‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

סוגיית השוויון 4

הפרדיגמה הריאליסטית. 4

תורת האורגנים.. 4

בעיית הנציג 5

זכות ההצבעה. 6

טענת הקיפוח. 7

חובת ההגינות. 10

הצדקה להתערבות בית משפט. 11

חובת אמונים.. 11

תביעה אישית או נגזרת. 11

סיכום. 13

ביבליוגרפיה. 14

האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד (המקנה לו את האפשרות להוות צד לפעולות משפטיות והקובע את זכויותיו וחובותיו ביחס לישויות משפטיות אחרות.

מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת נובע כי התאגיד כשיר לזכויות וחובות, אך לכלל זה עשויים להיות חריגים הנובעים מאופי החברה כגוף מואגד, כמו גם מהשאיפה למנוע עוולות נזיקיות ו/או עבירות פליליות בחסות מסך ההתאגדות.

חביב-סגל מציעה תיאוריה עדכנית לגבי מהות האישיות המשפטית של התאגיד, הדומה לפרדיגמה החוזית במובן שהיא נסמכת על גישת laissez-faire, אך שונה ממנה בכך שהיא מניחה כי יצירת האישיות המשפטית הנפרדת מבטאת רצון להתרחק "מן ההתקשרות החוזית הרגילה וכן מן המשטר הקנייני". בעוד שבמשטר קנייני לכל פרט שליטה בקניינו, בתאגיד מתקיים עקרון "אי-הפּריקוּת", שלפיו מגן הדין על מאגר הנכסים הנפרד שלו מפני האפשרות שהמשקיעים ימשכו בחזרה את השקעותיהם (אלא במקרים מיוחדים) ובכך הוא יוצר תמריץ להתאגדות. עקרון זה מתקשר לעקרון "שלטון הרוב" (המנוגד למשטר הקנייני) ולהפרדה בין הבעלות והשליטה, שכן ההשקעה בחברה אינה בהכרח יוצרת שליטה בהתנהלותה, וכמו כן לעקרונות האחריות המוגבלת וסחירוּת המניות, אשר "מפצים" את המשקיע על העדר האפשרות לממש את השקעתו. ממכלול העקרונות הללו עולה כי על דיני החברות להיות קוגנטיים מקום שמטרתם להגן על התשתית המהותית של התאגיד (האינטרסים של בעלי המניות, המשקיעים והנושים כפי שהם מוגנים בנ"ל).