‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד באה לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה התנהלות התקשורת ?

ראשי פרקים:

 1. הצהרת כוונות

2.  מבוא

3.  רקע תיאורטי- עיוני-

 4. מתודולוגיה

 5. הצגת הממצאים

 6. ניתוח ודיון בממצאים

 7. סיכום ומסקנות

 8. ביבליוגרפיה

 9. נספחים

• כרטיס ניתוח

• דוגמאות מעיתון 'ידיעות אחרונות'

• דוגמאות מעיתון 'הארץ'

 בקיץ של מלחמת לבנון השנייה גם אני כמו כל מדינת ישראל נקלעתי לתוך מלחמת לבנון השנייה, שקטעה את העיסוק בתקופת המבחנים של סוף השנה. זו המלחמה השנייה שאני עוברת, אך פעם ראשונה בתור בוגרת, שכל חבריה היו בתפקידים פיקודיים קרביים או במילואים בעומק לבנון בזמן המלחמה. לשמחתי דבר לא קרה להם, כביכול. ממש כמו בקטע שהחלטתי לצרף מ"אם יש גן עדן", לפעמים נדמה לי שההיסטוריה חוזרת על העצמה, והדבר היחיד שמשתנה הוא השמות של הגיבורים. כנראה שזו הסיבה שמאז תקופת המלחמה עסקתי במלחמת לבנון השנייה מספר פעמים במסגרת לימודיי האקדמיים ולכן הנושא כל כך קרוב לליבי. אומנם שנתיים עברו מאז המלחמה, אך רק השבוע

הוחזרו גופותיהם של שני החיילים החטופים מלבנון, אלדד רגב ואהוד גולדווסר זיכרונם לברכה.

מלחמת לבנון השנייה הייתה ככל הנראה המלחמה המסוקרת ביותר בתולדות מדינת ישראל, למעשה דובר במלחמה שהועברה אל קהל ההמונים בשידור חי . בעבודה זו אנסה לבחון כיצד תפקדה התקשורת הישראלית בזמן מלחמת לבנון השנייה. על מנת לענות על שאלה זו בחרתי להתמקד בשבוע הראשון של המלחמה ובשבוע האחרון שלה ולבחון האם היה הבדל מהותי באופי הסיקור בין תחילת המלחמה ולקראת סופה, האם בזמן המלחמה התקשורת נשארה לעמוד על המשמר כגוף המבקר את פעולות הממסד או שהפכה למגויסת ונענתה לציוויים ביטחוניים ואידיאולוגיים (נייגר, זנדברג, מאיירס), האם התקשורת שינתה את אופי

ההתנהלות שלה ובמידה שכן האם זה קרה במהלך המלחמה בעקבות אירוע מסוים או בסופה שהיה ברור שהפסדנו, האם התקשורת מסגרה מציאות מסוימת לציבור הישראלי, האם היא יצרה סדר יום מסוים והאם היא השפיעה על סדר היום הציבורי והפוליטי, האם התקשורת יוצרת לעצמה דפוס קבוע של התנהלות מגויסת במהלך מלחמה או שהיא ממציאה את עצמה בכל פעם מחדש?

על מנת לענות על כל השאלות הנ"ל החלטתי להסתמך בעבודתי על תשתית תיאורטית רחבה שכוללת בתוכה שתי גישות תקשורתיות מרכזיות, האחת היא הבניית מציאות שהנחת היסוד של התיאוריה היא שהתקשורת משתמשת במילים מסוימות אשר יוצרות אצל הנמענים מציאות מסוימת. התאוריה השנייה היא הגישה המבנית תפקודית, הגישה הפונקציונאלית שעל פיה התקשורת היא מערכת הרמונית בעלת תפקודים שונים שאמורים להשלים זה את זה. כמו כן העזר בתאוריית סדר היום ותאוריית המסגור כחלק מהתשתית התיאורטית בעבודה זו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

לאומי, הוצאת ספרי חמד.

בן ארי, י.  מלחמת לבנון השנייה בראי הפרשנות של התקשורת הכתובה בישראל: ניתוח

"אקורד הסיום"- מהלך התקיפה היבשתית הכוללת, אוניברסיטת תל אביב, חוברת מס' 4, בית ספר רוטשילד- קיסריה לתקשורת.

שלח, ע. ולימור, י.  שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: משכל.

Gamson A., Modigliani A, "The changing culture of affirmative action". Pp

137-177 in research in political sociology, vol.3. Edited by Richard D. Braungart

Greenwich, conn: JAI

Hallahan, K. . Seven Models of Framing: Implications for Public Relations

Journal of Public Relations Research. Vol. 11. No. 3