורך שנות ה-30 העפילו לארץ-ישראל כ- 25 אלף יהודים. ההעפלה התנהלה ללא גוף מרכזי שיפקח עלייה וירכז אותה. רק ב-1939 הקים ארגון "ההגנה" גוף מיוחד שיטפל בארגון ההעפלה מאירופה: "המוסד לעלייה ב". העלייה הבלתי לגאלית ברובה התקיימה לקראת סוף שנות ה-30. ההעפלה נתפסה כאחת מדרכי המאבק במדיניות הבריטית הנוקשה כלפי היישוב היהודי בארץ. הסיבות לעלייה הבלתי לגאלית:

1. צמצום רישיונות העלייה על-ידי השלטונות הבריטים, בעקבות נסיגתה של בריטניה מהתחייבותיה לתנועה הציונית.
2. ההחמרה במצבם של היהודים במזרח אירופה במרכזה והחשש מפני מלחמה באירופה.
3. הלחץ שבא מקיבוצי ההכשרה בפולין שהכשירו צעירים יהודים ציוניים לעלייה לארץ-ישראל.

דרכי העלייה וארגונה:

ההעפלה הראשונה הייתה ב-1934 באונייה "ולוס" ביוזמת ארגון "ההגנה". באונייה זו הגיעו כ-350 מעפילים חברי ה"חלוץ" מפולין. ניסיון נוסף להעלות יהודים מפולין באונייה זו נכשל, בשל חשיפה על-ידי הבריטים. באותה שנה 1934 ארגנה גם התנועה הרוויזיוניסטית העפלה של כ-100 מעפילים באונייה "אוניון". העלייה הבלתי לגאלית ברובה התקיימה בשנים 1937-1939. הארגונים "ההגנה", "החלוץ" והתנועה הרוויזיוניסטית במסגרת "אף-על-פי" וגורמים פרטיים הם שטיפלו בנושא ההעפלה. אוניות המעפילים יצאו מנמלים באיטליה, ביוון וברומניה. יעדי המעפילים היו יישובי עמק חפר, ערי החוף נתניה ואשקלון, והיישובים שפיים ואביחיל.

2. הצגת הישגי היישוב היהודי בתחום ההתיישבות:

יעדי ההתיישבות בשנות ה-30
חיזוקם והרחבתם של היישובים הקיימים, יצירת גושי התיישבות גדולים במקומות שונים ברחבי הארץ, חיזוקם של יישובים מרוחקים ממרכז הארץ יישובי ספר, יצירת רצף טריטוריאלי בין יישובים והקמת יישובים חדשים כדי לעצב את גבולות המדינה שבדרך.+

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מעין הס-אשכנזי, ‏ההגירה הערבית אל השרון בתקופת המנדט, קתדרה 116, עמ' 116-103

איתמר עצמון, כשבגרוש היה חור, מדיניות ממשלת המנדט בעניין עיצוב מטבעותיה והתגובות הפוליטיות ביישוב העברי והערבי לנוכח צביונם, מתוך "הצד השלישי של המטבע", סגולה

Isaiah Friedman, Palestine, a Twice-promised Land? The British, the Arabs & Zionism 1915-1920, I: New Brunswick, Transaction Publishers, 411 pp

Jacob Metzer, The Divided Economy of Mandatory Palestine (Cambridge Middle East Studies), Cambridge University Press, 275 pp