‏190.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח היצירה הזהו האדם של פרימו לוי?

תוכן עניינים

מבוא

רקע היסטורי ליצירה

שיר פתיחה

המסע

העבודה משחררת

איבוד צלם האנוש במחנה

שיעור יומיומי בהישרדות

תיאור העבודה הקשה ביצירה

התנהגותם של המענה והמעונה

מוטיבים ביצירה של טוב ורע

דמויות הניצולים

תיאור המבחן

"הקומדיה האלוהית" של דנטה

תחושה של תוהו ובוהו

פרק סיום וסגירה

עשרת הימים האחרונים

דימויים ומטפורות : תיאורי הטבע ביצירה

משמעות הכותרת – "הזהו אדם"

סיכום

ביבליוגרפיה:

נספח פְּרִימוֹ לוי

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  היצירה הזהו האדם / פרימו לוי. פרימו לוי נשלח לאושוויץ בשנת 1944. באותה תקופה היה מחסור בידיים עובדות, ולכן החליטה ממשלת גרמניה להאריך את תוחלת החיים של השבויים שנידונו להשמדה. הפסיקו זמנית את ההוצאות להורג והיטיבו במעט את תנאי החיים. המחבר מנסה להבהיר את הסיבה לכתיבה שלו. אין לו מה לחדש בעניין מעשי הזוועה ואין לו גם כוונה להעלות האשמות חדשות. הוא מקווה שיוכל להאיר פינות נסתרות בנפש האדם, למשל את העובדה שאצל רבים "זר הוא צר ואויב". מטרתו העיקרית היא אפוא להזהירנו שכל עוד קיימת תפיסה זו, תוצאותיה מאיימות עלינו. עלינו להיות ערים לסכנה האורבת לנו. מבחינה אישית הוא מדבר על הכתיבה כעל גורם משחרר, והוא מדגיש שהאירועים אינם פרי הדמיון. הוא גם מצביע על אופיו המקוטע של הרומן – הספר כתוב פרקים פרקים על פי נושאים שהם סינקדוכות – חלקים המייצגים את השלם. [1]

לוי כתב את הספר מתוך דחף לתת עדות לזוועות שביצעו הנאצים במחנה בתהליך השמדת היהודים והאנשים האחרים בשואה. הוא קרא עדויות רבות של עדים וניצולים, נכח בפגישות של ניצולים, והפך בסופו של דבר לדמות סמלית של אנטי-פשיסטים באיטליה.

הספר נפתח בהקדמה – מאת המחבר. פרימו לוי נשלח לאושוויץ בשנת 1944. באותה תקופה היה מחסור בידיים עובדות, ולכן החליטה ממשלת גרמניה להאריך את תוחלת החיים של השבויים שנידונו להשמדה. הפסיקו זמנית את ההוצאות להורג והיטיבו במעט את תנאי החיים. המחבר מנסה להבהיר את הסיבה לכתיבה שלו. אין לו מה לחדש בעניין מעשי הזוועה ואין לו גם כוונה להעלות האשמות חדשות. הוא מקווה שיוכל להאיר פינות נסתרות בנפש האדם, למשל את העובדה שאצל רבים "זר הוא צר ואויב". מטרתו העיקרית היא אפוא להזהירנו שכל עוד קיימת תפיסה זו, תוצאותיה מאיימות עלינו. עלינו להיות ערים לסכנה האורבת לנו. מבחינה אישית הוא מדבר על הכתיבה כעל גורם משחרר, והוא מדגיש שהאירועים אינם פרי הדמיון. הוא גם מצביע על אופיו המקוטע של הרומן – הספר כתוב פרקים פרקים על פי נושאים שהם סינקדוכות – חלקים המייצגים את השלם.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2022

ע' ריחני, המנהיגים המשפיעים במאה העשרים, הוצאת סטימצקי, (2021)

שי בן-ארי, גלויות מאושוויץ, "הספרנים": הספרייה הלאומית, (2020(

פרימו לוי ולאונרדו בנדטי, כך היה אושוויץ, עדויות, הוצאת דביר, 2017