‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי הפער בעמדות בקשר להפרעת קשב וריכוז בין בנים ובנות?

תוכן עניינים:

מבוא

סקירה ספרותית

רקע תיאורטי

פרק א' - עמדות

פרק ב' - הפרעות קשב וריכוז ADHD

פרק ג' - מין בנים בנות

פרק ד' - גיל ההתבגרות

פרק ה' - מאמר מקשר

 סיכום החלק התיאורטי

עבודת שדה

מבוא לעבודת מחקת

שיטת מחקר

ריכוז תוצאות ה"מסכים"

הצגת ממצאים

השערת מחקר

דיון ומסקנות

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים 

בעבודה זו בדקתי את העמדות לגבי הפרעות קשב וריכוז בין בנים לבין בנות בגיל ההתבגרות. השאלה שעמדה לבדיקה בעבודה בדקה את הקשר בין מין לבין הפרעות קשב וריכוז. השערת המחקר הייתה שאכן קיים קשר בין מין לבין הפרעות קשב וריכוז, בנות יגלו עמדות חיוביות יותר מבנים על תופעת הפרעות קשב וריכוז.

לשם בדיקת ההשערה בדקתי שלושה משתנים אופרטיביים: המשתנה הראשון – הוא המרכיב הקוגניטיבי, לגביו הנחתי כי בנות יגלו עמדות קוגניטיביות חיוביות יותר כלפי ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לעומת בנים בגיל ההתבגרות. המסקנה האובייקטיבית להנחה זו לא אוששה . למשל בהיגד הקוגניטיבי שדיבר על כך שהפרעות קשב וריכוז פוגעת באדם, העמדה החיובית של הבנות הייתה גבוהה יותר משל הבנים ב-15%. המשתנה השני – הוא המרכיב האמוציונלי, לגביו הנחתי כי בנות יגלו עמדות אמוציונליות חיוביות יותר לגבי ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מבנים. המסקנה האובייקטיבית להנחה זו אוששה. למשל בהיגד (ההפוך) בו צוין כי מעורר תחושת סלידה לדעת שילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, ההבדל בין העמדה של הבנות לזו של הבנים הייתה גבוהה ב-30%. ממצאים אלו תואמים את הכתוב ברקע התיאורטי. המשתנה השלישי – הוא המרכיב ההתנהגותי, לגביו הנחתי גם כן כי בנות יגלו עמדות התנהגותיות חיוביות יותר לגבי ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לעומת בנים בגיל ההתבגרות.

המסקנה האובייקטיבית להנחה זו אוששה. למשל בהיגד שטען כי יש להפסיק להתייחס אל בעלי הפרעת קשב וריכוז כשונים הבנות הביעו 60% יותר מהבנות הסכמה. ממצאים אלו תואמים את הכתוב ברקע התיאורטי.

השערת המחקר הכללית אוששה- לבנות עמדות חיוביות יותר לגבי ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מאשר לבנים בגיל ההתבגרות. ברקע התיאורטי בחלק אשר עסק בהבדלים בין המינים צוין כי בנות יגלו עמדות חיוביות יותר לילדים בעלי ליקויי למידה בחברה מאשר בנים. בגיל ההתבגרות בו נמצאים המשתתפים במחקר הם עסוקים בגיבוש הזהות על פי אריקסון. ייתכן כי התפיסות שבאו לידי ביטוי בתוצאות המחקר מהוות חלק מתהליך חיפוש הזהות והחקירה המלוות את המתבגרים בגיל זה. ניתן להצביע על מספר בעיות מתודולוגיות במחקר זה: האחת מתייחסת לכך שתתכן בעיה של ייצוגיות, המחקר מנה מדגם של 40 נבדקים בלבד. מדגם זה לא מספיק מייצג ולכן לא כל מרכיבי העמדה אוששו. כמו כן, שיטת הדגימה הייתה לא הסתברותית של נבדקים מתנדבים, ייתכן שאנשים שהתנדבו, יש להם אופי מסוים שאין לאנשים שלא התנדבו למחקר, וכן יכול להיות שלא ניתן להסיק ממדגם זה על כל האוכלוסייה. בנוסף, יכול להיות שהנבדקים ענו את תשובותיהם לפי איך שהם היו רוצים להיות כלומר לפי "העצמי האידיאלי" ולא כמו שהם עכשיו – "העצמי המציאותי " , כתוצאה מכך תשובותיהם יכולות להיות בעלות אופי יותר מקבל / שלא מקבל. לבסוף, החיסרון העיקרי והמשמעותי ביותר של השאלון בו נעשה שימוש במחקר הוא שיש אפשרות מענה רק ב"מסכים" או "לא מסכים", באופן חד משמעי. זה לא טוב מפני שלפעמים תשובות הם יותר ממסכים ולא מסכים, ויש סיבות רציונאליות לכך.

על מנת להימנע מבעיות כאלו בהמשך אני ממליצה על מספר דברים: ניתן להגדיל את גודל המדגם ולהשתמש בדגימה הסתברותית על מנת להימנע מבעיית הייצוגיות וכך יהיה ניתן להכליל את הממצאים על כלל האוכלוסייה, ללא הסתייגויות. בכדי להתגבר על הבעיה של התופעה שנחקרת (רציה חברתית, או העצמי האידיאלי), ניתן לערוך כהמשך למחקר הכמותי הנ"ל, מחקר איכותני כשמטרתו תהיה לחשוף ולבדוק את מהות הגורמים המשפיעים על הקשר בין עמדות לגבי הפרעות קשב וריכוז לבין מין, ולהבין את התופעות לעומק. החוקר יעשה זאת ע"י תצפיות בשדה המחקר, יבין את נקודות המבט הסובייקטיביות של הנחקרים כלפי עמדותיהם לגבי קנאה רומנטית במחקר כזה יופיעו תיאורים של התרחשויות, תופעות המחקר, ראיונות עומק – וע"י כך ינסו החוקרים להבין את השקפת עולמם של הנבדקים ואופן חשיבתם כלפי עמדותיהם לגבי ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. לבסוף ינסה החוקר לחבר בין המשתנים ולקבל את תוצאות המחקר. התוצאות במחקר כזה, אמיתיות יותר במובן שהן חושפות את מהות התופעות.

ניתן לבצע מחקר המשך למחקר זה , כך שיהיה ניתן לנבא את המשתנה התלוי –עמדות לגבי הפרעות קשב וריכוז באמצעות משתנה אחר, ולא רק לבדוק קשר בין משתנים כפי שנעשה במחקר הנוכחי, מומלץ לערוך מחקר שמבחינת המערך המחקרי שלו הוא מאפשר ניבוי.

לסיום, במחקר זה נבדק הקשר בין עמדות לגבי הפרעות קשב וריכוז לבין מין, ההשערה אוששה, יש לקוות שמחקרים נוספים יוסיפו וירחיבו את יריעת העבודה הנוכחית בקרב אוכלוסיות שונות בישראל ובעולם ובגילאים השונים. מחקר מקיף כזה יאמת אם אכן הקשר בין המין לבין עמדות לגבי הקנאה הרומנטית הוא כה אדוק.

שיטת מחקרי נעשתה באמצעות שאלון המכיל 21 היגדים כאשר הוקדשו 7 היגדים לכל מרכיב אופרטיבי של המשתנה התלוי בעבודתי. במחקר השתתפו 40 נבדקים 20 בנים ו 20 בנות , על הנבדק היה לסמן "מסכים" , "לא מסכים" לגבי כל היגד.

תוצאות המחקר : במרכיב הקוגניטיבי, הנחת המחקר לא אוששה גם קבוצת הבנים וגם קבוצת הבנות גילו עמדות חיוביות כלפי ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

במרכיב האמוציונאלי, הנחת המחקר אוששה , קבוצת הבנות גילו עמדות אמוציונאליות חיוביות יותר לגבי ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מאשר קבוצת הבנים.

במרכיב ההתנהגותי, הנחת המחקר אוששה, קבוצת הבנות גילו עמדות התנהגותיות חיוביות יותר יותר לגבי ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מאשר קבוצת הבנים.

התוצאה הכללית , השערת המחקר אוששה, קבוצת הבנות גילו עמדות חיוביות יותר לגבי ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מאשר קבוצת הבנים. במרכיב הקוגניטיבי כתוב שזה לא אושש כל השאר אוששו.

הצעתי למחקר המשך היא לערוך את השאלון בצורה של ראיון פנים אל פנים, ולרשום את ההערות הדרושות, כפי שעושים במחקר איכותי.

שאלון עמדות היגדים:

נבדק /ת יקר/ה שלום רב!

במסגרת לימודי מדעי החברה אני עורכת מחקר.

אשמח אם תענה/י על השאלון באופן אישי ובכנות.

השאלון הינו אנונימי .

הינכם מתבקשים לסמן את מידת הסכמתכם לגבי כל היגד ע"י X בהתאם לעמדתך.

הקף בעיגול: בן / בת

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בן-יהושע צבר, נעמה (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים. תל אביב, מופת. (2016)

מיכל קרומר-נבו, מיה לביא-אג'אי, דפנה הקר (עורכות) מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014)

Ian Sample (2014). "Male sexual orientation influenced by genes, study shows"‎. The Guardian