עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודת גמר "חוזה לך ברח", ניתוח שיר של חיים נחמן ביאליק (עבודה אקדמית מס. 8594)
190.00 ₪
16 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 8594
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי ניתוח השיר חוזה לך ברח?
תוכן עניינים
"חוֹזֶה לֵךְ בְּרַח" ביטוי תנ"כי
חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק
השיר "חוזה לך ברח" נע בין שני קטבים מנוגדים: עקשנות והתמדה מצד אחד ואכזבה מצד אחר. בדיקה של מקום השיר ברצף השירים, שכתב ביאליק באותה תקופה, עשויה להבהיר את מצבו הנפשי ואת הרגשתו של המשורר.
"חוזה לך ברח" נכתב בשנת 1910, בתקופה של מצוקה אישית וציבורית. באותם ימים היה ביאליק שרוי במצב-רוח מדוכדך ומיעט לכתוב שירים. בציבור היהודי היתה אווירה של מבוכה ורפיון, פעילות-סרק של עסקנים ופילוג בין תנועות שונות. על רקע זה התפתחה הרגשה כללית של ייאוש וחידלון, וביאליק חש כאילו אין לו עם מי לדבר, וכי בזבז את כוחות הנפש שלו בפנייה אל ציבור שאין לו שפה משותפת איתו. לכן הוא מבקש להשתחרר מהייעוד שקיבל על עצמו בשנים קודמות, ייעוד של משורר-נביא, ולשוב אל עצמו – אל העולם האישי הראשוני שלו. שם, הוא מאמין, ימצא תיקון למשבר שהוא שרוי בו.
אווירת הייאוש בשיר דומה לאווירת הייאוש, המצויה בשירים נוספים שכתב ביאליק באותה שנה. המשורר הביע את אכזבתו מאירועי התקופה ומתגובת הקהל. כאשר חש שאין הקהל מעוניין עוד בשירתו, הסיק מכך שמוטב לו לשוב אל עולמו הפרטי, אל עולם הטבע של ראשית ימיו. השיר משקף את ההתלבטות בין הרוח הנבואית המפעמת בו לבין התחושה שנבואתו זו שייכת לעולם הפרטי שלו, ולה הוא צריך להתמסר.
ההשוואה המתבקשת בין המשורר לבין הנביא עשויה להתפרש לשני היבטים:
א. המשורר נוהג ביהירות וביתר חשיבות עצמית אם הוא סבור שמעמדו מקביל למעמד הנביא. לפיכך, אין מפתיע שהציבור דוחה אותו.
ב. מעמדו של המשורר אכן מקביל למעמדו של הנביא. דבריו הנם דברי בשורה בעלי ערך רב ובשל כך, שיריו כאשר הם בבחינת נבואות זעם מטילים פחד ואי-נחת על השומעים המבקשים למנוע ממנו להוכיח אותם על רעתם. [1]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
כהן נ'. משפטים ומילים, הוצאת משכל (2023)
עוזי רמון, 'סמל החרבה בשירת ביאליק', בתוך: עוז נפש נפלא, כתבים ורעיונות, עוזי רמון. הוצאה עצמית, ניסן תשפ"א, 2021.
זיוה שמיר, אבני ח"ן: מאוצרות לשונו של ביאליק, תל אביב: ספרא, 2020.