‏270.00 ₪

שאלת המחקר

 כיצד לפי דוקטרינת הבלימה ניתן להסביר הצדקת בריתות NATO SIATO ובגדד לאור המלחמה הקרה?

קשה לקבוע מה היו הסיבות לקרב ההגמוני השלישי במאה העשרים על שליטה משום שהעדויות היסטוריות פתוחות למעשה לפרושים שונים. אף על פי כן, הערכת הסיבות המשוערות יכולה לעזור בהבנת שורשי היריבויות בין המעצמות ולהסביר את המניעים האידיאולוגיים שעמדו מאחורי המלחמה והזינו אותה לכל אורך התקופה. למעשה, אנו מוצאים שני פירושים עיקריים לקיומה של המלחמה הקרה, ופירוש אחד משני .

שורשי המלחמה הקרה נעוצים עוד בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. עליית הבולשביקים לשלטון ב1917הטילה פחד על המערב הקפיטליסטי, שכן האידאולוגיה של הקומוניזם איימה לערער את הסדר הפוליטי והחברתי הקיים. מלחמת האזרחים ברוסיה בשנים 1917-1920 העמיקה את הקרע, שכן המערב ניסה להתערב לטובת הצבא הלבן הכוחות האנטיקומוניסטיים, והצבא האדום לנין ותומכיו לא שכחו זאת. בנוסף לכך הוקם ב1919 הקומינטרן, האינטרנציונל השלישי, שעיקר משימתו הייתה להחיש את המהפכה הקומוניסטית בעולם. הקומינטרן גרם לדאגה רבה במערב בכלל ובארצות הברית בפרט שם פרצה כבר ב1919 היסטריה אנטיקומוניסטית.

האיבה התמתנה בשנות השלושים, וב1932 נכנסה ברית המועצות לחבר הלאומים, הודות ליוזמתו של שר החוץ הסובייטי ליטבינוב. כמה שנים לאחר מכן נתגלע פער גדול בין המערב לבין ברית המועצות בעקבות מדיניות הפיוס שנקטו במערב כלפיהיטלר שסטלין עקב בדאגה אחריה, בעיקר לאחר הסכם מינכן ב1938. ארצות מערב אירופה ובראשן הממלכה המאוחדת לא נקפו אצבע כדי לעצור את היטלר ולמעשה הפקירו את צ'כוסלובקיה ואילו ארצות הברית, שהייתה שקועה בשנות השלושים בשפל כלכלי, גילתה אדישות כלפי המתרחש ובוודאי כלפי ברית המועצות על אף שהכירה בה ב1934. התוצאה הייתה שסטלין נדחף בהדרגה לעבר גרמניה, ובאוגוסט 1939, שבוע לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נחתם הסכם ריבנטרופמולוטוב שמחלק את פולין ונותן גושפנקה למתקפה גרמנית עליה. בכך היחסים בין המערב לברית המועצות הגיעו לשפל המדרגה.

לאורך רוב מלחמת העולם השנייה הייתה הברית בין מדינות המערב וברית המועצות מובטחת בזכות היותה של גרמניה הנאציתאויב משותף, והרצון להיפטר מגרמניה קשר את המדינות. עם זאת לא שרר אמון רב בין בעלות הברית המערביות לבין הרוסים בזמן המלחמה, על אף שארצות הברית עזרה לברית המועצות במשלוח כמויות אדירות של כסף, מזון, נשק ואספקה. פגישות מנהיגי ברית המועצות, הממלכה המאוחדת וארצות הברית במהלך המלחמה לא הועילו רבות לשיפור היחסים.

לקראת סיום המלחמה כאשר נעשה ברור שבעלות הברית עומדות לנצח במלחמה, התעוררה שאלת חלוקת השטחים בין המדינות המנצחות. כבר בקיץ 1944 חילקו ביניהן ברית המועצות והממלכה המאוחדת את אזורי ההשפעה בבלקן. כדי למצוא את הפתרון לבעיית חלוקת השטחים נערכה בפברואר 1945 ועידת יאלטה בהשתתפותם של רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין. הנושא המרכזי היה גבולותיה של פולין כל הצדדים הגיעו להסכם שגבולותיה הסופיים של פולין והמשטר בה יקבעו סופית בוועידת השלום, אך היה ברור לכל הצדדים שברית המועצות תקבל את רצונה כיוון שהשטחים הנידונים כבר היו בידיה. כמו כן סטלין התנה את הצטרפותה של ברית המועצות למלחמה כנגד יפן בתמורה לשטחים באסיה. במהלך הוועידה הוסכם על ידי הצדדים על הקמת האו"ם וכן הוחלט לחלק את גרמניה לארבעה אזורי כיבוש: צרפתי, בריטי, אמריקני וסובייטי כשברלין, שהייתה בחלק הסובייטי חולקה אף היא. עוד הוסכם לחסל את כוחה הצבאי של גרמניה, לעקור ממנה את הנאציזם ולהביא את מנהיגיה בפני בית דין בינלאומי. נקבע כי הפיצויים שתשלם ייקבעו בוועדה בינלאומית. בסופו של דבר החליטה הוועדה רק בעניינים שהייתה ממילא הסכמה מלאה עליהם, כמו הקמת האו"ם, אך לבעיות גרמניה ופולין לא נמצא פתרון.

בקיץ 1945, לאחר כניעתו של הוורמאכט, שלט הצבא האדום על שטח גדול מהבלקן, פולין, הונגריה, צ'כוסלובקיה, אוסטריה ומזרח גרמניה. המדינות המערביות חששו מניסיון של ברית המועצות להפוך את המשטר במדינות אלו לקומוניסטי וכדי לפתור חששות אלו התכנסה באוגוסט 1945 ועידת פוטסדאם בהשתתפותם של הארי טרומן, קלמנט אטלי וסטלין. שארל דה גול, שליטה שלצרפת, לא הוזמן לוועידה וצרפת לא שותפה בדיונים. בוועידה נתגלעו חילוקי דעות בין שני הגושים הגדולים, ותוצאותיה השפיעו באופן ישיר על המשך העימות בין ארצות הברית לברית המועצות. סטלין ראה בוועידה את ניצחונו האישי, שכן אושרה נוכחותם של הרוסים במזרח אירופה, גרמניה חולקה בין המעצמות, וגבולה של פולין הוסט מערבה. כמו כן דנו בשאלת הפיצויים שעלגרמניה לשלם.

סיכום הגורמים ל"מלחמה הקרה"

1. חילוקי דיעות בנוגע להסדרים המדיניים באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, בפברואר 1945, התכנסו ראשי המדינות המנצחות: בריטניה, בריה"מ וארה"ב ב"ועידת יאלטה" בכדי לדון בגבולות אירופה לאחר המלחמה, תוך שימת דגש על שטחה של פולין. בועידה דנו בנושאים נוספים כמו הקמת "חבר הלאומים", פירוק גרמניה מכוחה הצבאי ומלחמה נגד יפן.
ביולי 1945, התכנסה "ועידת פוטסדאם" בגרמניה. בוועידה זו בא לידי ביטוי המתח הגלוי בין שתי המעצמות. סטאלין, צ'רצ'יל וטרומן הבינו כי בשאלות העיקריות לא ניתן יהיה להגיע לידי הסכם. סטאלין אשר כוחותיו כבר שלטו בכל מזרח אירופה, זעם על פצצת האטום שהייתה ברשות האמריקאים, על הפסקת הסיוע הכלכלי האמריקאי ועל נוכחות כוחות צבא אמריקאיים במערב ברלין. עם סיום הועידה, ברור היה כי נוכחות בריה"מ והקומוניזם במזרח אירופה הם עובדה. גם חלוקת גרמניה הייתה לעובדה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בוים, ז., וזינגרוב, י. ההיסטוריה של ארצות הברית בשנות המלחמה הקרה- עידן טרומן. תל אביב; משרד הביטחון- ההוצאה לאור.

בלוך, ש., וקלויזנר, י. תולדות המאה העשרים. תל אביב; הוצאת יזרעאל.

בר-נביא, א., ונווה, א. זמנים מודרנים, חלק ב': תל אביב; ספרי תל אביב.