‏190.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי הפועל – התאגדות ספורט היסטוריה ועתיד?

תוכן עניינים

1. מבוא
2. טרום-המדינה
3. שנות החמישים
4. שנות השישים
5. שנות השבעים
6. שנות השמונים
7. שנות התשעים
8. שנות האלפיים
9. ביבליוגרפיה

בשנות העשרים של המאה הקודמת, הוקם ארגון ספורט פועלים בארץ-ישראל, שעלה בקנה אחד עם יעדיה העקרוניים של ההסתדרות הכללית, אמנם ההנהגה הייתה חסרת זיקה ספורטיבית, אך כאשר "חברים מן השורה" יזמו את הקמת התאגדות "הפועל" אימצה אותה ההסתדרות לחיקה לאחר שהוקמה.

המשברים הכלכליים שפקדו את ארץ-ישראל בעקבות גלי העלייה השלישית והרביעית, גרמו לאבטלה ופנאי מאונס, שנוצל על-ידי פועלים רבים לפעילות ספורטיבית.

הפעילות העיקרית הייתה במשחק הכדורגל, שזכה לפופולאריות אשר הלכה וגברה מאז כינונו של המנדט הבריטי בארץ והקמת קבוצות כדורגל של הצבא והמשטרה הבריטיים.

באותה תקופה, הוקמו קבוצות כדורגל מקרב פועלים בצפון הארץ של חברי קיבוצים וקבוצות של גדוד העבודה, וכן קבוצת פועלים של "חבורת העמק" בבאר-שבע, שבנתה את בית הקברות הצבאי הבריטי, הקימה שם קבוצת כדורגל.

לרגל האחד-במאי 1923, נערך בעין-חרוד משחק כדורגל חגיגי, ביוזמת המשורר אברהם שלונסקי, שהיה אז פועל בעמק, ובאותו יום הוא גם פרסם את תרגומו לעברית של המנון האינטרנציונל הסוציאליסטי.

    ^{כותרת בעיתון "דבר" ב- 29 אפריל 1966 לרגל 40 שנות "הפועל"}

הקמתם של קבוצות כדורגל וריבוי המשחקים, במיוחד בקרב פועלים בצפון הארץ, יחד עם השראה של כינון ארגון ספורט הפועלים הבינלאומי באירופה, הביאו בסופו של דבר לניסיון הראשון להקמתה של ההתאגדות הארצית של "הפועל".

בקיץ 1923, במסגרת פעילות ועדת התרבות המרכזית של הועד-הפועל בהסתדרות, קבוצת חברים הקימה מועדון ספורט של "הפועל" בעיר תל-אביב, בענפי כדורגל, התעמלות ואתלטיקה. פעילותו ארכה כשנה וחצי בלבד.

באותה תקופה, קבוצת פועלים נוספת של "חבורת העמק", שסללה כביש מהעיר התחתית של חיפה לאזור הטכניון בנווה-שאנן, החליטה להקים קבוצת כדורגל, והחלה להתאמן על משטח בטון בפינת הרחובות בלפור ונורדאו, אשר לימים נבנה עליו ביתו של אליהו האזרחי.       הופעתה הראשונה של הקבוצה הייתה במשחק, שנערך על אדמת טרשים, מול קבוצה של פועלים מקומיים, אשר נקראה אז "מכבי" נווה-שאנן, וניצחה לאחר שגילתה יכולת עדיפה, אולי עקב חוסר בנעלי ספורט אצל שחקני יריבתה, שנאלצו לשחק עם נעלי עבודה וסנדלים.

ב-24 באפריל 1924, ביוזמתם של יוסף גרוספלד, יהושע שרפשטיין ויאיר אהרוני, התקיים מפגש במחנה "אחווה", בשכונת "שדליה", כיום ברחוב שפירא שבשכונת הדר בחיפה, בו

השתתפו שלושים וארבעה חברים ושתי חברות, ציפורה כהנא ובתיה דגני, אלו היוו את נציגי הספורט השונים בעיר חיפה: התאגדות "מכבי", אסק"א - תנועת ספורט פועלים מאוסטריה, "חבורת העמק", שהייתה קבוצת פועלים סוללי-כבישים, קבוצת "החוצב" וקבוצת "אחווה", שתיהן קבוצות של פועלי-בניין.

במפגש הוחלט על הקמת קבוצת כדורגל בחיפה, אז עדיין במסגרת של "מכבי", הראשונה שהופיעה עם השם "הפועל" על תלבושתה ושומרת על רציפות פעילותה עד היום.

באוקטובר 1924, נערך כינוס של מרכז "מכבי", תוך ניסיון למנוע את התארגנותה הנפרדת של "הפועל", אך עמדה זו נתקלה בהתנגדות עזה מצד סיעת הפועלים של חברי ההסתדרות הכללית, שהחליטה לפרוש מהמסגרת הארצית של "מכבי".

באותה שנה הקימו חברי "הקיבוץ הסובייטי" של השוה"צ מרוסיה, לימים קיבוץ אפיקים, קבוצת כדורגל בבית-וגן ליד יבנאל, שהניחה את היסוד להקמת התאגדות "הפועל" בגליל-התחתון, ובגמר עבודת סלילת הכביש בין יבנאל ובית-וגן, עקב חוסר תעסוקה במקום, הקבוצה עברה לעפולה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד"ר חיים קאופמן, ‏ייסודה של 'התאגדות הספורט הפועל', קתדרה 80, יוני 1996, עמ' 149-122

ד"ר חיים קאופמן, 'מכבי מול 'הפועל': היווצרותו של הפילוג הפוליטי בספורט הארץ-ישראלי, מטח

הישגי הפועל ופעולותיו מאז הכנס בגבעת חיים, דבר, 4 בינואר 1965

אתר מרכז הפועל - https://www.hapoel.org.il