‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין מצב סוציו אקונומי לפתיחות לטכנולוגיה וגלובליזציה אצל צעירים?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

רקע על תקופת וירוס הקורונה

למידה בתקופת וירוס הקורונה

חינוך מרחוק בשעת חירום

אפליקציית זום

לימוד מקוון עם אפליקציית זום בזמן מגיפת הקורונה

משתנה בלתי תלוי – מצב סוציואקונומי

משתנה תלוי – פתיחות לטכנולוגיה וגלובליזציה

אוכלוסיית המחקר – בני נוער

ממצאים

דיון ומסקנות

סיכום העבודה

ביבליוגרפיה

אנשים בעלי אמצעים כלכליים לרוב יהיו בעלי אמצעים טכנולוגיים להשגת מידע ושיתוף מידע לעומת אנשים חסרי אמצעים כלכליים אשר יהיו להם פחות אמצעים טכנולוגיים לאותו המטרה.

החלטתי לחקור לעומק את הנושא הזה מכיוון שישנם אנשים אשר נוגדים היגד זה ובמיוחד אצל בני הנוער.

בעקבות הסגר בתקופת ווירוס הקורונה, נאלץ משרד החינוך במדינת ישראל לעבור למתכונת למידה מקוונת בזמן מאד קצר. המצב הזה הציב אתגרים רבים הן למורים והן לתלמידים: על התלמידים הייתה אחריות לגייס את עצמם לישיבה ממושכת מול המסך המוכר, אך לא למטרות בידור אלא למטרות למידה. למורים, לעומת זאת, האתגר היה להצליח להפעיל את התלמידים ולתת להם משימות ולא רק להעביר את החומר בדיבור תוך התבססות על למידה פסיבית מצד התלמידים. לדעתה, למידה מסוג זה שנדרשו אליו התלמידים והמורים בתקופת הקורונה, מצריכה שיפור מיידי במיומנויות של למידה באופן עצמאי של התלמידים. [1]

בהקשר לשינויים המתרחשים בתחום הלמידה, יש השפעות מהותיות על אופן הביצועים האקדמים של ילדים בבית הספר בממוצע והן על סוגיית אי השיוויון בהישגים חינוכיים. משבר הקורונה הדגיש את סוגיית הפער הקיים בין ילדים ממעמד סוציו- אקונומי גבוה לאלו המגיעים משכבות נחלשות יותר. על מנת לשפוך מעט אור בנוגע לסוגייה זו, חיוני להבין כיצד נראית למידה ביתית במהלך הסגר. על מנת להבין את האופן בו ילדים מבלים את זמנם במהלך הסגר, תוך התמקדות בפעילויות למידה ביתיות ובמשאבי למידה ביתיים הזמינים במשפחות השונות, נערך סקר באינטרנט על ידי למעלה מ-4,000 הורים לילדים בגילאי 4-15 באנגליה. הדו"ח הציג עדויות ראשונות המבהירות כי חווית המעבר ללמידה ביתית משתנה בין התלמידים. כך למשל, ילדים המשתייכים למעמד סוציו-אקונומי גבוה, הוריהם דיווחו על תחושת ביטחון יחסית בכל מה שקשור לתמיכה בלמידה שלהם מרחוק. תוצאות אלו הגיוניות למדי, שכן בתי הספר בהם לומדים תלמידים אלו, הם בעלי אמצעים שיכולים לספק לתלמידים שלהם פלטפורמות אינטרקטיביות יותר. כלומר, לתלמידים אלו יש יותר גישה למשאבים כמו מרחב למידה וטכנולוגיות מגוונות בבתיהם לעומת תלמידים המגיעים משכבות נחלשות בהן הגישה למשאבים אלו מוגבל. למשל, חלק מהממצאים מדגישים כי ילדים אלו משקיעים פחות זמן בלמידה ביתית והם בעלי משאבים נמוכים יותר הן מבית הספר והן מבתיהם

 בנוסף לסוגיית הפער הקיים בין המעמדות בחברה, ניתן לדון גם בסוגיית אי השיוויון ביכולות הלימודיות בין התלמידים.

נושא העבודה הוא הקשר בין מצב סוציו אקונומי לפתיחות לטכנולוגיה וגלובליזציה אצל צעירים.

הפרק הראשון בעבודה הוא בנושא המצב הסוציו אקונומי של מתבגרים ביחס למקום המגורים שלהם. באופן יותר פרטי הם הם גרים בשכונת רמות או בשכונת ד'. זהו המשתנה הבלתי תלוי.

הפרק השני בעבודה הוא בנושא הפתיחות לטכנולוגיה וגלובליזציה שנמדד על ידי בעלות על אמצעים טכנולוגיים והשימוש בהם למטרות שונות. זהו המשתנה התלוי.

הפרק השלישי הוא המקשר בין בין שני המשתנים ובו ישנם טיעונים והוכחות כי ישנו קשר ביניהם ואיזהו הקשר.

מטרתו של המחקר הוא לאושש את השערת המחקר.

שאלת המחקר – האם ישנו קשר בין מצב סוציו אקונומי לפתיחות לטכנולוגיה וגלובליזציה.

אוכלוסיית המחקר – 40 בני נוער מתבגרים, 20 שגרים בשכונת רמות ו20 שגרים בשכונת ד'.

השערת המחקר – ימצא קשר בין המצב הסוציו אקונומי לפתיחות לטכנולוגיה.

מתבגרים בעלי מצב סוציו אקונומי גבוה יותר יטו לפתיחות גבוהה יותר לטכנולוגיה.

שאלת הקשר תחקר באמצעות מחקר השוואתי בין שתי הקבוצות של המשתנה הבלתי תלוי, מצב סוציו אקונומי, שינתן לתלמידים ובו ייאספו נתונים לגבי המשתנה התלוי שהוא פתיחות לטכנולוגיה וגלובליזציה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2022)

שחר ח' (2020). חינוך לחיים ערכיים בתרבות טכנולוגית, הוצ' פרדס

שמואל שפירא, קרקס הפנדמיה : וירוס קטן הרס גדול , ספרי חמד (2021)

The Blackwell Encyclopedia of Sociology. www.sociologyencyclopedia.com. (2021)