‏390.00 ₪

שאלת המחקר

מה המשמעות החברתית של צריכת פנאי הגורמת לנוער להתמכרות למסכים?

תוכן עניינים 

מבוא.. 

שאלת המחקר. 

השערות המחקר. 

סקירת ספרות.. 

התמכרות לאינטרנט בקרב בני נוער בישראל. 

מאפיינים של התנהגויות ממכרות.. 

תוכנות מסרים מיידים.. 

הצרכים אותם מספק השימוש באינטרנט ובתוכנות המסרים המיידים.. 

היתרונות והחסרונות על פי מחקרים

היתרונות.

חסרונות.

מתודולוגיה.

הליך.

ממצאים

דיון ומסקנות

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

שאלון

פלטי SPSS.

תמלילי ראיונות

אדון בסוגיה בולטת בשיח האקדמי בשנים האחרונות, בעל היבטים נרחבים ומעניינים. בעבודה זו יעשה ניסיון להקיף את כל ההיבטים של התופעה.

האינטרנט, על יישומיו הרבים, כבר מזמן הפך למקום מפגש מושך לקיום פעילות חברתית באמצעות דואר אלקטרוני, קבוצות דיון, מסרים מיידיים, חדרי שיחה ועוד שלל יישומים נוספים המאפשרים תקשורת בין אנשים בדומה לטלפון ולטלגרף, ובשונה מהרדיו והטלוויזיה, ביכולתו של האינטרנט להתפרש על מרחקים עצומים ולאפשר תקשורת מיידית וסימולטנית. באופן דומה, ביכולתו של האינטרנט, בשונה מהטלפון ומהטלגרף ובדומה לרדיו ולטלוויזיה, להפיץ תכנים ומסרים למיליוני אנשים בו זמנית.

לפיכך, ניתן לומר שהאינטרנט, בגלגולו הנוכחי, מצליח לנצל את מעלותיהם של קודמיו וליצור אמצעי מתקדם ביותר לקיום תקשורת המונים ובין אישית.

פעילות חברתית היא השימוש העיקרי של המחשב הביתי המקוון ויחסים רבים מתהווים ומתגוללים מעל דפי הרשת. (Gleason et al. ) אחת מתכונותיו הבולטות של האינטרנט היא בכך שהוא מאפשר לגלוש תחת מעטה של טשטוש זהותם הגולשים וחוסר גשמיות, ובאופן זה מאפשר את היווצרותם ביתר קלות של סוגים שונים של קשרים ויחסים בין אנשים, בהשוואה לתקשורת בלתי אמצעית ובכך האינטרנט מאיץ את התפתחותם של קשרים רבים אשר עלולים היו לזכות במקרה של מפגש פנים מול פנים לניתוח ולפרשנות שונים בתכלית ואף נפסלים, בשל קיומם של סממנים חיצוניים כמו מגדר, שיוך אתני, מראה חיצוני ועוד שלל רמזים אחרים אשר עולים תוך כדי שיחה המתקיימת במפגש האישי. האינטרנט מעניק חירות ממגבלות אלה והניתוח והפרשנות של הדמות הערטילאית העומדת מולנו מתבצעים אם כך, על פי אמות מידה שונות בתכלית, ולפיכך גם תוצאותיהם.

פערים דוריים אינם דבר חדש. ערכים ונורמות התנהגותיות של דורות המשך תמיד היו שונים בצורה מסויימת מאלו שקדמו להם.מחקר אותו ערכתי לאחרונה יחד עם בוב מייסון בחן את אופן התייחסותם של מנהלים בכירים להשתלבותו של דור הרשת (Net Generation) במעגל העבודה בארגונים. מחקר זה העלה כי מרבית המנהלים יעדיפו להשתמש באסטרטגיות סמכותיות, אסטרטגיות שידרשו מדור הרשת להתאים את עצמו לערכים הנוקשים של הארגון, מאשר לבצע שינוי מהותי בארגון עצמו. חוקרים רבים מייחסים את התיוג "דור הרשת" להם מיוחס תהליך חיברות בלתי נפרד מהסביבה הדיגיטלית. כינויים אחרים כוללים את דור ה-Y, דור המילניום או ילידים דיגיטלים (digital natives). הספרות המקצועית מייחסת לדור זה ערכים, עמדות וסגנון הניגודיים לאלו המיוחסים לדור הבייבי בומרס. כך, למשל, מאופיין סגנון העבודה של אנשי דור הרשת בריבוי משימות, בשיתוף פעולה ובגישה מבוזרת למידע. גם המבנה הארגוני בו יעדיפו בני דור זה לעבוד מאופיין כלא היררכי ומבוזר.

בספרם של John Palfrey, Urs Gasser Born Digital הם מדברים על ילידי הרשת.

הם טוענים כי רואי השחורות מתעלמים מתועלות רבות הצומחות לאיטן בעקבות התפתחותו וחדירתו של האינטרנט לכל תחומי חיינו. עוד נטען כי דווקא רב כוחו של האינטרנט בקידום התפתחות קהילות חברתיות לא מקוונת וכינונו של אמון. יישומיו של האינטרנט, דואר אלקטרוני, קבוצות תמיכה, חדרי צ'ט ועוד, מסייעים בחיבור אנשים בעלי עניין משותף מכל קצוות תבל ללא ההכרח להתחשב במגבלות גיאוגרפיים (Uslaner, E.). על ידי כך תורמים ליצירתן של קבוצות חברתיות התורמות לגיוון החברתי ומספקות מענה לכל עניין

לשם סיכום ההשוואה בהבניית אמון בקשרים בין אישיים בתקשורת המקוונת ובתקשורת פנים מול פנים ניתן לומר שכל הגורמים אשר נמצאו כמקדמי אמון בקשרים בלתי אמצעיים, חלים אם כן גם על הבנייתו של אמון בתקשורת המקוונת. באופן זה, הבניית האמון היא תוצאה של תמהיל מסוים של גורמים אשר יכול להירקח ולמצוא את איזונו המדויק, גם בין כתלי הרשת.

חשוב לציין שהמדיום אכן מקל על הרמייה וההתחזות בעבור אלה המעוניינים בכך וכי תכונותיו של האינטרנט אכן עשויות ליצור מצע מפרה להתקיימותם של קשרים אשר מטרתם היא הונאה או רמייה אך כל עוד מדובר בקשרים טבעיים המתפתחים בין אנשים במטרה למצוא תמיכה, קירבה או מגע אנושי, התוואי הטבעי הנרקם לאיטו במהלך אינטראקציה בין אישית מקוונת שואב מאותם המקומות אשר מזינים קשרים אשר מתפתחים באופן המסורתי.

לסיכום השאלה באשר ליכולת הבנייתו של אמון בקשרים מקוונים, ניתן לומר כי התשובה חיובית וכי אין מניעה מקיומם של קשרים אלה. אמון הוא תולדה של נסיבות ולא של המדיום אשר ממחיש אותו וכוונותיהם של אנשים ימשיכו לקבוע את האופנים והמידות בו אמון יפוזר, בחיים האמיתיים, כמו ברשת. 

דוגמא לשאלות הראיונות

1. ציין/י את גילך

2. מין

3. כמה זמן את/ה כבר גולש/ת באינטרנט?

4. כמה זמן גלישה את/ה מעריך/כה שאת/ה משקיע/ה בממוצע ביום?

5. מהו חתך האתרים שבהם את/ה גולש/ת? _________________________

6. האם יש לך חשבון ברשת חברתית?

7. כמה זמן את/ה מבלה בגלישה ברשתות חברתיות (טוויטר, פייסבוק)?

8. האם יש לך חברים בפייסבוק שלא הכרת במציאות או שאת/ה מכיר/ב מהיכרות באינטרנט? אם כן כמה?

9. האם הפעילות החברתית שלך באינטרנט גבוהה מהפעילות בחיי המציאות?

10. האם את/ה מסכימ/ה עם ההגדרה שאת/ה מכור/ה לאינטרנט?

דוגמא לחלק מראיון מתומלל: נערה, רמת גן.

ש: מהן הסכנות הטמונות בגלישה באינטרנט בכלל?

ת: השעות הרבות שמבלים חברים שלי מול המחשב במקום לעשות דברים אחרים, הרשת מטפחת בדידות וניכור, יש תופעות גם של התנתקות קיצונית אצל כמה ילדים.

ש: האם דפוסי ההתקשרות החדשים ברשת בכלל ובפייסבוק בפרט הם בעייתיים?

ת: אני יודעת שבפייסבוק מתגברות שתי תופעות בעייתיות שדיברנו עליהם בבית הספר: התופעה הראשונה היא "אלימות דיגיטלית" והיותו של הילד חשוף יותר לדברים שאומרים לו. התופעה השנייה היא התמכרות. ההתמכרות מתבטאת בזה שהילדים יוצאים פחות מהבית, שזה גם דבר טוב כי הם לא משוטטים ברחוב. חברות שלי יושבות מהצהריים עד השינה עם הפייסבוק פתוח כשהן בבית וזה בעייתי.

ש: יש לך דוגמאות יותר ספציפיות לבעייתיות?

ת:כן. יש בבית הספר שלנו מל קבוצות שטנה נגד מורים ונגד ילדים מהשכבה. לפעמים ילדים עבריינים מראים תמונות של ילדים טובים שהפכו שנואים, עם כתוביות על התמונה עם קללות. אפשר לכתוב על קיר של מישהו כל דבר וזה הופך את אות אותו אדם שכתבו עליו דבר לא יפה לנבוך. הרבה בעיות מתעוררות היום בגלל כתבה על קירות. פעם כשהיה צריך לקשקש על קירות אמיתיים היו עושים את פחות. גם היוטיוב הוא דוגמה, כי שם יש סרטים קצרים שצילמו נערים מבתי ספר אחרים על ילדים מהכיתה שלי- בלי אישור ובלי שהמצולמים ידעו על זה. על ילדה אחת ספציפית היה גם סרט שלה מתמזמזת עם חבר שלה.

ש: האם סגנון החברויות משתנה בגלל הרשתות החברתיות?

ת: החברויות לא משתנות, מה שכן משתנה זה הקלות שבהן הן מושגות. הרשת נותנת לבני נוער כמוני (שנמצאים בגיל קריטי מבחינת גיבוש הזהות) צרכים נפשיים ראשוניים ומעודדת אי דחיית סיפוקים. כאשר אתה זקוק למישהי אחרי שידידים שלך הבריזו לך, או שחברתך עזבה אותך, יש סיכוי טוב שהרשת תיתן לכך מענה. כמו כן, היא מאפשרת תחלופת זהויות גבוהה יותר כי אתה יכול להמציא מה שבא לך כשאתה בפנים. הרבה אנשים משנים באופן טוטאלי את תדמיתם באמצעות כרטיסים מעט מסולפים במקרה הטוב ושקריים במקרה הרע. התוצאה היא שהרבה חברויות נוצרות מהר ונגמרות מהר כי הן נוצרו מלכתחילה מאינטימיות מיידית שאין בינה לבין יצירת קשר הדרגתי ולו דבר. החברות שנבנית בנויה במידה רבה מאוד על מרחב גדול בין הדמיון ולפנטזיה ובעיקר מקטינה את השהות במציאות שאיננה וירטואלית-מקוונת. כל זה קורה בלי מסגרת של תכנים, זמן, קשרים שנוצרים ובעיקר בלי התייחסות להשלכות ולנזקים אפשריים.

ש: האם יש ויתור על המרחב האישי ביצירת חברויות כאלה?

ת: אני לא מרגישה שאני מוותרת על המרחב האישי שלי. כל אחד בוחר לחשוף מה שהוא רוצה. אני מסכימה עם זה שהחשיפה הגדולה של הילדים מהבית ספר שלי היא לפעמים חסרת גבולות. זה שוב שאלה של בחירה, ולדעתי מי שפעיל יותר מדי מעצים את תחושת ההשפלה שלו עצמו. אנחנו בשלב פגיע בחיינו והרבה ילדים סובלים מזה שהם מוותרים על המרחב האישי שלהם ומנהלים יותר מדי חברויות ברשת כאשר אין להם אמצעי התגוננות.

ש: האם אפשר לקרוא לתופעת ההתקשרות החברית בפייסבוק "מגפה"?

ת: פייסבוק זה ממש כמו מגפה. היא מדבקת, וכעת עם הסרט אין ספק שיהיו הרבה יותר חברים. לדעתי זה הדביק את כולם לא ממש בגלל הרעיון או הידידותיות למשתמש שהיא די גרועה, אלא בגלל שזה צבר תאוצה מהר וכולם הרגישו שהם מפספסים משהו. בכל מקרה כרגע זה ימשיך להיות מגפתי כי די ברור שלרשת החברתית של הפייסבוק יש פוטנציאל שיווקי ממשי שלפי דעתי לא ידעך בקרוב ורק יגדל.

ש:האם את מסכימה עם ההנחה שמדובר שבמשהו מסוכן שקורה מבחינת החברות, אך מוקדם מכדי להבין עד כמה?

ת: לטעמי לא קורה כאן משהו מסוכן שאנחנו עוד לא מבינים. התופעה היא לא מסוכנת אבל בהחלט יש לה צדדים פחות חיוביים כמו בכל דבר. גם אם החברות של רוב האנשים עם סביבתם תשתנה בצורה קריטית זה לא יפגע בערכינו כבני אדם. מה שכן אולי יש בעיה עם זה שהכול נהיה קל יותר להשגה ואצל חלק מסוים מהילדים השגת קשרים בקלות תלווה ב"דפדוף" חברים בקלות מדי. בכל מקרה די קשה למדוד את זה וזה לא אצל כולם, אבל מה שבטוח שיש לזה צד חיובי מאוד כי בטוח שהטכנולוגיה עוזרת לחלק מהאנשים למנף קשרים וליצור קשרים שאולי לא היו נוצרים אי פעם. מבחינת החברות זה עז לביישנים, עזר לחסרי ביטחון, עזר לאנשים שרצו להגדיל את מאגר החברים הגדול שלהם, עזר לאנשים לחשוף את העסק שלהם ליותר גורמים, ועזר באופן כללי להגדלת המידע שמחליפים אנשים זה עם זה.

להרבה אנשים, אבל אני לא חושבת שלכולם, גם הרבה אנשים שקל להם יותר להתבטא בעל פה, אם כי באופן כללי מי שמיומן במחשב, הקלדה ושימוש בתוכנות אופיס ימצא שכלי ההתקשרות הזה הוא יעיל כי הוא חוסך שיחות ופגישות וחוסך הרבה מבטים, הרבה משחקים פסיכולוגיים, המון משחקי גוף וגינונים שונים שיש בשיחה רגילה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דרור פויר, "לחיות את האינטרנט דרך הילדים שלנו", גלובס 

הלפרין, ד' . "הנשים המובילות ברשת". אותות, 236, 8.

וינר, ק' . "כיצד השפיע האינטרנט על שעות הפנאי בישראל". עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, ר"ג.

סלנט, ע' . "שוטטות ממוחשבת כתת תרבות של בני נוער". מגמות וכיוונים – שנת הוראה.

נעמה צבר-בן יהושע . מסורות וזרמים במחקר האיכותני. הוצאת דביר.

Bargh, J. A, McKenna, K. Y. The Internet and Social Life. Annu. Rev. Psychol. 55