שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי היצירה איש זקן מאוד עם כנפיים עצומות של גבריאל גרסיה מרקס?

תוכן עניינים

מבוא

ביוגרפיה מארקס

רקע

 מבנה הסיפור ומהלך העלילה

 משמעות התופעה המוזרה – נחיתת המלאך בכפר

 אפיון האיש בעל הכנפיים

. האיש בעל הכנפיים לעומת האישה שהפכה לעכביש

 אפיון החברה בסיפור

 האירוניה בסיפור

 תשתיות מיתולוגיות וסמליות בסיפור

 המסקנות העולות מהסיפור

 סיכום

 ביבל'

ברבים מיצירותיו של גבריאל גרסיה מארקס משולבים אזכורים לאמונות עממיות שרווחו בפולקלור הקולומביאני. לרוב נעשה באלו שימוש שמטרתו להציג דווקא את הפן הירוד והמופחת של בני-האדם.

הסיפור נפתח בנחיתתו של האיש הזקן, בעל הכנפיים, בחצר ביתם של פלאיו ואליסנדה ומסתיים, כעבור זמן, במעופו של האיש אל עבר האופק.

מבנה הסיפור ומהלך העלילה

מסגרת העלילה נתונה בין שני תיאורי מזג אויר: בפתיחת הסיפור מדובר בשלושה ימים של גשם בחודש מרץ ובסיומו מדובר בהופעת קרני השמש הראשונות בסיום החורף, בחודש דצמבר.

העלילה נעה מתחושה של תדהמה גדולה נוכח הופעתו של המלאך, ההופכת לזלזול מתעללים בו, מתפתחת להרגשת ביטחון כבר לא נרעשים ממנו ומסתיימת באדישות הרגשה שנפטרו ממטרד.

הדמויות בסיפור מנסות להבין ולפרש את פשר הישות הבלתי-מוכרת שחדרה לפתע אל מציאות חייהן. הן פועלות על-פי דפוסי החשיבה הרווחים בחברה ובתרבות שלהם – לפיהם לכל אירוע ישנה סיבה ועל כן ניתן לסווגו ולהעניק לו משמעות.

פלאיו ואשתו מניחים שהאיש בעל הכנפיים הוא ניצול מספינה טרופה, ואילו השכנה, המוחזקת בעיני התושבים כמי שבקיאה בכל ענייני החיים והמוות, מסווגת אותו כמלאך, ומנמקת את בואו אל בית פלאיו ואליסנדה במחלת בנם הפעוט. גם הרופא מנסה את כוחו במתן הסבר לתופעה. הוא מציג אבחון מופרך לגמרי לפיו כנפיו של היצור המוזר טבעיות והגיוניות לגמרי ולדעתו לא ברור מדוע לא כל בני-האדם ניחנו בכנפיים מעין אלו. הבחנתו של הרופא רק מטשטשת את ההבחנה בין הנורמלי לבין שאינו נורמלי, אצל תושבי הכבר שנבוכים ומבולבלים מהתופעה. האב גונסאגה, נציג הממסד הדתי, חש שגם עליו מוטלת אחריות להסביר את פשר התופעה. אולם מתברר שגם מי שלכאורה קרוב יותר אל העל-טבעי, איננו מסוגל להסביר את המתרחש אלא באמצעות המושגים הרגילים המוכרים לו. הוא נמנע מלייחס משמעות קדושה לאדון הזקן, שכן זה איננו דובר לטינית, שהיא שפת האלוהים. כחלופה לזאת, הוא שולף את התפישה הדתית הרואה באיש עם הכנפיים שטן שירד לארץ כדי להדיח את האנשים מדרך הישר. אולם, כמקובל במערכת היררכית, חושש האב להיות הפוסק האחרון בשאלה. לכן הוא מחפש תשובה אצל ההגמון הממונה עליו, מתוך כוונה שהוא יפנה לארכיהגמון הממונה עליו, וכן הלאה. גם הסמכות העליונה ברומא, זו שאוזנה כרויה כביכול לקלוט את השמימי, אף היא נאחזת בטפל ובשולי כחיפוי על קוצר השגתה מהוותיקן מגיעות שאלות הבהרה בנוסח: האם יש לשבוי טבור או האם שפת דיבורו דומה ללשון הארמית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ג'רלד מרטין, גבריאל גרסיה מארקס: חיים, תל אביב: עם עובד

לואיס לנדאו, "מדון קיחוטה לדון פלורנטינו: על "אהבה בימי כולרה" לגבריאל גארסיה מארקס", עלי שיח, 27-28. עמ' 204-197

Martin, Gerald, Gabriel García Márquez: A Life, London: Penguin