‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פרשנות של המחזה אנטיגונה ?

תוכן עניינים

מבוא

מעמד האישה ואנטיגונה:

דת ואנטיגונה:

אנטיגונה - פוליטיקה:

אנטיגונה - ערכים:

הגיבור הטרגי

 הגיבור הטרגי ביצירה

 הדגמת אפיוני הגיבור הטרגי על אנטיגונה

 הדילמה המרכזית ביצירה

 האמצעים השונים להצגת הטענות השונות והקונפליקטים ביצירה

 איסמנה מבליטה את אנטיגונה

 איסמנה

 אנטיגונה

 הימון מבליט את קריאון

 קריאון – תפיסה שמרנית

 הימון – תפיסה ליברלית

 השומר מבליט את קריאון

 אנטיגונה וקריאון מבליטים אחד את השני

 תפקיד המקהלה ביצירה

 מבנה הטרגדיה ביצירה

 האודות

 שיא היצירה – התמונה הרביעית

 ההשהיה – התמונה החמישית

רפלקציה

דמיון בין המציאות המתוארת במחזה ובין מציאות חיינו.

אנטיגונה ומציאות חיינו בזמן הקורונה.

היצירה אנטיגונה השוואה לשלטון דונלד טראמפ בארה"ב.

סיכום

ביבליוגרפיה

אנטיגונה היא דמות מהמיתולוגיה היוונית ומחזה מאת סופוקלס. היא בתו וגם אחותו למחצה של אדיפוס, מלך תבאי ושל אשתו-אימו יוקסטה (לוקסטה). הגרסה הידועה ביותר של סיפור אנטיגונה מצויה בטרגדיה בעלת אותו שם מאת סופוקלס, אשר הוצגה ככל הנראה לראשונה ב-442 לפנה"ס. ישנן גם גרסאות אחרות לסיפור, החורגות מגרסתו של סופוקלס.

דוד של אנטיגונה, קריאון לבית מנוקיוס, מלכה החדש של תבאי, אוסר על קבורתו של פוליניקס בשמם של האלים, אך אנטיגונה מקדימה את ערך המשפחה לערך הציות לחוק ומאמינה כי ציווי האלים קודם לזה של בני האדם. היא מבצעת בחשאי את טקסי הקבורה הדתיים. אחותה איסמנה מנסה לשווא להניא אותה מכך. כאשר אנטיגונה נתפסת במעשיה, היא מודה בהם ללא היסוס. קריאון דן אותה למוות, אך אחרי ויכוח עם בנו, היימון, הוא משנה את דעתו ודן אותה לעונש מיתה ברעב במערה מחוץ לעיר, על אף שהיא כלתו המיועדת של בנו היימון. כאשר הנביא טירסיאס חוזה שביתו של קריאון ימלא מקוננות, מתחרט קריאון ומחליט לשנות את רוע הגזרה. קריאון מחליט לשמוע בעצתו של הנביא, לשחרר את אנטיגונה מכלאה, ולערוך טקס קבורה לפולינקס המת, קובר את פולינקס והולך לשחרר את אנטיגונה, אך מגלה כי איחר את המועד: אנטיגונה כבר תלתה את עצמה. היימון הצליח להיכנס למערה ומתחבק עם אנטיגונה התלויה. שעה שאביו מגיע, היימון מנסה לפגוע בו בחרבו, אך בסופו של דבר מתאבד אף הוא. כאשר דבר מותו נודע לאשת קריאון, אורידיקה, שולחת גם זו יד בנפשה. [1]

המקהלה מציגה בשיר הסיום את מסר היצירה, שהוא:

סוד האושר - בתבונה! כיבוד אלים - חובה./ מילים גבוהות ויהירות/ יביאו רק מכות גדולות/ כי רק בסוף, עם הזקנה,/ יקנה אדם תבונה.

המחזה אנטיגונה נחשב, יחד עם אדיפוס המלך, לאחד ממחזותיו המשפיעים ביותר של סופוקלס. על כך מעידים עיבודים רבים למחזה. אריסטו אמנם הסתייג ממחזה זה כמיצג נאמן של הטרגדיה, אבל מאות רבות מאוחר יותר כינה הגל, בהרצאותיו על האסתטיקה, את המחזה יצירת האמנות המושלמת ביותר המוכרת לו. עיבודים מודרניים נוספים למחזה, בעלי משמעויות פילוסופיות ופוליטיות, נעשו על ידי ברטולד ברכט, ז'אן אנווי, ג'ודית באטלר וסרן קירקגור. בישראל, המחזה נלמד בשיעור ספרות בתיכונים ובחטיבות הביניים.

הטרגדיה מעמידה במרכזה את הגיבור הטרגי שלו מערכת מאפיינים משלו.

טרגדיה – למרות הסכנה שבדבר, הדמות מסכימה לעשות את המעשה למרות שידוע כי סופה לא טוב.

הגיבור הטרגי עושה מעשה למרות שהוא יודע את הסכנה שתקרה לו. הגיבור הטרגי הוא בראש ובראשונה גיבור בוחר, ולכן הוא חייב להיות גיבור מודע – הוא מבין את משמעות הבחירה שלו. בלי מודעות ובלי הבנה אין טרגיות. כלומר – הגיבור הטרגי הוא גיבור חכם. כמו כן, הוא גם גיבור מוסרי – הבחירות שלו הן בחירות מוסריות. הדמות הטרגית תהיה גם דמות נעלה מבחינת מעמד חברתי וגם מכל בחינה אחרת.

הטרגדיה "אנטיגונה" היא טרגדיה מאוד מיוחדת שכן יהיו בה שני גיבורים טרגיים – אנטיגונה וההיפך לה – קריאון.

בפרולוג מוצגת אחת משני הגיבורים הטרגיים – אנטיגונה. כבר משמה ניתן להבין שהיא מורדת – אנטי=מתנגדת/מורדת גונה=נשי: יוצאת נגד המוסכמות החברתיות בענייני נשים.

כבר בתמונה הראשונה ניתן להבין שאנטיגונה היא גיבורה טרגית כיוון שהיא מפרה את צו המלך ומחליטה לקבור את אחיה, פוליניקס, וזאת למרות שידוע לה כי העונש על הפרת צו המלך הוא מוות. יש לזכור גם שאנטיגונה בוחרת לקבור את פוליניקס כיוון שהיא שומרת על הערכים החשובים לה – ערכי חוק הלב.

אנטיגונה גאה במעשיה ואף קוברת את פוליניקס פעם נוספת למרות שהייתה לה האפשרות לא להיתפס. אנטיגונה חוטא בחטא ההיבריס – חטא הגאווה. הגיבור הטרגי חשוף לחטא זה בגלל בטחונו העצמי הגבוה, עקשנותו וחוסר פשרנותו. כמו תמיד, חטא מביא על עצמו עונש ואנטיגונה אכן תיענש על מעשיה. החטא והעונש חייבים להיות זהים בעוצמתם – בפרופורציה. ישנו תיאום בין החטא לעונש.

הגיבור הטרגי הוא: גיבור בוחר – אנטיגונה יכלה לבחור בין להקשיב לצו המלך ולחוק ולא לקבור את אחיה לבין להמרות את צו המלך ולקבור את אחיה. היא בחרה להמרות את צו המלך ולקבור את אחיה. המרידה שלה במלכות נובעת מתחושה של "עד כאן". המרד שלה נובע משיקול דעת ונחישות.

גיבור מודע – אנטיגונה מודעת לכך שמשמעות הבחירה שלה היא מוות בשבילה כיוון שזהו העונש על הפרת צו המלך.

גיבור חכם – אנטיגונה חכמה כיוון שהיא לא הגיעה לבחירתה סתם כך אלא בחירתה נבעה משיקולים שונים שהביאו אותה לעצם החלטה זו.

גיבור מוסרי – אנטיגונה פועלת לפי ערכי המוסר שלה שאומרים כי כבוד המת והקשר המשפחתי קודמים לשלטון החוק.

דמות נעלה – אנטיגונה היא נצר למשפחת המלוכה ודודה הוא המלך.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Butler, Judith . Antigone's Claim: Kinship Between Life and Death. The Wellek Library lectures. New York: Columbia University Press. p. 88.